אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"מ 2595-10-14 סעיד נ' מדינת ישראל

בפ"מ 2595-10-14 סעיד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/12/2014 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום עכו
2595-10-14
19/10/2014
בפני השופט:
אבישי קאופמן

- נגד -
מבקשים:
פארס סעיד
משיבים:
מדינת ישראל
החלטה
 

 

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

 

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 10.10.14 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו עבירה של נהיגה במהירות של 150 קמ"ש, בדרך בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד.

 

המבקש טוען כי לא ביצע את העבירה וכי הדברים שנרשמו מפיו בידי השוטר אינם נכונים. הסנגור הוסיף וטען כי העבירה נאכפה בשעות החשיכה, כאשר המבקש נוסע בשיירה, כך שלא ניתן לקבוע כי דווקא רכבו של הוא שנמדד.

 

 

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

 

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. השוטר שערך את הדוח ציין כי מדד בוודאות את הרכב לו נרשם הדוח, תוך שהוא מזכיר בעצמו כי הרכב נסע בעקבות שני כלי רכב אחרים. דהיינו השוטר היה מודע לכך שמדובר בשיירה והזהיר עצמו בטרם החליט לייחס את העבירה למבקש.

 

דברי הנהג במעמד העבירה מהווים ראשית הודאה לפחות. המבקש מכחיש אמנם דברים אלה, אולם ההסדר שהוא נותן בתצהירו אינו סביר בעיני. מחד גיסא טוען המבקש כי השוטר ייחס לו נהיגה במהירות של 105 קמ"ש (אין המדובר בטעות, שכן הדבר נזכר בשלוש מקומות שונים בקשה ובתצהירים שצורפו אליה), ומאידך גיסא טוען שתגובתו הייתה שזה בלתי אפשרי שהוא לא שם לב שנסע במהירות זו.

 

שתי הטענות אינן עולות בקנה אחד האחת עם רעותה. האם ניתן לומר כי "בלתי אפשרי" שאדם יחרוג במעט מהמהירות המותרת וינהג את רכבו במהירות מסוג ברירת משפט – ואף במדרג הנמוך שלה? הנסיון מלמד כי נהיגה במהירות של 105 קמ"ש בדרך בה המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, לא זו בלבד שהיא "אפשרית", אלא שהיא הפכה כמעט נורמטיבית, היא כמעט ואינה נאכפת בידי המשטרה וכמעט כל אזרח המגיע בפניי ומיוחסת לו חריגה מועטה מהמהירות המותרת טוען כי "לא שם לב".

 

הטענה הנוספת שבפי הסנגור היא כי אכיפת העבירה נעשתה בשעות החשיכה, אולם בעניין זה מציין השוטר כי מדובר בקטע כביש מואר היטב, כך שלכאורה אף בעניין זה קיימות לכאורה ראיות לתקינות הבדיקה וביצוע העבירה.

 

לגבי המסוכנות, הרי כאמור זו נמדדת הן מהעבירה והן מעברו של המבקש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ