אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"מ 1126-12-14 אלדרוטי נ' מדינת ישראל

בפ"מ 1126-12-14 אלדרוטי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/06/2015 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
1126-12-14
14/12/2014
בפני השופטת:
דלית ורד

- נגד -
מבקש:
עדי אלדרוטי
משיבה:
מדינת ישראל
החלטה
 

 

בפניי בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לסעיף 57ב(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן- פקודת התעבורה).

 

על פי הראיות, עובדו של המבקש, חמאד מוחמד (להלן-העובד), נהג ביום 28.11.14, שעה 01:45, ברכב בבעלות המבקש שמספרו 6321765 (להלן הרכב), כשהוא שיכור לכאורה, כשבגופו נמדד ריכוז של 425 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.

 

נימוקי המבקש:

בעדותו בפניי ציין המבקש כי בבעלותו עסק קטן העוסק בביצוע משלוחים עבור מרכולים. לצורך כך הוא מעסיק חמישה עובדים, ובבעלותו חמישה כלי רכב המשמשים את צרכי העסק.

לטענתו, הנחה את עובדיו כי הרכב משמש לצרכי עבודה בלבד ולא לנסיעות פרטיות. לפיכך, בסיום יום העבודה, כמו גם בסופי שבוע, עליהם להחנות את הרכב בסמוך לביתם ולא להשתמש בו. בחקירתו הנגדית הסביר כי לא קיים מסמך בכתב המסדיר את השימוש ברכב על ידי העובדים, אלא ההסדר הוא באמצעות "חוזה בעל פה" (פרוטוקול עמ' 1, שורה 28). המבקש אף טען כי הנחה את עובדיו לנהוג בזהירות.

באשר לאירוע עצמו, המבקש ציין כי העובד סיים את עבודתו בשעה 22:00, והשתמש ברכב לנסיעה פרטית ללא ידיעתו. משנשאל אם נוכח השימוש האסור ברכב הגיש תלונה במשטרה, השיב:" לא משום שהרכב כן משמש אותו כל היום, ואני סומך על הבן אדם".

 

בסיכומיו טען ב"כ המבקש שבנסיבות העניין על ביהמ"ש להפעיל את סמכותו לפי סעיף 57ב(ב)(1) לפקודת התעבורה, לחילופין, לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 57ב(ג) לפקודה, ולקצר את תקופת הודעת איסור שימוש ברכב. כמו כן, ציין כי אין חובה לקיום הסכם בכתב, וכי העובד עצמו טען בפני הקצין בעת השימוע שנערך ביום 30.11.14 כי השתמש ברכב בלא ידיעתו של המבקש, עקב תקלה ברכבו הפרטי.

 

 

 

עמדת המשיבה:

המבקש לא צרף תצהיר לתמיכת העובדות הנטענות בבקשה. אולם גם בהתעלם מכך, הבקשה אינה עומדת בתנאי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה, שכן המבקש לא עשה דבר כדי להבטיח שלא תתבצענה עבירות באמצעות הרכב, ואף לא ערך כל הסכם חתום עם עובדיו. טענותיו בבקשה הינן טענות שהועלו בדיעבד. לא בכדי נתן המחוקק בידי קצין המשטרה את הסמכות להורות על איסור השימוש ברכב, וזאת לצורך הרתעתי שנועד להגן על האינטרס הציבורי.

 

דיון והכרעה :

אין חולק כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס העבירה של נהיגה בשכרות כנגד העובד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ