אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 8514/16

בע"מ 8514/16

תאריך פרסום : 09/11/2016 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
8514-16
08/11/2016
בפני השופטים:
1. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
2. ס' ג'ובראן
3. צ' זילברטל


- נגד -
המבקשים:
ההורים המיועדים לאימוץ
עו"ד מרדכי דוידוביץ'
המשיבים:
1. ההורים הביולוגים
2. היועץ משפטי לממשלה
3. הקטין

עו"ד מתן חודורוב
עו"ד רות גורדין
עו"ד מאיה חונגר
פסק דין

                                        

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: 

 

א.           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים ש' דברת, א' ואגו וג' לוין) באמ"צ 27116-10-16 מיום 2.11.16, שבמסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להצטרף כצד להליך הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (השופטת ע' גיא) באמ"צ 14/16 (13960-06-16) מיום 9.10.16. הבקשה עוסקת בשאלת מעמדם של הורים המיועדים לאימוץ בהליך שעניינו ביטול הכרזת קטין כבר אימוץ.

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.                  המשיבים 1 הם הוריו הביולוגיים של הקטין, אשר קיימו בעבר מערכת יחסים במשך תקופה קצרה, אשר נסתיימה בטרם נולד הקטין. עובר ללידה, פנתה האם לשירות למען הילד בבקשה למסור את הקטין לאימוץ, תוך שסירבה לספק פרטים בדבר זהותו של אביו הביולוגי. ביום 16.1.16 ילדה את הקטין, וביום 8.2.16 – לאחר שחתמה האם על טופס הסכמה לאימוץ – הוגשה בפני בית משפט לענייני משפחה (אמ"צ 6/16, 16885-02-16) בקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ כלפי אביו, בהתאם להוראות סעיף 13(א)(1) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981 (להלן חוק האימוץ). ביום 10.2.16 פסק בית המשפט (השופטת ע' גיא), במעמד צד אחד, כי הקטין יוכרז כבר אימוץ כלפי האב. ביום 18.2.16 הועבר הקטין לביתם של המבקשים, אשר הביעו הסכמתם לאמצו.

 

ג.            ביום 6.6.16, בחלוף 110 ימים מיום הגעתו למשפחה למטרת אימוץ וכעבור ארבעה חודשים ממועד ההכרזה עליו כבר אימוץ, פנו המשיבים 1 יחד לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבטל את פסק הדין המכריז על הקטין כבר אימוץ. האם ביקשה לחזור בה מהסכמתה לאימוץ בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק האימוץ, כיון שנכנסה מחדש למערכת יחסים עם האב וחפצה לגדל עמו את בנם; ואילו האב טען כי לא ידע על לידת הקטין וגילה על קיומו רק בחודש מאי. עוד נטען, כי לא נתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ, הדרושים לשם הכרזה על הקטין כבר אימוץ. בהחלטה מיום 11.7.16 קבע בית המשפט (השופטת ע' גיא) כי לא נעשו די נסיונות לאיתור האב בטרם הוכרז הקטין כבר אימוץ כלפיו. משכך, הוחלט כי ניתן לראות את פסק הדין ככזה שניתן במעמד צד אחד, ולבטלו מחמת שיקולי צדק מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984. על החלטה זו הגישו, בנפרד, היועץ המשפטי לממשלה (להלן המשיב 2) והאפוטרופא לדין בשם הקטין (להלן המשיב 3) בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. במסגרת הבקשות נטען, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בקבעו כי ניתן לבטל את ההכרזה על הקטין כבר אימוץ וכי היה עליו לדחות את הבקשה על הסף. ביום 28.7.16 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ג' לוין) את שתי הבקשות, בנימוק כי מן הראוי לאפשר לבית המשפט לענייני משפחה להשלים את הדיון ולפסוק בבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ, בטרם יוגש ערעור. על החלטה זו הוגשו ביום 11.8.16 שתי בקשות רשות ערעור (בע"מ 6243/16), מטעם המשיב 2 והמשיב 3, שנדונו בפני. בהחלטתי מיום 18.8.16 נקבע כי אין להיעתר לבקשות, כדי שיוכל האב לקבל את יומו בבית המשפט: "על בית המשפט לענייני משפחה לשוב ולהידרש לכך מעיקרא, ולבחון עובדתית היטב האם אכן הייתה 'אפשרות סבירה' לאתר את האב, בהתאם לחזקה שקבועה בחוק ועל סמך הנתונים שעמדו בזמן אמת בפני העובדת הסוציאלית שליותה את האם, תוך בדיקת כל שלב" (פסקה י"ט; ההדגשה במקור).

 

ד.            על רקע הליכים אלה שב בית המשפט לענייני משפחה לדון בבקשה המשיבים 1 לביטול ההכרזה על הקטין כבר אימוץ. ביום 9.10.16 נפסק (השופטת ע' גיא) כי יש לבטל את פסק הדין בו הוכרז הקטין כבר אימוץ. בתוך כך נקבע, כי היתה קיימת אפשרות סבירה לזהות את האב, למצאו או לברר את עמדתו, ועל כן אין חלות בענייננו הוראות סעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ.

 

ה.           על פסק דין זה עירער המשיב 3 בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע, באמצעות האפוטרופא לדין. ביום 27.10.16 עתרו המבקשים להצטרף כצד להליך הערעור, בטענה כי הם מגדלים את הקטין מזה תשעה חודשים ועל כן יכולים הם להשמיע את קולו "מכלי ראשון". עוד נטען, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בהחלטתו לבטל את ההכרזה על הקטין כבר אימוץ, הואיל וטובתו דורשת להשאירו בחיק המשפחה המאמצת. המשיב 2 התנגד לבקשה וטען כי יש לדחות אותה על הסף, בנימוק שאין למבקשים מעמד משפטי בהליך הנוכחי. במסגרת זאת, הפנה לבע"מ 6930/04 פלונית ופלוני המיועדים לאימוץ הקטין נ' האב הביולוגי (2004) (להלן עניין פלונית), בו נקבע כי לא יינתן להורים המיועדים לאימוץ מעמד בהליכים הנוגעים להכרזת הקטין כבר אימוץ, אלא בהתקיים נסיבות חריגות ביותר. המשיבים 1 התנגדו אף הם לבקשה, בטענה כי אין למבקשים מעמד או זכות להיות צד לערעור, במיוחד נוכח העובדה שזכו לייצוג הולם בהליכים הקודמים. מטעם המשיב 3 – שהוא כאמור המערער בבית המשפט המחוזי, באמצעות האפוטרופא לדין – נמסר שכדי להגיע למסקנה מושכלת באשר לטובת הקטין, יש לאפשר למבקשים להשמיע קולם במסגרת הליך הערעור. נטען, כי אף שחוק האימוץ אינו מקנה להורים מיועדים מעמד, ניתן לאפשר להם להשמיע טענותיהם בנסיבות מיוחדות כגון המקרה דנא. עוד נטען, כי על זכותם של המבקשים להישמע ניתן ללמוד, מקל וחומר, מן ההסדר הקבוע בסעיף 44 לחוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016 (להלן חוק האומנה) המאפשר ל"אומן להשמיע את דעתו בהליך המתנהל לפני הגורם המוסמך, בכל עניין הקשור לשלומו ולרווחתו של הילד".

 

ו.             בהחלטה מיום 2.11.16 דחה בית המשפט המחוזי (השופטים ש' דברת, א' ואגו וג' לוין) את הבקשה. נקבע, כי נסיבות המקרה דנא אינן מצדיקות מתן מעמד למבקשים, על פי אמות המידה שנקבעו בעניין פלונית. הובהר, כי העיקרון לפיו אין להקנות מעמד להורים המאמצים בהליכים הנוגעים להכרזה על הקטין כבר אימוץ נשען על מספר טעמים, המתקיימים בענייננו: רעיון ההפרדה בין שני שלבי האימוץ; מניעת יריבות ישירה בין ההורים הביולוגיים של הקטין לבין ההורים המיועדים לאמץ; היות הליך האימוץ נשלט על ידי גורמים ציבוריים, שתפקידם לייצג בפני בית המשפט את מכלול האינטרסים של הצדדים; ושיקולים מעשיים הקשורים לניהול המשפט, כגון הכבדה על ההליך נוכח ריבוי הצדדים והארכת הדיונים. נקבע, כי אין לסטות מעקרון זה אף בנידון דידן, חרף העובדה כי המבקשים מכירים את הקטין באופן הקרוב ביותר, על אחת כמה וכמה כיון שעמדתם תוכל להיות מיוצגת הן על ידי היועץ המשפטי לממשלה והן באמצעות האפוטרופא לדין. בתוך כך, נדחתה הטענה לפיה יש לגזור גזירה שוה מן ההסדר הקבוע בחוק האומנה לעניין מתן מעמד להורים מאמצים, בשל ההבדלים הניכרים בין שני ההליכים, המתבטאים בין היתר בחשיבות הרבה הקיימת לשמירת פרטיות הצדדים בהליך אימוץ, שאינה נדרשת בדרך כלל בתיקי אומנה. על החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית ביום 3.11.16.

 

בקשת רשות הערעור

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ