אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 7719/14 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה

בע"מ 7719/14 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה

תאריך פרסום : 24/12/2014 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
7719-14
23/12/2014
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה
החלטה


א.             בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא ש' דברת) מיום 12.11.14 בבש"א 2/14, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (סגנית הנשיא א' אשקלוני) מיום 12.8.14 בתיק אימוץ 1/13. עניינה של הבקשה הכרזה על בנו של המבקש (להלן הקטין) כבר אימוץ כלפי המבקש, מכוח סעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן החוק). 

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.             המבקש הוא אב לקטין בו עסקינן, יליד 10.5.12, ולקטינה, ילידת 3.11.07; המבקש ואם הילדים נישאו זה לזו בשנת 2002, אולם בשנת 2009 נפרדו וכיום הם חיים בנפרד, אף שלא התגרשו. הקטינה הוכרזה כבת אימוץ כלפי המבקש והאם ביום 6.11.12 במסגרת תיק אימוץ 4/10, בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת (סגנית הנשיא – כתארה אז – א' אשקלוני); ערעור על פסק הדין נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא ש' דברת, והשופטים ר' ברקאי וא' ואגו) ביום 13.2.13 בערעור אימוץ 2/13; בקשת רשות ערעור נדחתה על-ידי בית משפט זה (השופטת ע' ארבל) ביום 20.3.13 בבע"מ 1536/13. ענייננו כעת כאמור בהכרזה על הקטין כבר אימוץ כלפי המבקש; יוער, כי בקשה נפרדת של המשיב להכריז על הקטין כבר אימוץ כלפי האם מתנהלת במסגרת הליך נפרד.

 

ג.              ביום 22.5.12, ימים ספורים לאחר שנולד הקטין, קיבל בית המשפט לענייני משפחה (סגנית הנשיא א' אשקלוני) את בקשת המשיב לאשר את העברת הקטין למשפחה אשר הסכימה לאמצו בעתיד, ככל שיוכרז כבר אימוץ, וזאת מכוח סעיף 12(ג) לחוק. בית המשפט סקר את עמדות גורמי המקצוע שהובאו, ובהן חוות דעתו של ד"ר פלשמן שהוגשה לבית המשפט בעניינה של הקטינה, ובה צוין כי המבקש והאם אינם מסוגלים לדאוג כנדרש לבתם, וכי לא ניתן לשקם את מסוגלותם ההורית. בנוסף, שמע בית המשפט את התרשמותה של העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ גב' נמרוד, אשר טיפלה במבקש ובאם, וציינה כי נוכח היכרותה עם השניים, טובת הקטין היא שיושם אצל המשפחה המיועדת לאמצו, עד להחלטה סופית לעניין האימוץ. לבסוף נקבע, כי הקטין זקוק למסגרת תומכת ומגינה, אשר תאפשר טיפול יציב בו, וכי בהינתן חוות דעתם של גורמי המקצוע, אין באפשרות המבקש והאם לעשות כן. לכן, נעתר בית המשפט לבקשת המשיב, והוחלט כי הקטין יועבר למשפחה המיועדת לאמצו, אם יוכרז כבר אימוץ, אולם המבקש והאם יוכלו לבקרו אחת לעשרה ימים. ערעור על פסק הדין נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגנית הנשיא ש' דברת) ביום 22.10.12 בערעור אימוץ 4/12; בקשת רשות ערעור נדחתה על-ידי בית משפט זה (השופט י' דנציגר) ביום 8.11.12 בבע"מ 8007/12. 

 

ד.             ביום 10.2.13 ביקש המשיב להכריז על הקטין כבר אימוץ. לבקשה צורף, בין היתר, תצהיר מטעם גב' נמרוד שהזכרנוה מעלה. גב' נמרוד ציינה, כי אף שהמבקש עבר תהליך של העצמה רגשית במסגרת טיפול, הדבר לא הוביל לשינוי בארחות חייו בפועל, והוא עדיין אינו מנהל חיים עצמאיים. עוד נאמר, כי גורמי הטיפול השונים המטפלים במבקש לא מצאו שהוא מסוגל לשמש כהורה לקטין, ולכן סיכמה גב' נמרוד כי אם לא יועבר הקטין לאימוץ, יהא נתון לסיכון פיסי ורגשי גדול, ולכן הומלץ להכריז עליו בר אימוץ במסגרת אימוץ סגור.

 

ה.             ביום 12.5.13 מינה בית המשפט לענייני משפחה את גב' גרשנזון, פסיכולוגית קלינית, כמומחית מטעם בית המשפט, כדי שחווה דעתה בשאלת הכרזת הקטין כבר אימוץ, ובתוך זה תעריך את מסוגלותו ההורית של המבקש; חוות הדעת הוגשה ביום 1.9.13 (היא צורפה לתגובת המשיב בענייננו כנספח ח'). בין היתר, נסמכה חוות הדעת על בדיקתו של הפסיכיאטר ד"ר גוטקובסקי, שמצא כי המבקש סובל מהפרעת אישיות (אולם בשונה מאבחונו של ד"ר פלשמן, לא נמצא כי המבקש סובל מסכיזופרניה). מטעמי צנעת הפרט לא ארחיב בנאמר בחוות הדעת, אולם אציין כי ניכר שההחלטה בעניינו של המבקש הייתה מורכבת, שכן מחד גיסא גב' גרשנזון התרשמה שהמבקש אוהב את בנו בצורה כנה, ומאידך גיסא מצאה שמסוגלותו ההורית נמוכה מאוד. לכן, בסיום הבדיקה, ביקרה גב' גרשנזון את הקטין בבית הזוג המיועד לאמצו, ומצאה שהקטין, אשר נראה במפגשיו עם המבקש מפוחד, חרד ומעוכב התפתחות, נראה שונה כאשר היה אצל ההורים המיועדים, והתגלה כערני, חיוני ופעיל. לכן, תוך שהיא מציינת כי ההחלטה קשה וכואבת, ציינה גב' גרשנזון שטובת הקטין מצדיקה הכרזתו כבר אימוץ במסגרת אימוץ סגור.

 

ו.              ביום 31.3.14 קבע בית המשפט, לבקשת המשיב, כי תוגש חוות דעת על-ידי הפסיכיאטרית ד"ר אדר בשאלת השפעתם של מפגשי הקטין עם המבקש והאם על מצבו הנפשי של הקטין, וזו הוגשה ביום 3.6.14 (צורף לתגובת המשיב כנספח י"א. נמצא, כי הקטין חוה את המפגשים באופן טראומתי, נמצא במתיחות רבה במהלכם וחש הקלה של ממש בסופם; כן נמצא שהמבקש והאם אינם קשובים לקטין בעת המפגשים. לכן, הגיעה ד"ר אדר למסקנה כי "מומלץ מאוד" להפסיק את המפגשים, והמליצה על עריכתו של מפגש אחרון לצרכי פרידה.

 

ז.              ביום 12.8.14 הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטין כבר אימוץ במסגרת אימוץ סגור. בית המשפט נתן דעתו, בין היתר, לעמדת גורמי המקצוע עליה עמדנו מעלה, וכן לעדותה של גב' נמרוד בבית המשפט, וקבע כי מסוגלותו ההורית נמוכה. בתוך כך, נדרש בית המשפט גם לחוות דעת מאת ד"ר וגנר שהגיש המבקש, אשר נערכה בשנת 2008 בעניין הקטינה; גם הוא היה בדעה, כי אין המבקש מסוגל לגדל את הקטינה, אולם סבר, כפי שעולה מפסק דינו של בית המשפט, כי לאחר שיעבור הליך שיקום רגשי והתנהגותי, שעלול לארוך שנים רבות, יתכן שתשתפר מסוגלותו הרגשית; בית המשפט קבע לעניין זה, כי מסקנות ד"ר וגנר למעשה אינן סותרות את קביעתה של גב' גרשנזון, שעה ששניהם מצאו כי כיום אין המבקש מסוגל לגדל את ילדיו, ובנוסף, במבחן הזמן מאז שניתנה חוות הדעת, עולה כי לא אירע השינוי המיוחל במסוגלותו ההורית של המבקש.

 

ח.             בית המשפט בחן גם את האפשרות שיכולתו ההורית של המבקש תשתפר בעתיד הקרוב בעזרה טיפולית סבירה. נמצא, בהסתמך על עמדתן של גב' גרשנזון, וגב' נמרוד וכן העובדת הסוציאלית גב' לין אשר טיפלה במבקש אחת לשבוע החל מינואר 2012, כי המבקש קיבל עד כה עזרה טיפולית והדרכה בהתאם לנסיבות, ואכן חל שיפור מסוים במצבו – אולם לא נראה כי מסוגלותו ההורית הגיעה לרמה סבירה, באופן המאפשר לו לטפל בקטין. עוד נתן בית המשפט דעתו לעדותה של ד"ר אדר, אשר ציינה בפני בית המשפט כי הקטין חווה את הביקורים כעונש, ולמעשה מבצע אותם על מנת לרצות את ההורים האומנים, באופן העלול לפגוע בביטחונו העצמי. עוד ציין בית המשפט, כי עולה מעדותה של ד"ר אדר שאף שהמבקש והמשיב (והאם) נפגשו עשרות פעמים רבות, לא נוצר ביניהם קשר ראשוני – "הילד כאילו לא מכיר אותם... אין רצף כאילו כל פגישה נוצרת מחדש" (פסקה 111 לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ