אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 363/17 פלוני נ' פלונית

בע"מ 363/17 פלוני נ' פלונית

תאריך פרסום : 02/02/2017 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
363-17
31/01/2017
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד ערן ברד
המשיבה:
פלונית
החלטה

 

א.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגנית הנשיא י' שבח והשופטים ש' שוחט וי' אטדגי) מיום 11.12.16 בעמ"ש 33256-02-15, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (השופט י' שקד) מיום 21.12.14 בתמ"ש 6710/04. ענייננו במחלוקת רכושית בין בני זוג, אשר הוכרעה במסגרת פסק דין שניתן על דרך הפשרה, מכוח סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. הבקשה משיגה על הכרעת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שנדחה ערעור המבקש בבית המשפט המחוזי.

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.             במסגרת תביעות רכוש הדדיות, ביקשו המבקש והמשיבה מבית המשפט לעניינני משפחה, לאחר שיג ושיח, ליתן פסק דין על דרך הפשרה בסכסוכים ביניהם. כעולה מהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 29.5.14, כך נאמר, בין היתר, בהסדר אותו הגישו הצדדים לבית המשפט לעניין זה:

 

"באי כוח הצדדים מתכבדים להודיע לבית המשפט הנכבד, כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט הנכבד ייתן פסק דין לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט בנכסים, שבין [המבקש] ל[משיבה], בכל המחלוקות והתיקים שבין הצדדים, ואשר מצויים בבית המשפט לענייני משפחה... " (ע' 790 לפרוטוקול הדיון מיום 29.5.14).

 

           בהמשך קבע בית המשפט כלהלן: "מובהר בזאת, כי בית המשפט יכריע בכל טענות הצדדים האמורות, כפי שמפורט בכל כתבי בית הדין, ובתצהירים המצויים בפניו". עוד יצוין, כי כעולה מפרוטוקול הדיון, ההחלטה ניתנה לאחר שהובהר שפסק הדין על-דרך הפשרה לא יהא מנומק, אולם יתיחס לכל אחד מהנכסים למעט כאלה שהוחרגו. עוד הבהיר המותב כי אף שיסודות הפשרה נטועים בדין, זו תהא מבוססת בנוסף גם על אלמנטים של פשרה, שיקול דעת וצדק (ע' 787-786 לפרוטוקול הדיון מיום 29.5.14).

 

           ביום 21.12.14 נתן בית המשפט את פסק דינו, במסגרתו הוכרעה חלוקת הרכוש בין המבקש והמשיבה – רכוש לא מעט, בלי עין הרע חלילה – כל פריט בנפרד, לרבות מספר חברות, נכסים וחובות; לצד כל פריט נרשמו אחוז אחזקותיה של המשיבה בו, ולצד חלק מהפריטים נקבע כי אלה לא יאוזנו במסגרת איזון המשאבים. בין היתר נאמר "כל נכס ו/או זכות ו/או חוב ו/או חבות אשר לא יפורטו במפורש (הדגשה במקור – א"ר) בפסק דין זה יוותרו באחריותו של הצד שעל שמו הם רשומים, בין לזכויות בין לחובות". וכן נאמר, כי "יש לקרוא פסק דין זה כמקשה אחת, שכן נעשו איזונים בין סעיפים שונים, שאך טבעי שלא פירטתי בעניינים אלו בגוף פסק הדין".

 

ג.              המבקש עירער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, בטענו כי זה חרג מגבולות איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן חוק יחסי ממון) וכן מהסכמת הצדדים, וכי לא היה בית המשפט מוסמך ליתן לצד כלשהו בגדרי נכס פלוני יותר מאשר תבע, אלא להכריע במרחב שבין טענות המבקש לטענות המשיבה. בתוך כך נטען, כי יש לפרש את אחוזי האחזקות שנפסקו לטובת המשיבה בכל נכס כאחוזים מסך התובענה שהוגשה ולא מתוך שווים הספציפי, וכן כי בית המשפט הכליל באיזון המשאבים נכסים שאותם זנחה המשיבה בטענותיה.

 

           בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. השופט שוחט מצא, כי עיון בפסק הדין מעלה שחלק מן הנכסים נשוא העניין אוזנו באופן שויוני, חלקם באופן לא שויוני לטובת מי מהצדדים וחלקם לא אוזנו כלל, ומכאן מצא כי האיזון בכללותו אינו חורג מהסמכת הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה. כן צוין, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח את טענתו, שהמשיבה זנחה את טענותיה לגבי חלק מן הנכסים אותם הכליל בית המשפט לענייני משפחה בפסק דינו. וכדברי השופט שוחט "בית המשפט קמא בנה, אפוא, על פי שיקול דעתו ותוך שנתן דעתו, כך לדבריו, על כל טענות הצדדים עצמם ועדויות העדים מטעמם, בנין שלם, שלטעמי אינו חורג מהסכמת הצדדים, שהוצאת אבן אחת הימנו תביא להתמוטטות האיזון הפנימי ותאלץ בנייתו של בניין חדש" (פסקה 8 סיפה). סגנית הנשיא שבח הדגישה, כי עולה מפסק הדין שבית המשפט לענייני משפחה לא מצא לפרש את המונח נכס כדרכו של המבקש, דהיינו כאחוזים מסך התובענה שהגישה המשיבה, אלא פשוטו כמשמעו – כאחוזים משווי הנכס כולו. נאמר כי נקבע בבית המשפט קמא "שנכסים מסוימים לא מעטים שנתפסו על-ידי המשיבה אינם בני איזון, כי בחלקים מסוימים תקבל חלק קטן הנופל ממחצית ולגבי מיעוטם מצא לזכותה בחלק הגדול ממחצית. זוהי טיבה של פשרה"; וכן כי לא הוכחה טענת המבקש לגבי חריגה מסמכות. השופט אטדגי סבר אף הוא, שכונת בית המשפט קמא באמרו "נכס" היתה שווי הנכס כולו ולא שווי הזכויות של אחד הצדדים.  

 

הבקשה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ