אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 4884-15 פלוני נ' פלוני ואח'

בע"מ 4884-15 פלוני נ' פלוני ואח'

תאריך פרסום : 11/10/2015 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
4884-15
11/10/2015
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
המשיבים:
פלוני ואח'
עו"ד קארין וינשטיין-מאור
החלטה

                      

 

 

א.             בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ש' שטמר, והשופטים ס' ג'יוסי וח' שרעבי) בעמ"ש 38959-09-14 מיום 24.6.15, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ע' קצב-קרן) בת"ע 54341-06-14 מיום 8.9.14.במוקד הבקשה, מינוי מנהל זמני לעזבון המנוחה פלונית, ושאלת פרשנותה של צוואת המנוחה.

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.             פרטי המקרה נסקרו במקצת הרחבה בבע"מ 7081/14 פלוני נ' פלוני (2014), שם נתבקשה רשות ערעור לעניין בקשת עיכוב ביצוע שהגיש המבקש. אזכיר בקצרה את עיקרי הדברים. ראשית הפרשה בפטירתה של המנוחה, ביום 11.2.14. המנוחה הניחה אחריה צוואה מסודרת, שנערכה ביום 26.11.09 ותוקנה ביום 5.10.11.

 

א.             בשל חשיבות הדברים להמשך הדיון, הנה עיקרי הצוואה. מדובר במסמך קצר בן שלושה עמודים, ובו הוראות מעטות ביחס. ראשית, כל אחד מנכדי המשיבה יקבל סכום של 100,000 ש"ח; שנית, הצוואה מורה כי ככל שאחת הנכדות (המשיבה 4) לא הגיעה לגיל 21 בעת פטירת המנוחה, תשמש נכדה אחרת (המשיבה 2) כמנהלת חלקה בעזבון עד הגעתה לגיל זה; שלישית, מכספי העיזבון תירכש דירה בסך 500,000 ש"ח לכל אחד מהנכדים (למעט שני נכדים שכבר קיבלו סכום זה – המשיבים 1 ו-3); רביעית, תוקם קרן נאמנות פרטית בסך 250,000 ש"ח על-פי תקנון שייקבע על-ידי מנהל העזבון לשם הבטחת הכנסה חודשית של 2,000 ש"ח למשיבה 1 למשך תקופה של 10 שנים. בתום תקופה זו, תקבל המשיבה 1 את יתרת הכסף בקרן; חמישית, המשיבים 5 ו-6, ניני המנוחה, יקבלו סכום של 100,000 ש"ח בהגיעם לגיל 18 (ביום 5.10.11 תוקנה הצוואה כך שסעיף זה יכלול גם את המשיב 7); שישית, יתרת רכוש המנוחה תתחלק בין נכדיה (המשיבים 4-1);  שביעית, כל הכספים המגיעים לפי הצוואה למשיבה 3 יותנו בהצגת הסכם ממון תקף, וככל שלא יוצג הסכם כזה, יוותר הכסף בחשבון נאמנות על-שם מנהל העזבון עד הצגת הסכם תקף. שמינית – וזו עיקר לעניין שבפנינו – הצוואה קובעת כי המבקש יהא מנהל העזיבון לצורך ביצוע הצוואה. יודגש, כי אין חולק על תוכן הצוואה.

 

ב.             ביום 24.2.14, סמוך לאחר פטירת המנוחה, התקיימה פגישה בין המבקש למשיבה 2  בנושא קיום הצוואה. הצדדים חלוקים לגבי הנאמר בפגישה, וכל צד מציג גרסה שונה. אין חולק על כך שהמבקש החתים את המשיבה 2 על מסמך כלשהו, ושביום 26.2.14 הגיש המבקש בקשה למינויו כמנהל העיזבון, אליה צורף תצהיר החתום, לכאורה, על-ידי המשיבה. המשיבים מתנגדים למינוי המבקש כמנהל העיזבון, ולטענתם המשיבה 2 לא חתמה על התצהיר שהוגש על-ידיו; המבקש מצדו, מכחיש זאת. לצורך ענייננו אציין רק כי הצדדים החליפו ביניהם האשמות קשות בדבר זיוף והטעיה ובאופן כללי שורר ביניהם אי-אמון משמעותי. טענות מסוג זה מהוות – למרבה הצער – חלק משמעותי גם בהליך שבפנינו. כפי שיובהר בהמשך, טענות אלה – קשות ככל שיהיו – אינן רלבנטיות ישירות לשאלה המשפטית שבפנינו, ואין צורך להכריע בהן כשלעצמן, אך הן מהוות תמונת רקע להכרעה בבקשה.

 

ג.              ביום 15.5.14 קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי אין להלום את בקשת המבקש למינויו כמנהל זמני עד להכרעה בבקשתו למינויו כמנהל העיזבון. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על ההחלטה, וזו נדחתה ביום 15.7.14. ביום 8.9.14 החליט בית המשפט לענייני משפחה להוציא צו קיום צוואה ולדחות את הבקשה למינוי מנהל עזבון, תוך שנקבע כי אין נחיצות במינוי מנהל עזבון נוכח אופייה הפשוט לביצוע של הצוואה. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע, וזו נדחתה ביום 21.10.14. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה נדחתה אף היא ביום 30.10.14. ערעור המבקש על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה לגופו נדחה בבית המשפט המחוזי ביום 24.6.15 – ומכאן בקשת רשות הערעור.

 

הבקשה

 

ד.             לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו, לפיה היחסים העכורים בין הצדדים מהוים טעם לאי-מינויו כמנהל העיזבון. לטענתו, הלכה כזו תתמרץ יורשים שלא לשתף פעולה עם מנהל העזבון. עוד טוען המבקש, כי פסקי-הדין שניתנו בעניינו יוצרים הלכה חדשה לפיה אין ממנים מנהל עיזבון במקום בו הצוואה אינה מורכבת. לשיטת המבקש, מדובר ב"מהפכה בדיני הירושה" המצדיקה דיון בגלגול שלישי. מעל הכל מרחפת טענת המבקש, לפיה קביעותיהן של הערכאות הקודמות מנוגדות לרצונה המפורש של המנוחה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ