אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"מ 3768-11-15 ברץ נ' מדינת ישראל

בפ"מ 3768-11-15 ברץ נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 16/11/2015 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
3768-11-15
12/11/2015
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מבקשים:
רחל ברץ
משיבים:
מדינת ישראל
החלטה
 

 

לפני בקשה לביטול צו איסור שימוש מנהלי ברכב ( להלן: "הצו").

 

הרקע

1.המבקשת רשומה כבעליו של רכב. במועד מסוים ביקש את הרכב בנה, אור חי ( להלן: "הבן"). הבן יצא עם חברים לבילוי במועדון בת"א. בשלב מסוים ביקש אחד מחבריו של הבן את מפתחות הרכב על מנת ללכת לאכול והבן מסר לו את המפתחות. בשלב מסוים נעצר אותו חבר לבדיקת שיכרות, סירב לבצע את הבדיקה ובגין כך יוחסה לו עבירה של נהיגת רכב בשכרות מכוח סירוב להיבדק. הבן הופיע לשימוע בפני קצין המשטרה, הציג עצמו כבעל הרכב וציין כי אינו יודע אם החבר שלו נמסרו מפתחות הרכב שתה. בתום השימוע החליט קצין המשטרה על הוצאת הצו שביטולו מבוקש כעת.

 

טענות המבקשת

2.המבקשת טוענת כי הרכב משמש את בני משפחתה לצורך הסעת ילדים למסגרות חינוכיות, הגעה לעבודה וכן את המבקש לצרכים של הגעה לטיפולים רפואיים. בנוסף, נטען כי המבקשת מסייעת בטיפול בנכדתה הסובלת, למרבה הצער, מבעיות רפואיות המחייבות הסעה לבית החולים. נטען כי הבן הוא "משתמש שולי" ברכב. המבקשת טוענת כי מתנגדת בתוקף לנהיגה תחת השפעת אלכוהול ולמעשה לא ידעה כי בנה מסר את מפתחות הרכב לאדם אחר שנהג בו. היא מדגישה כי הצו מכה באופן אנוש את בני המשפחה הנצרכים לרכב זמין מהטעמים שפורטו.

 

ההליך בבית המשפט

3.במסגרת הדיון בבקשה נחקרו המבקשת והבן. מחקירת המבקשת התברר כי בבית קיים רכב נוסף המשמש בן אחר של המבקשת. לטענת המבקשת, בן זה מצוי בעבודה רוב שעות היום. עוד התברר כי המבקשת אינה נוהגת ברכב שכן אין לה רישיון נהיגה. היא ציינה כי "רוב הזמן יש מישהו בבית" על מנת לפתור מקרה חירום רפואי אם יקרה, חלילה, לנכדתה. המבקשת אישרה כי הבן נוטל מעת לעת את הרכב לבילוי עם חברים. המבקשת אינה חוקרת את בנה הנוגע לחבריו. היא הזהירה אותו לפני יציאה לבילוי אזהרה כללית כי "לא ישתה וינהג". היא אינה יודעת במקרה והבן שותה מי אמור להחליפו בנהיגה. לטענתה, בנה אינה שותה. היא מאשרת כי מסרה את הרכב בהסכמה לבנה. היא איננה מכירה לגמרי את החבר שלו נמסרו מפתחות הרכב. לטענתה, "אני הסכמתי לבן ומתנגדת שהוא יתן למישהו אחר. אני בוטחת בבן שלא יתן למישהו אחר" ( הדגשה לא במקור).

 

4.הבן העיד כי אינו בעל הרכב אך לא הכחיש כי טען בפני קצין המשטרה כי הינו בעל הרכב. הוא ציין כי היה במועדון בת"א אך הכחיש כי הוא וחבריו שתו שם. הוא גם אישר כי מסר לחברו את הרכב אך איננו יודע לומר אם חברו שתה.

 

דיון והכרעה

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים הבאים: סעיף 57ב לפקודת התעבורה מפרט 2 חלופות שבעטיין קמה לבעליו של רכב שהוצא לגביו צו אפשרות לעתור לביטול או קיצור תקופת איסור השימוש. חלופה אחת היא כי הרכב נלקח מבעל הרכב שלא בידיעתו או בהסכמתו. החלופה השנייה היא להראות כי "מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א)". מעיון בסעיף המצוטט עולה כי מדובר בשני תנאים מצטברים זה לזה, היינו שניתנו הוראות על ידי בעל הרכב בנוגע לשימוש בו וכי בעל הרכב עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את העבירה.

6.מעדותה של המבקשת בבימ"ש עולה כי היא התירה לבן לעשות שימוש ברכבה ועל כן החלופה הראשונה שצוינה אינה רלוונטית. אשר לחלופה השנייה. זו כאמור דורשת כי המבקשת תיתן הוראות לבנה בנוגע לשימוש ברכב. האם זה המקרה בענייננו? התשובה לטעמי שלילית. ראשית, האזהרה שנטען כי המבקשת הזהירה את בנה היא כללית ("הזהרתי אותו בנסיעה. אמרתי שלא ישתה וינהג" ( ע' 2 ש' 31)). שנית, וזה העיקר, המבקשת אינה טוענת כי הנחתה את בנה שלא לתת את מפתחות הרכב לחבר בעת בילוי ובוודאי שלא הנחתה את הבן לוודא כי אם הוא בכל זאת בוחר לתת למי מחבריו את המפתחות, כי אז עליו לוודא כי הנוהג ברכב לא שתה קודם לכן. לטענת המבקשת בעניין זה היא סומכת על בנה באופן עיוור ובלשון המבקשת " אני בוטחת בבן שלא ייתן למישהו אחר". (ע' 3 ש' 17). הנה כי כן, המבקשת העידה כי היא סומכת באופן עיוור על בנה שלא ייתן את המפתחות לאחר מבלי להנחות אותו בעניין זה. גם הבן העיד כי מסר את המפתחות לחברו מבלי לוודא תחילה כי החבר לא שתה. במצב דברים זה לא ניתן לומר כי מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראות בעל הרכב. העובדה שהמבקשת הניחה באופן עיוור, מבלי לבדוק עם בנה ולוודא איתו כי לא ימסור את מפתחות הרכב לנהג ששתה אינה מוציאה את המבקשת ידי חובתה לעשות בנסיבות העניין "כל שביכולתה" על מנת למנוע את העבירה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ