אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 378/16פלונית נ' פלוני ואח'

בע"מ 378/16פלונית נ' פלוני ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2016 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
378-16
17/03/2016
בפני משנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקשת:
פלונית
עו"ד יורם ביתן
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית

עו"ד דניאל מזרחי
פסק דין


פסק דינו של בית המשפט המחוזיא.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ג' לוין) מיום 15.12.15 ברמ"ש 25422-05-15, אשר קיבל באופן חלקי את הבקשה לרשות ערעור שהגישו המשיבים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת (השופטת פ"ג כהן) מיום 8.4.15 בתמ"ש 57306-06-14. עניין הבקשה – סילוק חלקי של תובענת המבקשת על הסף עקב התיישנות.

             רקע והליכים קודמים

ב.          המבקשת והמשיב 1, הם אחות ואח. המשיבה 2 היא רעייתו של המשיב 1. מזה כשבע שנים, ולמעשה מאז פטירת אם האחים, מתנהלים הליכים משפטיים בין המבקשת למשיבים. כפי שיפורט להלן, עניינם של ההליכים הקודמים עסק בזכויות "בן ממשיך" במשק החקלאי של הורי הצדדים, במושב בית עזרא, ועניינם של אלה הנוכחיים הוא תביעה כספית אותה הגישה המבקשת בגין שנים של טיפול בהורים.

ג.          ביום 11.6.05, ערכה אם האחים (להלן המנוחה) צוואה בה החליטה להוריש למבקשת את הזכויות במשק, וזאת חרף העובדה שהמשיבים הם שקיבלו זכויות של בן ממשיך במושב. על פי הצוואה, החליטה המנוחה על הורשת הזכויות למבקשת מאחר שהיא טיפלה בה וסעדה אותה ואת אישהּ במשך שנים, ואף חזרה להתגורר עמם בביתם לצורך כך. לאחר פטירת המנוחה, ונוכח צוואתה, הגישה המבקשת ביום 21.10.09 תביעה לפסק דין הצהרתי שיקבע כי הזכויות במשק ההורים שייכות לה (תמ"ש 4800-09). ביום 17.6.13 דחה בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת (סגנית הנשיא א' אשקלוני, תמ"ש 4800-09) את תביעתה וקבע כי מאחר שהזכויות במשק נמסרו לידי המשיבים בטרם כתיבת הצוואה, לא יכלה המנוחה להוריש את הזכויות לבתה, ועל כן הזכויות נותרות בבעלות המשיבים. קביעה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי (עמ"ש 40394-07-13, פסק דין מיום 30.4.14), וכן לא נתקבלה בקשת ערעור לבית משפט זה (בע"מ 3872/14, החלטתי מיום 8.9.2014); בהחלטה הובעה תקוה כי כיבוד הורים ודרכי שלום יובילו את הצדדים לפתרון שיאפשר למבקשת להמשיך ולהתגורר בבית ההורים – אך צר לי להיוכח כי טרם נשבו רוחות שלום.

ד.          ביום 23.6.14 ונוכח תוצאת ההליכים הקודמים, הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, היא נשוא הליך זה. לטענתה, הצהרת ההורים כי המשיבים יזכו בזכויות 'הבן הממשיך' במשק ניתנה בכפוף להסכם מכללא לפיו מימון צרכי ההורים יוטל על המשיבים. נטען כי המשיבים הפרו הסכם זה, והמבקשת היא שנשאה לבדה בנטל הטיפול ומחיריו – הכלכליים והאחרים – משך 15 שנה. נוכח האמור, תבעה המבקשת מן המשיבים סך 2,397,680 ₪: סכום המגלם לטענתה שכר ראוי בגין 15 שנות טיפול בהורים המנוחים; השבת הוצאות בגין טיפוליהם הרפואיים; השבה בגין הוצאות מדור ההורים, אחזקתו והשבחתו; השבה בגין כלכלת וביגוד ההורים, וכן פיצוי בגין נזק אישי ונזק כללי עקב ניהול ההליכים המשפטיים.

ה.         המשיבים עתרו לסילוק על הסף משורת טעמים, ביניהם עילת התיישנות. בית המשפט לענייני משפחה בחן את העילות השונות להן טענו המשיבים, וביום 8.4.15 דחה את הבקשה לסילוק על הסף. נקבע, בין היתר, כי נוכח המגמה לצמצום תחומה של דוקטרינת ההתיישנות ונוכח הזהירות הנדרשת בהחלטות לסילוק על הסף ונעילת דלתות בית המשפט, אין לשלול את יומה של המבקשת בבית המשפט. עוד נקבע, כי מועד לידתה של עילת התביעה – מועד תחילת מירוץ ההתיישנות – הוא המועד בו ניתן פסק דין חלוט הקובע כי המשק אינו חלק מעזבון הוריה המנוחים, ועל כן תביעת המבקשת לא התיישנה. על החלטה זו הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ו.           ביום 15.12.15 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורם של המשיבים באופן חלקי, לאחר שנתן רשות ערעור. נקבע, כי מדובר במקרה הנופל לגדר המקרים החריגים בהם יש ליתן רשות ערעור על החלטה אחרת, שכן "המתנה לפסק הדין הסופי תביא להתנהלותו של הליך מורכב ומיותר, תוך גרימת נזק למבקשים שייאלצו להמשיך ולהתדיין עם המשיבה בגין עילות ואירועים שהתרחשו לפני זמן רב, וחלקם התבררו בפני הערכאות במהלך שנות התדיינות ארוכות" (סעיף 22 להחלטה). בית המשפט בחן את טענות הסף שהעלו המשיבים בהתאם לכל אחד מרכיבי התביעה שהגישה המבקשת – הוצאות בגין טיפול רפואי באב בין השנים 2000-1994; הוצאות בגין טיפול סיעודי באם בין השנים 2008-2007; הוצאות בגין מדור ההורים ואחזקתו; ועוד – ודחה את קביעת בית המשפט לענייני משפחה לפיה עילת התביעה נולדה במתן פסק דין חלוט לפיו המשק אינו חלק מעזבון המנוחה. נקבע כי עילת התביעה לפיצוי והשבה של כספי הטיפול בהורים נולדה בעת הטיפול בהורים מדי יום ביומו, ועל כן, באשר לחלקי התביעה המבוססים על מחדלי המשיבים בטיפול בהורים, ניתן לתבוע עד 7 שנים לאחור בלבד (ובפרט, עד ליום 29.6.07), עקב התיישנות.

ז.           עוד נקבע, כי ככל שהשביחה המבקשת את הנכס – שהגיע בסופו של יום לידיהם של המשיבים נוכח היותם "בן ממשיך" – לא ניתן לשלול על הסף את הטענה כי הדבר מוביל להתעשרותם של המשיבים שלא כדין על חשבונה. מאחר שעילה זו נולדה שעה שקמה למבקשים הזכות בבית המגורים, קרי, במועד פטירת המנוחה (26.12.08), חלק זה של התביעה לא התיישן. לסיכום הובהר כי תביעת המבקשת היא תביעה עצמאית שלה כנגד המשיבים, וכי אינה רשאית להעלות טענות בשם עזבון ההורים או נגדו. כן נקבע כי לא יישמעו טענות הנוגעות לזכויות במשק ולקיומו של הסכם פנים משפחתי שכן אלה הוכרעו בהליכים קודמים. מכאן הבקשה הנוכחית.  

הבקשה ותגובת המשיבים

ח.         ביום 14.1.16 הגישה המבקשת את הבקשה דנא. לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי בהתערבו בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, שכן משמעות החלטתו היא סילוק עיקר תביעתה של המבקשת על הסף ומניעת יומה בבית המשפט, בניגוד להלכה הפסוקה. לשיטתה, עניינה נכנס בגדר המקרים בהם תחושת הצדק מצדיקה מתן משקל רב לאינטרס הפרט ומתן רשות ערעור בגלגול שלישי, שכן לא סביר שהמשיבים, אשר הפרו את חובתם לתמוך כלכלית בהורים וללוותם לעת זקנה, ייצאו נשכרים לאחר שנטל הטיפול בהורים הוטל על כתפי המבקשת לבדה במשך שנים. 

ט.         לטענת המבקשת, שגה בית המשפט בהתערבותו בהחלטה דיונית של בית המשפט לענייני משפחה, ובקביעתו כי מקרה זה נופל לגדר החריגים בהם יש ליתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" של הערכאה הדיונית הנוגעת לאופן ניהול ההליך בפניה. לטענתה, בית המשפט לענייני משפחה אמון על פרטי הסכסוך בין הצדדים, ועל כן היטיב לנתח את עילת התביעה והגיע למסקנה נכונה בשאלת מועד היולדה של העילה – החלטה שלא היה מקום להתערב בה. עוד נטען, כי בית המשפט חרג מגדר ההלכה הפסוקה בעניין צמצום תחולתה של דוקטרינת ההתיישנות, וזאת אך על מנת להביא לסיום ההליכים בין הצדדים.

י.                 לגופם של דברים טענה המבקשת כי תביעתה לא התיישנה, שכן עילת התביעה נוצרה רק משנקבע בפסק דין חלוט שהמשק אינו חלק מעזבון ההורים. בהמשך לכך נטען, כי המנוחה ביקשה להעניק למבקשת שכר על פועלה לאורך השנים – זכויות במשק ההורים – וכתבה זאת מפורשות בצוואתה. לשיטת המבקשת, מאחר ונקבע כי אין אפשרות להעניק "שכר" זה באמצעות העברת הזכויות במשק לידיה (חרף רצונה הברור של אמה), קמה לה זכות לתבוע את המשיבים להחזר ההוצאות אותן הוציאה במשך 15 שנים של טיפול מסור בהוריהם.

יא.       תגובת המשיבים התקבלה ביום 14.3.16. לשיטת המשיבים, אין הצדקה לקבל את בקשת רשות הערעור, שכן אין מדובר בשאלה החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. המשיבים סומכים ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וסבורים כי עילת התביעה לה טוענת המבקשת – ככל שקיימת עילה כזו – נולדה מדי יום ביומו בעת הטיפול בהורים, ועל כן בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין לדון בתביעה ככל שנוגעת לעילות שנוצרו עד לשנת 2007, הואיל ואלה התיישנו. בנוסף, ולגופם של דברים, נטען כי אין למבקשת עילה כנגד המשיבים; כי המבקשת אינה רשאית לטעון בשמם של ההורים המנוחים; וכי בסופו של יום טענותיה מבוססת על ההנחה השגויה, כי זכאית היא לזכויות במשק בשל טיפולה בהורים המנוחים, דבר אשר נסתר על ידי מספר ערכאות, שקבעו כי זכויות "הבן הממשיך" ניתנו כדין למשיבים.   

הכרעה

יב.        לאחר עיון בבקשה ובנספחיה מצאתי לנכון – לא בלי התלבטות – ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור, כך  שהתיק יוחזר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בהתאם להחלטתו מיום 8.4.15, חלף פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

יג.        סבורני, ומבלי לטעת מסמרות לגופו של הסכסוך, כי בכל ההבנה לרצונו של בית המשפט המחוזי לייעל את ההליכים, יש לקבל, במקרה הקונקרטי, את טענת המבקשת באשר למידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית. כנודע לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה הדנה בתיק (רע"א 4917/13 פלונית נ' פלונית (2013), בפסקה ו' וההפניות שם). דבר זה נכון ביתר שאת שעה שמדובר בהחלטות המבכרות את ניהולו של ההליך ובחינת הטענות לגופן על פני נעילת שערי בית המשפט בפני בעלי דין (רע"א 9286/07 א.ט שירותים המשפטיים בע"מ נ' י.גרוס ובניו בע"מ(2007), בפסקה ד' וההפניות שם; בן-נון וחבקין הערעור האזרחי 207 (מה' 3, 2012)). בענייננו, ראה בית המשפט לצמצם את גדר המחלוקת בין הצדדים, לשיטתו נוכח שנות ההתדיינות הארוכות בין הצדדים, ועל מנת למנוע ניהולו של "הליך מורכב ומיותר". איני מקל ראש בכך, וברי כי בית המשפט המחוזי לא ביקש לעשות מלאכתו קלה, ופסק דינו מפורט ומנומק. הוא הגיע למסקנה בדבר התיישנות מקצת מטענות המבקשת, לאחר בחינה קפדנית של טענות הצדדים, כמו גם לאחר ניתוחן של עילות התביעה הנטענות. בסופו של יום, ביקש בית המשפט המחוזי, לחסוך בניהול ההליכים המתמשך, הגוזל משאבים להכביר. עם זאת, דומני כי בנסיבות הקונקרטיות הייחודיות של ההתדיינות, תיתכן תרומה לצדק, אם יתאפשר הבירור המלא בבית המשפט לענייני משפחה, וכדי שלא "למשוך את השטיח" מראש מתחת לתביעה כולה, או כמעט כולה, שוב – בלא שאטע מסמרות. נעילת שערי בית המשפט מראש בפני המבקשת לבירור חלק עיקרי מטענותיה, היא בנסיבות צעד קשה, כלפי מי שכנטען, הקדישה מרצהּ, כוחותיה ומשאביה (הכלכליים והאחרים), לסעוד את הוריה בערוב יומם, ומבקשת להוכיח זכאות לתמורה מסוימת במשפחתה. 

יד.        על פני הדברים, וכפי שגם סבר בית המשפט לענייני משפחה, מדובר בתביעה מורכבת, בה שוזרת המבקשת מספר רב של עילות וטענות, כדי לנסות ולזכות בתגמול גשמי כלשהו בעבור שנות הטיפול בהוריה המנוחים. בית המשפט לענייני משפחה בחן את טענותיה, כמו גם את טענותיהם של המשיבים בדבר הצורך בסילוק התביעה על הסף, והכריע כי יש ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט, תוך מתן אפשרות להוכיח את הטענות. הדבר נעשה, תוך הבהרה כי במסגרת ניהול ההליכים, לא יידונו טענות בדבר מעמד המשק והזכויות בו, שכן אלה הועלו בעבר ונדחו על ידי מספר בתי משפט (לרבות בית משפט זה). פשיטא כי בית המשפט לענייני משפחה יקפיד על כך. בית המשפט לענייני משפחה אכן כתב, כי "התובענה היא תובענה של התובעת לא בכובעה כיורשת, וכנגד הנתבעים לא בכובעם כיורשים... התובענה היא תובענה כספית ואינה תביעה לפיצוי בדמות הזכויות במשק"; כך בחר לתחום ולגדר את התביעה והבירור הנדרש; כל זאת בגדרי ההנחה, כי ככל שקיימת אפשרות, ולוא גם קלושה, שיש ממש בטענותיה של המבקשת, יש ליתן לה את ההזדמנות להוכיחן, ולבררן לגופן. סבורני, כי החלטה זו, אינה החלטה בלתי סבירה שהצדיקה בנסיבות המיוחדות התערבות של ערכאת ערעור. 

טו.       כך, ככל שסברה הערכאה הדיונית כי יש לדון בטענות המבקשת לגופן, יש לאפשר לה במקרה דנא לעשות כן, כדי שלא לנעול את הדלת בפני המבקשת באופן מהותי; והכל לפי שיקול דעתה בהתאם לדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ