אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"ת 10250-06-16 מדינת ישראל נ' קאסם

בפ"ת 10250-06-16 מדינת ישראל נ' קאסם

תאריך פרסום : 30/01/2017 | גרסת הדפסה
בפ"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
10250-06-16
24/01/2017
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד אבי פרידל
משיב:
מוחמד קאסם
עו"ד מיכל קפלן
החלטה


 
לפני בקשה לפסילת רישיון המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

1.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגת רכב בשכרות מכוח סירוב להיבדק. בעקבות זאת נפסל רישיון הנהיגה של המשיב החל מיום 20.6.16 עד היום, היינו המשיב נפסל כשבעה חודשים וזאת כפסילה ארעית "עד החלטה אחרת".

 

2.ביום 23.1.17 התקיים דיון בבקשה. ב"כ המשיב ביקשה נוכח העובדה שהמשיב ריצה 6 חודשי פסילה ואף יותר מכך, כי בימ"ש יקבל את הבקשה ויקצוב את הפסילה. התביעה התנגדה לבקשה וטענה כי ברצונה להאריך את משך הפסילה מעבר לשישה חודשים. בתגובה לבקשת התביעה טענה ב"כ המשיב להיעדר ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב במיוחס לו. לדבריה, המשיב צווה תוך דקה מהרגע בו הראה מכשיר הינשוף אינדיקציה לקיום "אלכוהול בפה" וזאת בניגוד לנוהל המשטרתי המחייב המתנה של 15 דקות מרגע קבלת חיווי זה במכשיר הינשוף.

 

דיון והכרעה

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את טענות הצדדים מזה ומזה כמפורט לעיל, לקבל את בקשת המדינה לפסול את המשיב עד תום ההליכים ולקצוב את פסילת רישיונו של המשיב כך שזו תסתיים ביום 25.1.17. אלה טעמיי:

 

4.אפתח בטענות ב"כ המשיב בדבר כרסום בראיות. לצורך ענייננו אין הכרח להכריע בשאלה אם הדרישה מן המשיב לנשוף מבלי להמתין 15 דקות מהווה דרישה בלתי חוקית שהמשיב היה רשאי לסרב לה מבלי להיחשב כעובר את עבירת הנהיגה בשכרות מכוח סירוב. בתיק החקירה קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב צרך כמות נכבדה של אלכוהול עובר לנסיעה. המשיב כשל באופן חרוץ במבחני הביצוע שנערכו לו וידועה ההלכה הוותיקה לפיה רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם גם על פי נתונים אלה מבלי להיזקק כלל לבדיקה המדעית או לעניין הסירוב לבצעה ( ראו: רע"פ 2073/08, חיים ברבי נ' מדינת ישראל ( 9/3/08 ); רע"פ 10284/07 רועי קדוש נ' מדינת ישראל ( 22/1/08 ); ע"פ 424/90, לב נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ד (3) 741 בעמ' 742; ע"פ 5002/94, ירמיהו בן איסק נ' מדינת ישראל פ"ד מט' (4) 151 בעמ' 158, 161; ע"פ 140/98, חוג'ה נ' מדינת ישראל , פ"ד נב (3) 225 בעמ' 236-235). בהינתן קיום ראיות למכביר לעניין העבירה של נהיגה בשכרות מכוח הודאת המשיב בשתיית אלכוהול וכישלונו במבחני הביצוע אינני נדרש להכריע בטענת ב"כ המשיב בדבר "חוקיות" הדרישה למסור נשיפה. נתון זה בשילוב עברו של המשיב והעובדה שהמשיב עבר לכאורה את העבירה המיוחסת לו הגם שבאותה עת היה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה מלמדת כי לכאורה לא שורה על המשיב מורא מן הדין כך שבקשת המבקשת להארכת פסילת רישיון המשיב עד תום ההליכים – בדין יסודה.

 

5.יחד עם זאת, המסקנה כי מוצדק לפסול רישיון נהיגה עד תום ההליכים אין פירושה כי הפסילה תהיה לתקופה בלתי מוגבלת. סעיף 50 (ב) לפקודת התעבורה מורה כי גם במקרה בו הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לפסול רישיונו של נהג עד תום ההליכים, תסתיים פסילה זו לאחר שישה חודשים אלא אם קובע בית המשפט אחרת. וכך נאמר: "עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רישיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת". בקביעת תקופה זו של שישה חודשים, בהיעדר הוראה אחרת, גילה המחוקק דעתו כי " סבר כי משפטו של הנפסל יסתיים תוך שישה חודשים, או, לחלופין: כי תקופת שישה חודשים הינה תקופה סבירה לפסילת רישיון, ואילו פסילה לתקופה ארוכה ממנה, נדרשים לה נימוקים מיוחדים" (בש"פ 7647/00‏ חינוואי נ' מדינת ישראל, פ''ד נד(4) 812). אכן, נקבע כי הגם שסמכות להאריך מעת לעת את פסילת רישיונו של נהג גם לאחר התקופה שנקצבה, אם קיימת לכך הצדקה (בש"פ 2068/08 מדינת ישראל נ' בן רובי (לא פורסם, 9.3.2008) הרי שהארכת פסילה מעבר לשישה חודשיים אינה עניין אוטומטי אלא מהלך בגדרו על בית המשפט לשקול "מחדש את מכלול הנתונים הנוגעים לאינטרס הציבורי ולאינטרס הנאשם ולאזן ביניהם, תוך התחשבות במעבר הזמן" (בש"פ 6085/10 בן שטרית נ' מדינת ישראל ( לא פורסם, 30.8.10); הדגשה אינה במקור).

 

6.בענייננו העבירה המיוחסת למשיב היא אמנם חמורה והעובדה שהמשיב עבר לכאורה את העבירה המיוחסת לו תוך קיום מאסר מותנה תלוי ועומד נגדו מלמד לכאורה כי עליו מרות הדין. עם זאת, המשיב פסול מזה תקופה ממושכת (למעלה משישה חודשים) וזאת עוד בטרם הוכרעה אשמתו ונגזר דינו. אני סבור כי תקופה זו יש בה, ככלל, כדי לצנן את המשיב ולהמחיש לו את השלכות מעשיו. בהינתן כל אלה ומנגד היעדר טעם מבורר המצדיק את הארכת הפסילה מעבר לשישה חודשים הרי שלא מצאתי מקום בנסיבות להאריך את הפסילה מעבר לשישה חודשים. אני סבור כי אין מניעה לקבל את הבקשה ולקצוב, כמצוות ההלכה הפסוקה, את הפסילה. תוצאת הדברים היא כי הבקשה מתקבלת. אני קוצב את הפסילה המנהלית כך שזו תסתיים עד 25.1.17 שעה 12.00.

 

 

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ז, 24 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ