אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 6243/16, בע"מ 6262/16, פלוני ואח' נ' פלוני ואח'

בע"מ 6243/16, בע"מ 6262/16, פלוני ואח' נ' פלוני ואח'

תאריך פרסום : 18/08/2016 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
6243-16, 6262-16
18/08/2016
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשים:
1. בבע"מ 6243/16 : פלוני
2. המבקש בבע"מ 6262/16 והמשיב 3 בבע"מ 6243/16 : היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד מאיה חונגר
עו"ד לידיה רבינוביץ'
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני

עו"ד חיה זנדברג
עו"ד רות גורדין
עו"ד מתן חודורוב
החלטה


 

 

א.         שתי בקשות רשות ערעור ובקשת עיכוב ביצוע בצידן כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ג' לוין) מיום 28.7.16 בתיק ע"א 1/16 בה נדחו בקשות רשות ערעור מטעם היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופא לדין (של קטין בן שבעה חודשים) מטעם האגף לסיוע משפטי על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (השופטת ע' גיא) מיום 11.7.16 בתיק ת"א 13960-06-16. עניינו של ההליך בקשת ההורים הביולוגיים לביטול הכרזתו של המבקש כקטין בר אימוץ, ובקשה לחזור מהסכמת האם הביולוגית לאימוץ.

 

 

רקע והליכים קודמים

ב.          המשיבה 1 והמשיב 2 (להלן האם והאב בהתאמה). קיימו במשך תקופה קצרה מערכת יחסים, והמשיבה 1 הרתה למשיב 2, כאשר, לטענתה, לא ידעה על הריונה עד השבוע ה-33 להריון. המשיב 2 לא ידע כנטען כלל על דבר הריונה ולימים על דבר הלידה, עד מאי 2016. בחודש נובמבר 2015 פנתה המשיבה 2 לועדה להפסקת הריון; נוכח השלב המתקדם של ההריון, נדחתה בקשתה להפסקת הריון.

ג.          לאחר דחיית הבקשה, פנתה האם ביום 9.12.15 לשירות למען הילד במשרד הרווחה במחוז ירושלים, נפגשה עם עובדת סוציאלית לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן החוק או חוק האימוץ), וביקשה ממנה לסייע לה למסור את הילד העתיד להיוולד לאימוץ. האם סירבה לאורך ההליך לגלות את זהות האב או לערב אותו בעניין הקטין, אף שהובהרו לה הוראות החוק בעניין. ביום 16.1.16 ילדה את הקטין, וביום 17.1.16 פגשה האם את העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ יחד עם עובדת סוציאלית של בית החולים. במהלך הפגישה לא חזרה בה האם מכוונתה למסור את הקטין לאימוץ.

ד.          ביום 24.1.16, בהיותו בן 8 ימים, הועבר הקטין למעון התינוקות "פעמונים" של השירות למען הילד. ביום 28.1.16 נערכה פגישה בין האם לבין העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ לשם חתימה על טופס הסכמת הורה לאימוץ. במהלך הפגישה הוסברו לאם הליך האימוץ, ונושא הסכמתה והשלכותיה. העובדת הסוציאלית שבה וביקשה מן האם לגלות את זהות אבי הקטין, האם סירבה אך ביקשה למסור את פרטיו בדף שייכנס למעטפה סגורה, בהתאם לסעיף 8ג(ג) לחוק הקובע כי "סירב ההורה למסור פרטים של ההורה השני, יביא העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ לידיעתו כי הוא רשאי למסור פרטים כאמור שישמשו בעת הצורך לאיתורו למטרה רפואית, למטרת בירור יוחסין או למטרה אחרת שיציין ההורה; נמסרו פרטים כאמור, לא ייעשה בהם שימוש אלא למטרות שלשמן נמסרו", וכך עשתה. האם גם חתמה על הסכמת הורה לאימוץ. בשל טעות סופר בטופס ההסכמה, שבה העובדת הסוציאלית ונפגשה עם האם ביום 3.2.16, וביקשה ממנה לחתום פעם נוספת על הטופס, וכך נעשה. האם המשיכה לשמור על קשר עם העובדת הסוציאלית במשך כ-3 חודשים לאחר הלידה, במהלכם עמדה על סירובה למסור פרטים מזהים על האב, למעט עובדת היותו יהודי, בן גילה, מעיר אחרת ויתום מאב.

ה.         על בסיס פרטים אלה, לא היתה – לעמדת היועץ המשפטי לממשלה –אפשרות מעשית לגלות את זהות האב ובנסיבות, לאחר שנעשו בדיקות נוספות במידע המצוי בידי רשויות הרווחה, פנה לבית המשפט לענייני משפחה ביום 8.2.16 בבקשה להכריז על הקטין בר אימוץ כלפי אביו, במעמד צד אחד, לפי סעיף 13(א)(1) לחוק האימוץ (ת"א 6/16). בין היתר צורף תסקיר העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ מיום 3.2.16, ובו נאמר "אין בידינו דרך לברר את זהותו של אבי הקטין ולשאול את עמדתו". ב-8.2.16, יום הפניה, ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה, בה נעתר בית המשפט לבקשת היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(ג) לחוק, והורה על העברתו המיידית של הקטין למשפחה שהסכימה לקבלו בכוונה לאמצו. ביום 9.2.16 הגיעה המשיבה להיפרד מן הקטין במשרדי השירות למען הילד. לאחר המפגש שוחחה העובדת הסוציאלית עם האם, והסבירה לה שבשלב זה עדיין בידיה לחזור בה מהחלטתה למסור את הקטין לאימוץ, אך המשיבה הייתה נחושה להמשיך בהליך האימוץ.

ו.           ביום 10.2.16 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה, לפיו הוכרז הקטין כבר אימוץ לפי סעיף 13(א)(1) לחוק. פסק הדין ניתן במעמד צד אחד, ובית המשפט לענייני משפחה הבהיר, כי על בסיס הראיות שהונחו בפניו, נחה דעתו שהתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 13(א)(1) לחוק. ביום 18.2.16 הועבר הקטין מבית התינוקות לזוג, אשר הביע הסכמתו לאמצו. ביום 21.2.16 הודיעה העובדת הסוציאלית לאם, כי הקטין נמסר למשפחה מאמצת. ביום 15.3.16, בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה כי הקטין נמסר למשפחה למטרת אימוץ, ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה: "ביהמ"ש מודה על הדיווח. כמו כן, מאחל הצלחה לקטין בהמשך דרכו. מורה על סגירת התיק".

ז.           ביום 6.6.16, לאחר שמלאו לקטין ארבעה וחצי חודשים, בחלוף 110 ימים מיום הגעתו למשפחה למטרת אימוץ ובחלוף ארבעה חודשים מיום ההכרזה עליו כבר אימוץ, פנו האם והאב לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבטל את פסק הדין המכריז על הקטין כבר אימוץ, ולאפשר לאם לחזור בה מהסכמתה למסור את הקטין בהתאם לסעיף 10 לחוק. האב טען בבקשה, כי לא ידע על לידת הקטין וגילה את דבר הלידה ומסירתו של הקטין לאימוץ רק בחודש מאי, לאחר בירורים שערכה משפחתו. נטען, כי לא נתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 13(א)(1) לחוק, הדרושים כדי להכריז על הקטין כבר אימוץ. ביום 9.6.16 הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה להורות על סילוק בקשת המשיבים על הסף. ביום 23.6.16 הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין, וביום 27.6.16 מונתה לקטין אפוטרופא לדין על ידי האגף לסיוע משפטי. האפוטרופא לדין תמכה בבקשתו של היועץ המשפטי לממשלה לדחות את הבקשה על הסף.

ח.         ביום 11.7.16 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה לסילוק על הסף. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי נראה שלא נעשו די נסיונות לאתר את אביו הביולוגי של הקטין, בטרם הוכרז כבר אימוץ כלפיו. משכך ניתן לומר, כי פסק הדין המכריז על הקטין כבר אימוץ כלפי אביו הוא פגום, מאחר ולא בוצעה המצאה כדין לאב. למרות לשון סעיפי החוק הרלבנטיים, שאינם מקנים שיקול דעת לבית המשפט, כפי שיפורט, קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי ניתן לראות בפסק הדין כפסק דין שניתן במעמד צד אחד ולהורות על ביטולו משיקולי צדק, בהסתמך על תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן תקנות סדר הדין האזרחי). לצד זאת החליט בית המשפט לענייני משפחה, כי אין מקום להידרש בשלב זה לבקשת המשיבה להתיר לה לחזור בה מהסכמתה לאימוץ הקטין, והיא תיבחן לגופה. הדיון קבוע ל-21.8.16.

ט.         ביום 18.7.16 הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ובקשה לעיכוב ביצועה של החלטת בית המשפט לענייני משפחה, וביום 24.7.16 הוגשה בקשת רשות ערעור מטעם האפוטרופא לדין. במסגרת הבקשות נטען, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בקביעותיו, והיה עליו לדחות את הבקשה על הסף. ביום 28.7.16 דחה בית המשפט המחוזי את שתי בקשות רשות הערעור. בית המשפט המחוזי מצא, כי לא עלה בידי המבקשים להעמיד טעם כבד משקל המצדיק קיום דיון בהשגה על קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה טרם סיום ההליך ומתן פסק דין. נפסק, כי:

"מן הראוי לאפשר לבית המשפט קמא להשלים את מלאכתו ולפסוק בבקשה לביטול ההכרזה על הקטין כבר אימוץ על יסוד הטענה כי הייתה אפשרות סבירה לזהות את האב. חזקה על בית המשפט קמא כי במסגרת בחינת הבקשה והכרעה בה, יידרש לכל השיקולים ואמות המידה שהותוו בחוק ובהלכה הפסוקה בשאלה מהי 'אפשרות סבירה'. ברי כי בראש ובראשונה צריכה להתקיים אפשרות מעשית, אך הסבירות היא גם סבירות נורמטיבית. כמובן שהעובדה כי זהותו של האב ידועה כעת, אינה מבטלת למפרע את עילת האימוץ לפי סעיף 13(א)(1) לחוק. השאלה האם פסק הדין ניתן כדין צריכה להיבחן על פי התשתית והנתונים שהיו בפני שירותי הרווחה ובפני בית המשפט בעת שהוגשה הבקשה להכרזת הקטין בר אימוץ" (פסקה 34 להחלטת בית המשפט המחוזי).

 

בית המשפט המחוזי הדגיש, כי לאחר הכרעת בית המשפט לענייני משפחה בשאלה היחידה העומדת להכרעה, קרי האם בעת פסק הדין היתה "אפשרות סבירה לזהות את האב, למצאו או לברר את דעתו" (פסקה 31), תהא פתוחה בפני הצדדים הדרך להשיג על ההחלטה, וראוי כי ההשגה תתברר לאחר הכרעה סופית; זאת, כאשר אין הקטין מועבר לעת הזאת מן המסגרת בה הוא מצוי. בית המשפט הוסיף כי אינו מקל ראש בקושי הרגשי לכל הנוגעים בדבר בשל הליכים תלויים ועומדים – ומן הסתם כוונתו גם למשפחה שקיבלה את הקטין במסגרת הליכי האימוץ, אשר הדעת נותנת שכבר נקשרה נפשה בנפשו. עוד צוין, כי, לפי הוראות חוק האימוץ, משהוגשה בקשת האם למעלה מ-60 ימים לאחר שהקטין נמסר למשפחה שהסכימה לאמצו, היה מקום לסלק את בקשתה שלה על הסף; אולם, מאחר שההורים מצהירים על כוונתם לגדל את הקטין יחדיו, ובקשת האב טרם הוכרעה, אין משמעות מעשית לסילוקה על הסף של בקשת האם.

בקשת רשות הערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ