אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"ת 2273-06-14 מדינת ישראל נ' מרחום

בפ"ת 2273-06-14 מדינת ישראל נ' מרחום

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
בפ"ת
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
2273-06-14
06/08/2014
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מבקש:
טל מרחום
עו"ד קולקר
משיבה:
מדינת ישראל
עו"ד לאה נחום
החלטה
 

 

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה לפסול את המבקש לנהיגה עד תום ההליכים נגדו.

  1. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. במקביל הוגשה בקשת המבקשת ובה עתירה להורות על הארכת פסילתו של המבקש לנהיגה בכל סוגי כלי הרכב עד גמר בירור הדין. בסופו של יום הגיעו המבקש, שהיה מיוצג באותה עת ע"י עו"ד, והמשיבה להסכמה לפיה יפסל המבקש לנהיגה בכל סוגי כלי הרכב.

  2. המבקש החליף את הייצוג בתיק. ב"כ החדש, עו"ד דוד קולקר, הגיש בשמו בקשה לעיון חוזר בהחלטה הפוסלת את המבקש לנהיגה. טענות המבקש הן כדלהלן: ראשית, נטען כי השכרות שנמדדה (320 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף) היא בטווח "הטעות". שנית, העובדה שהעבירה נעברה במונית והמבקש הוא נהג מונית אינה אמורה לשנות שכן העבירה לא נעברה במסגרת עבודתו של המבקש כנהג מונית אלא כשהמבקש נוהג כנהג מן היישוב במונית ששימשה באותה עת כרכב פרטי של המבקש. עוד נאמר כי למבקש נערכה בדיקת מאפיינים – שכשלה ברובה – תוך שהמבקש אזוק. ואחרון: המבקש מצוי מאז האירוע במצב נפשי וכלכלי קשים.

  3. המשיבה מתנגדת לבקשה.

    דיון והכרעה

  4. אין חולק כי בענייננו לא התגלו עובדות חדשות או השתנו נסיבות שיש בכוחן כדי להביא לשינוי ההחלטה המוסכמת. כמו כן, אין חולק כי ממועד מתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים בעניין פסילתו של המבקש לנהיגה לא חלף מספיק זמן על מנת להצדיק בקשה זו.

  5. לעניין טענת המבקש כי מידת השכרות שנמדדה (320 מ"ג) היא בטווח הטעות אומר כי טענה זו אינה ברורה לי. סף השכרות שנקבע בהלכה (עפ"ת (י-ם) 25467/04-10 עוזרי נ' מ"י ( לא פורסם)) הינו 290 מ"ג. סף זה מביא בחשבון שורה שלמה של "טעויות" שונות העשויות להתרחש בעת מדידת אלכוהול בגופו של אדם. הואיל ואין חולק כי מידת האלכוהול שנמדדה במקרה הספציפי היא מעבר לסף השכרות האמור, אין די לטעון לקיומה של "טעות" סתם או לטעון כי מדידה היא בטווח טעות אלא יש להצביע על טעות ספציפית במדידה, לאור הנתונים, ממנה יעלה לכאורה כי חישוב מחודש של רמת האלכוהול בגופו של המבקש לאור אותה טעות יביא את המדידה מתחת לסף השכרות האמור. דבר זה לא נעשה. מעבר לכך, הלכה היא כי על קיומה של שכרות ניתן ללמוד גם ללא הסתמכות על בדיקה מדעית אם הראיות המוכיחות את השכרות במידת הוכחה מעבר לספק סביר (בר"ע 666/86 סאמי סודקי עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מ (4) 463).

  6. הטענה היחידה שמצאתי לבררה באריכות יחסית נוגעת לכך שהמבקש בעת שנסע במונית נסע כאדם פרטי והמונית שמשה באותה עת כרכב פרטי. סעיף 64ב (ד) לפקודת התעבורה [נ"ח] קובע כי לשיכור יחשב גם "נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי" אם נמצא בגופו ריכוז אלכוהול "העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם". נמצא, גם אם יש ממש בקביעה כי המבקש נחשב בעת שנהג לכאורה ברכב כ"נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי" הרי שמידת האלכוהול שנמדדה בגופו, הגם שאינה נחזית להיות גבוהה ביחס לסף השכרות של 290 מ"ג אלכוהול, היא למעשה למעלה מפי 6 מריכוז האלכוהול שנקבע כאמור לצורך הגדרת "שיכור" ( 50 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף). מה הדין? סעיף 1 לפקודה מגדיר "רכב ציבורי" כך " רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר". הנה כי כן, הגדרת רכב ציבורי אינה הגדרה המתמקדת רק בייעודו של הרכב בעת השימוש בו ("משמש להסעת נוסעים בשכר") אלא מתייחסת גם לפוטנציאל של הרכב, גם אם בנקודת זמן מסוימת פוטנציאל זה אינו בא לידי ביטוי ("מיועד לשמש להסעת נוסעים בשכר"). במקרה שלפנינו, אין חולק כי המבקש הוא בעל רישיון למונית והוא נהג לכאורה ברכב "המיועד לשמש להסעת נוסעים בשכר" גם אם בנקודת זמן בה נצפה לכאורה נוהג על ידי שוטרים לא שימש הרכב להסעת נוסעים זולת המבקש. פרשנות התולה את סיווג הרכב – כרכב ציבורי או פרטי - בשימוש ברכב לצרכים פרטיים אינה מעוגנת כאמור בלשון החוק המרחיבה את הגדרתו של רכב ציבורי לא רק למי שמסיע נוסעים הלכה למעשה אלא גם לרכב המיועד להסעת נוסעים בשכר. ודוק: לשון החוק אינה תולה את סיווג הרכב בכוונותיו של הנהג לעשות ברכב שימוש "פרטי" או "ציבורי". לטעמי, ניסיון לסווג נסיעה זאת או אחרת לנסיעות "פרטיות" או "ציבוריות" עלול לגרור קשיים מעשיים רבים של ניסיון להתחקות אחר רצונותיו וכוונותיו של הנוהג, שמטבע הדברים ישאף למזער נזקיו ולטעון כי ביצע נסיעה לצרכים פרטיים.

  7. גם אילו היה מקום לקבוע כי צודק ב"כ המבקש בטענתו כי בעת האירוע היה הרכב משמש כרב "פרטי" ולא ציבורי, עדיין לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטה לפסול את המבקש לנהיגה לפרק הזמן לו נפסל. בתיק החקירה ראיות לכאורה לכך שהמבקש נצפה נוהג לבדו במונית ברחוב הגליל. המבקש התנגש בפח אשפה ("צפרדע") ובעקבות זאת התעורר חשדם של שוטרים שהיו במקום. המבקש נעצר ונערכה לו בדיקת מאפיינים בסופה התרשם עורך המבחן כי המבקש מצוי בהשפעתה של שכרות "כבדה" וזאת לאחר שנכשל במבחני המאפיינים. המבקש ציין אמנם בחקירתו כי היו לו אזיקי רגליים אולם גם אם טענה זו נכונה היא אינה יכולה להסביר מדוע כשל המבקש במבחן הבאת אצבע לאף. כך או כך, המבקש טען כי הוא שנהג ברכבו מביתו עד ת"א שם בילה באזור התחנה המרכזית ושתה 3 בירות. אמנם, מידת השכרות שנמדדה בגופו של המבקש (320 מ"ג) אינה גבוהה וקרובה לסף השכרות הקבוע אולם ברור כי לא הכמות לבדה היא הקובעת אלא המהות. במהותם של דברים, מדובר במי שנהג לכאורה כשהוא בגילופין ואיבד שליטה על רכבו במידה כזו שגרמה לו להתנגש בפח אשפה גדול. קל להיווכח במסוכנות שנשקפה מן המבקש בנסיבות האירוע שכן באותה מידה שנפגע רכוש במהלך האירוע היו יכולים להיפגע גם עוברי אורח תמימים. מבחן המאפיינים שנערך למבקש ובו הוא כשל והטענה כי מן המבקש נדף ריח אלכוהול כל אלה מחזקים את המסקנה כי גם אם רמת האלכוהול בגופו של המבקש הייתה קרובה לגבולית הרי שהשפעת האלכוהול על גופו הייתה גבוהה הרבה יותר. לצורך בחינת הסיכון הנשקף מנהיגת המבקש יש לשים דגש על אופן נהיגתו של המבקש הלכה למעשה ועל כשלונו לפחות בחלק ממבחני המאפיינים ופחות על רמת האלכוהול שנמדדה בגופו. נזכיר, כי הפסיקה קובעת "חזקת מסוכנות" למי שנמצא לכאורה כשהוא נוהג שיכור. כך, נקבע בפסיקה כי "בתקופה בה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיין של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום – יום. כדי לקדם את הרעה יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך" ( בש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מ"י). בב"ש 090192/07, [מחוזי ת"א] יניב רדלייך נ' מ"י נקבע כי "לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מיידית".

  8. בנסיבות אלה, ההסכמה אליה הגיעו הצדדים לפסול את המבקש עד גמר בירור הדין בעניינו אינה משקפת סטייה מכל החלטה שהיה ראוי ליתן בעניינו של המבקש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ