אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"מ 6556-05-16 דרויש נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי

בפ"מ 6556-05-16 דרויש נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי

תאריך פרסום : 06/06/2016 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6556-05-16
29/05/2016
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מבקשים:
מאיר דרויש
עו"ד מנצור אבי
משיבים:
פרקליטות מחוז תל אביב פלילי
עו"ד ( מודריק)
החלטה

לפני בקשה שהוכתרה כבקשה לביטול פסילת רישיון נהיגה לפי סעיף 50 (ב) לפקודת התעבורה ( להלן: הפקודה).

1.ביום 25.8.15 נהג המבקש אוטובוס ברחוב בית אל בת"א והגיע לצומת עם רחוב דבורה הנביאה ( להלן: הצומת). המבקש פנה ימינה בצומת בחסות אור ירוק בכיוון נסיעתו ואגב כך פגע על פי הנטען עם האוטובוס בהולכת רגל שחצתה את הכביש. הולכת הרגל נפצעה ולאחר מכן מתה מפצעיה.

2.בהסכמת הצדדים להליך זה נפסל רישיון הנהיגה של המבקש, תוך שמירת זכותו לטעון לראיות.

3.כאמור, המבקש הגיש בקשה זו ובה הוא טוען כי מכוח סעיף 50 (ב) לפקודה ולאחר שחלפו 6 חודשים ממועד פסילת רישיונו – בטלה הפסילה. לחלופין משתית ב"כ המבקש את העילה לביטול הפסילה על כך שהסיכוי להרשעתו בדין של המבקש קלוש, נוכח כל הטעמים שיפורטו להלן, ובשל כך אין כל הצדקה להותיר את פסילת הרישיון על כנה. אלה הטעמים שמונה ב"כ המבקש: ראשית, נטען כי המבקש בעל וותק נהיגה רב ועברו התעבורתי התיישן; שנית, מבדיקת טכוגרף עולה כי עובר לתאונה נהג המבקש במהירות של 6 קמ"ש בעוד שהמנוחה הלכה במהירות גבוה יותר ואף הקדימה את האוטובוס בשל קצב הליכתה. שלישית, קיימת עדת ראייה לפיה הולכת הרגל חצתה את הכביש תוך שיחה במכשיר הטלפון הנייד שהיה ברשותה כשהיא אינה מסתכלת סביבה וחוצה באלכסון. ב"כ המבקש טוען עוד כי הולכת הרגל "הפתיעה אותו ( את המבקש –ד.ס.) בשטח המת שאין בו שדה ראייה". רביעית, נטען כי גם שחזור התאונה הביא למסקנה כי התאונה הייתה בלתי נמנעת בנסיבות והדבר משליך על סיכויי ההרשעה.

4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, סעיף 50 (ב) לפקודה אינו חל על פסילת רישיון שנעשתה מכוח סעיף 46ב לפקודה ומה עוד שעל פי ההסכמה הדיונית בין הצדדים לא קמה עילה לב"כ המבקש לעתור לביטול ( או הכרזה על בטלות) הפסילה בשעה שראיות המאשימה טרם עברו את כור ההיתוך השיפוטי. לגופו של עניין נאמר כי התיק מבוסס ראייתית שכן מדובר בתאונה שעל פי העדויות בתיק הייתה על מעבר חצייה ועל כן אין חשיבות לקביעת הבוחן בדבר היותה "בלתי נמנעת", מה עוד שעל פי חומר הראיות בתיק למבקש היה שדה ראייה פתוח לעבר הולכת הרגל ואין לו בחקירה כל הסבר מדוע פגע בה.

דיון והכרעה

5. לצורך הכרעה בבקשה יש להידרש לשאלת הסמכות לדון בבקשה ולשאלה אם עלה בידי המבקש לסתור את חזקת המסוכנות שנקבעה בדין.

הסמכות להידרש לבקשה

6.סעיף 46ב לפקודה קובע: "הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו". סעיף 46ב (ב) לפקודה מסייג את סמכותו האמורה של בית המשפט מקום בו "שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור".

7.סעיף 50 (ב) לפקודה, מכוחו הוגשה הבקשה, קובע: "עברו ששה חדשים מיום שנפסל בעל רישיון לפי הסעיפים 46 או 47 ולא ניתן פסק דין לגבי המעשה או המחדל שבגללם נפסל – בטלה הפסילה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת". ( הדגשה הוספה). קריאה תמה של סעיף 50 (ב) לפקודה מעלה כי אין הוא חל בענייננו שכן פסילת רישיונו של המבקש לא נעשה מכוח סעיפים 46 או 47 לפקודה כי אם מכוחו של סעיף 46ב לפקודה. עיון בפקודה מעלה כי סעיף 46ב איננו "סעיף משנה" לסעיף 46 אלא סעיף נפרד ועצמאי. גם בית המשפט העליון קבע לא אחת כי אין תחולה להוראת סעיף 50 (ב) לפקודה בהליך פסילת רישיון מכוח סעיף 46ב לפקודה. כך נקבע: "ודוק: ההנחיה שנקבעה בעניין חינאווי שם נקבע כי פסילה עד תום ההליכים שהוטלה מכוח סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה תפקע מאליה לאחר שישה חודשים אינה חלה לעניין סעיף 46ב לפקודת התעבורה שכן סעיף אחרון זה אינו חוסה בצילו הנורמטיבי של סעיף 50 (ב) לפקודת התעבורה"

8.אוסיף ואומר כי לדידי ספק אם גם נוכח ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים היה טעם ומקום להגשת בקשה זו. כזכור, הסכימו הצדדים כי רישיון הנהיגה של המבקש יפסל תוך שמירת זכותו לטעון לראיות. להבנתי, אם כי אינני קובע בכך מסמרות, שמר המבקש בגדר הסכמה זו על זכותו לטעון טענות בהליך זה על בסיס מצב הראיות כעולה מן התיק העיקרי שכן אין ולא היה כל טעם והיגיון מצד המבקש להסכים לפסילת רישיון ללא הגבלת זמן מקום בו כל הראיות מצויות לפניו ובידיו האפשרות לטעון בעניינן, כפי שהוא עושה כעת. אשר על כן, גם מטעם זה אינני סבור כי נכון להידרש לבקשה לעיצומה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ