אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 7252/14 פלוני ואח' נ' פלונית

בע"מ 7252/14 פלוני ואח' נ' פלונית

תאריך פרסום : 15/12/2014 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
7252-14
15/12/2014
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשים:
1. עזבון המנוח פלוני
2. פלונית

עו"ד מאירה אזרד
המשיבה:
פלונית

 

החלטה

                    

 

א.             פלוני, עליו השלום, שעזבונו הוא המבקש 1 (להלן פלוני), היה נשוי למבקשת 2 (להלן המבקשת, ושניהם יחד פלונים) עד יום מותו, ולהם שישה ילדים משותפים. במקביל, ניהל פלוני קשר אינטימי עם המשיבה, ולהם תשעה ילדים משותפים. השאלה העומדת בבסיס ההליכים בבקשה זו היא היש לראות את המשיבה כידועה בציבור של פלוני, חרף נישואיו באותה עת למבקשת. בית המשפט לענייני משפחה בקריות השיב על כך שלא בחיוב (פסק דינו של השופט א' נאמן מיום 24.6.13 בתמ"ש 15480-02-09); בית המשפט המחוזי בחיפה, ברוב דעות, סבר אחרת (פסק הדין של השופטים ש' שטמר וס' ג'יוסי, כנגד דעתה החולקת של השופטת י' וילנר, מיום 31.7.14 בעמ"ש 1714-09-13). מכאן הבקשה.

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.             פלוני, קצין בכיר בצה"ל, ניהל קשר אינטימי עם המשיבה החל משנת 1983, למשך כ-20 שנה, ובמהלכו נולדו להם כאמור תשעה ילדים; אף שהוכח בבדיקת רקמות כי אלה ילדיו, פלוני לא הכיר בהם כשלו. באותה שנה בה הכירה את פלוני, נישאה המשיבה לבן דודה אשר התגורר בלבנון, אולם נישואים אלה לא קיבלו נפקות ממשית שכן המשיבה לא עברה ללבנון, והצדדים להם התגרשו בשנת 1988. בשנת 1983, כאשר שני הצדדים נשואים לאחרים, נערך טקס נישואין בין פלוני למשיבה, אשר שאלת תוקפו הדתי נותרה לא פתורה אף בתום ההליכים בבתי המשפט עד כה. בשנת 2009 – בחיי פלוני – פנתה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה למתן פסק דין הצהרתי, לפיה היא הידועה בציבור של פלוני, וכפועל יוצא יש לראותה כזכאית למחצית מרכושו של פלוני, מכוח הלכת השיתוף. פלוני נפטר לעולמו ביום 25.5.13.

 

א.             בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המשיבה על כל ראשיה. נקבע, כי מן העדויות השונות עולה שפלוני והמשיבה לא קשרו את גורלם זה בזו ולא ניהלו חיי משפחה משותפים, ומכאן כי לא ניהלו משק בית משותף, תנאי הכרחי לשם הכרה כידועים בציבור. בית המשפט ביסס את קביעתו זו על עדויות שונות מהן עולה כי פלוני אמנם הגיע לבקר את המשיבה בביתה לעיתים תכופות, אולם לא התגורר עמה. כך למשל העיד אחד משכני המשיבה, כי אמנם התרשם שפלוני היה "הגבר שלה" והגיע לדירה מפעם לפעם, אולם אינו יודע אם התגורר שם (פסקה 10 לפסק הדין); בתה של המשיבה העידה, כי פלוני הגיע בין פעם לפעמיים בשבוע (פסקה 17 לפסק הדין); ואף המשיבה עצמה העידה – סליחת הקורא על הבאת הדברים כלשונם – כי "כשהוא (פלוני – א"ר) רוצה הוא שוכב אתי ואחר כך הוא נעלם" (פסקה 19 לפסק הדין). עדים נוספים המקורבים למבקש העידו כי לא הכירו את המשיבה ולא היו מודעים לקשר בין השניים. כך למשל, מפקדו של פלוני במשך 10 שנים העיד כי ידע אך על נישואיו של פלוני עם פלונית ועל ביתם המשותף בכפרם, אולם לא על יחסיו עם המשיבה (פסקה 11 לפסק הדין); אחיו של פלוני העידו כי ידעו על המשיבה 10 שנים בלבד לאחר תחילת הקשר, וגם זאת אך נוכח הליכים משפטיים שהחלו בין הצדדים (פסקאות 13-12 לפסק הדין).

 

ב.             בית המשפט לענייני משפחה נתן דעתו גם להסכם שנחתם בין פלוני למשיבה בשנת 1993, שעה שלפלוני ולמשיבה היו שישה ילדים "בלבד", ובו נכתב כי "הצדדים מכירים איש את רעותו ואין ביניהם עד לחתימת הסכם זה כל התחייבות או מחויבות קודמת" (פסקה 24 לפסק הדין). במסגרת ההסכם, הסכימו פלוני והמשיבה על עריכת בדיקת רקמות, ואם כתוצאה ממנה יעלה כי פלוני הוא אביהם הביולוגי של הילדים, ידאג לכל מחסורה של המשיבה ושל הילדים ואף יעבירם לגור בכפרו, בו כאמור התגורר עם המבקשת. כתוצאה מבדיקת הרקמות אכן התברר כי פלוני הוא אבי הילדים, אולם הוא המשיך להתכחש אליהם ונמנע מדאגה לצרכיהם; ואף המשיך והביא עם המשיבה שלושה ילדים נוספים לעולם. אשר לעדות פלוני עצמו, נקבע כי אין ליחס לה משמעות של ממש, שכן פלוני נמצא בלתי מהימן; כך בעיקר, שעה שהתכחש לחלוטין לילדיהם המשותפים, חרף בדיקת הרקמות כאמור (פסקה 15 לפסק הדין). לעניין טקס הנישואין שהתקיים בין הצדדים כאמור עוד בשנת 1983 נקבע, כי לא הובאה עדות מומחה לקביעת תוקף הנישואין, ומכל מקום ספק אם יש לטקס חשיבות לשם קביעת מעמד הצדדים כידועים בציבור.

 

ג.              לבסוף ציין בית המשפט לענייני משפחה, כי הכרת בתי המשפט עד היום במעמדה של ידועה בציבור, כאשר הבעל היה נשוי לאחרת, נעשתה אך כאשר הוכח שהבעל ניתק עצמו ממערכת היחסים עם בת זוגו החוקית; זאת כאמור בשונה מענייננו, כאשר שתי מערכות היחסים התקיימו במקביל. עוד צוין, כי במקרים כדוגמת נשוא ענייננו, התחזקה דרישת הוכחתם של המגורים המשותפים וניהול משק בית משותף לשם הכרה בידועים בציבור, דרישה שהמשיבה כאמור לא עמדה בה, וזאת כדי להימנע ממצב של ביגמיה בפועל. בהמשך לכך, בהסתמך על העדויות השונות וכן על ההסכם האמור והתנהגות פלוני ביחס להסכם לאחר מכן, קבע בית המשפט כי אין להכיר במשיבה כידועתו בציבור של פלוני. לעניין החלת חזקת השיתוף צוין, כי שעה שהמשיבה לא הוכרה כידועה בציבור של פלוני, אין להידרש לחזקה; אולם אף אילו הוכרה כידועה בציבור של פלוני לא היה מקום – כנאמר – להחיל את חזקת השיתוף, שכן ניכר כי הצדדים שמרו על הפרדת נכסים מוחלטת ולכן לא הוכחה כוונת שיתוף הנדרשת לשם החלת החזקה.

 

ט.       ערעור שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי התקבל כאמור באופן חלקי על-ידי השופטים שטמר וג'יוסי וכנגד דעתה החולקת של השופטת וילנר.

 

           השופטת שטמר קבעה, כי נסיבות המקרה מצביעות על כך שיש להכיר במשיבה כידועה בציבור של פלוני. ראשית נקבע, כי בית המשפט לענייני משפחה לא נתן דעתו לכך שפלוני היה איש צבא הקבע, אשר התגורר מרבית השבוע בבסיס, ולכן העובדה שלן בבית המשיבה אך פעם-פעמיים בשבוע, לפי העדויות שהובאו, אין בה כדי להצביע על כך שדובר בקשר אינטימי מזדמן, ועל כך שהשניים לא ניהלו משק בית משותף. שנית נקבע, כי בית המשפט לענייני משפחה לא העניק חשיבות מספקת לכך שלבני הזוג תשעה ילדים משותפים, וחזקה על פלוני שאילו היה מעוניין אך בקשר מזדמן כאמור לא היה בוחר להביא לעולם עם המשיבה תשעה ילדים. שלישית נקבע, כי בין אם טקס החתונה שנערך בין פלוני למשיבה הוא בעל תוקף דתי מחייב ובין אם לאו, יש בכך כדי להוות אינדיקציה לרצונם של הצדדים לחיות יחד בקשר זוגי מחייב, דהיינו כידועים בציבור. רביעית צוין, כי פלוני אף הביא את המשיבה והילדים להתגורר בכפר בו גר, אולם ככל הנראה בשל סכסוכה עם המבקשת לא צלח הדבר והיא חזרה לביתה. עם זאת צוין, כי אין להחיל את חזקת השיתוף בענייננו. כך, שכן כדי להחיל את החזקה בקרב ידועים בציבור, על הטוען להחלתה להראות כי הצד האחר התכוון לשתף את הטוען או הטוענת לשיתוף. בנכסים. בענייננו לא עלה בידי המשיבה לעשות כן, שעה שעלה מחומר הראיות שפלוני שמר על הפרדה מוחלטת בין נכסיו לנכסי המשיבה, ואף קימץ בהעברת כספים לתמיכה בה ובילדיה. עם זאת הותר למשיבה פיצול סעדים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ