אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"מ 1793-09-14 עבדאללה נ' מדינת ישראל

בפ"מ 1793-09-14 עבדאללה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/11/2014 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית המשפט לתעבורה חיפה
1793-09-14
09/09/2014
בפני סגן נשיא :
השופט גיל קרזבום

- נגד -
מבקשת:
מנאל עבדאללה
משיבה:
מדינת ישראל
החלטה
 

 

הבקשה וטיעוני הצדדים

 

לפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב בו בוצעה עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה מיום 06.09.14. לטענת המבקשת הזהירה את הנהג (בנה) כי יקפיד על חוקי התעבורה אך לא הזהירה אותו ספציפית לבל ישתה אלכוהול וינהג, מאחר ואינו שותה משקאות חריפים ובמקרה זה לא ידע שהמשקה מכיל אלכוהול. עוד הוסיפה כי היא זקוקה לרכב לצורך עבודתה המרוחק ממקום מגוריה הנעדר תחבורה ציבורית. פירטה נסיבותיה האישיות והיותה אם חד הורית ומפרנסת יחידה לארבעת ילדיה.

 

המשיבה מתנגדת לבקשה. טענה לקיומן של ראיות לכאורה ולכך שהמבקשת אינה עומדת בדרישות סעיף 57(ב)(ב) לפקודת התעבורה מאחר ולא הזהירה את בנה לבל ישתה וינהג . בנוסף טענה כי הנהג לא התייצב לדיון כדי לתמוך בטענות המבקשת. אשר לנסיבותיה האישיות של המבקשת, טענה כי אלו אינן מהוות נימוק להחזרת הרכב.

 

דיון והכרעה

 

למעשה המבקשת לא חלקה על שאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחות עובדות כתב האישום. אשר לטענתה לפיה הנהג לא ידע כי המשקה מכיל אלכוהול, דינה של טענה זו להתברר במסגרת שמיעת התיק העיקרי. מחומר החקירה עולה כי לפחות לכאורה, בוצעה בדיקת נשיפה תקינה בה נמדדה כמות של 335 מקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

 

מעדותה של המבקשת עולה כי התירה לבנה לעשות שימוש ברכב ולא הזהירה אותו לבל ישתה וינהג למרות שידעה כי יצא לבלות עם חברים. בנסיבות אלו, המבקשת לא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביצוע העבירה. בהקשר זה אין בעובדה שבנה לא נהג לשתות כדי לפטור את המבקשת מחובותיה כבעלת רכב. בנסיבות אלו לא עומדת למבקשת אחת ההגנות הקבועות בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה.

 

נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ביותר והודעת איסור שימוש ברכב בו בוצע העבירה, הינה אחת הדרכים היעילות לשמירה על ציבור המשתמשים בדרך. יש בה כדי להרתיע נהגים מביצוע עבירות דומות וכן לחייב בעלי רכבים לפקח כנדרש על מי שעושה שימוש ברכבם.

 

עם זאת, אני סבור כי יש בנסיבותיה האישיות של המבקשת ובפרט היותה אם חד הורית המטפלת לבדה ב- 4 ילדים ונזקקותה לרכב לצורך הגעה למקום העבודה, כדי להצדיק את קיצור תקופת איסור השימוש ברכב באופן שתאזן בין האינטרס הציבורי לנסיבותיה האישיות של המבקשת.

 

לאור כל האמור לעיל, אני מחליט לקצר את תקופת איסור השימוש ברכב ומעמידה על 15 ימים במקום 30 ימים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ