אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 356/15 פלוני נ' פלונית

בע"מ 356/15 פלוני נ' פלונית

תאריך פרסום : 02/01/2017 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
356-15
20/01/2015
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד י' משה
המשיבה:
פלונית
עו"ד ע' פלס
החלטה

על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטות נד"ב ופלאוט והשופט וייצמן) מיום 11.1.15 בעמ"ש 52443-12-14

א.             במרכז בקשת רשות ערעור זו – אליה צורפה גם בקשת עיכוב ביצוע – ניצבת שאלת "מקום מגוריה הרגיל", בהתאם לחוק אמנת האג (החזקת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן האמנה), של בתם המשותפת בת ה-7 של המבקש והמשיבה (להלן הקטינה). הן בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה (סגנית הנשיאה מקייס, פסק הדין מיום 17.12.14 בתמ"ש 5918-07-14) והן בית המשפט המחוזי מרכז (השופטות נד"ב ופלאוט והשופט וייצמן, פסק הדין מיום 11.1.15 בעמ"ש 52443-12-14), הורו על השבת הקטינה לארצות הברית. לטענת המבקש, האמנה אינה חלה בנידון דידן ולכן לא היה מקום להורות על השבת הבת לארצות הברית.

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.             המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1990 ולהם חמישה ילדים, ארבעה בגירים ובת קטינה, הנמצאת במוקד הליך זה. במשך מרבית תקופת נישואיהם התגוררו בני הזוג בארצות הברית; בין השנים 2007-2005 הגיעו ארצה, אולם החליטו לחזור לארצות הברית כיון שהמשיבה לא הייתה מעוניינת להתגורר בישראל. בחודש אוקטובר 2013 גילה המבקש כי המשיבה מקיימת קשר רומנטי עם פלוני (להלן המאהב), אולם ביקש, כנטען, לנסות לשקם את הקשר בין הצדדים, הרחק מחבריהם של בני הזוג ובני משפחתם.לטענת המשיבה, מסיבות אלה הסכימה לעבור יחד עם המבקש לארץ, לתקופת ניסיון של חצי שנה בלבד, ולנסות לשקם את נישואיהם; מכאן, שמקום מגוריה הקבועים, לרבות מגוריה של הקטינה, היה ונותר בארצות הברית, וכעת יש לאפשר לה לשוב לשם עם בתה הקטינה, בהתאם לאמנה. לטענת המבקש, לא היה מדובר מעיקרא בתקופת ניסיון אלא בעליה ארצה, ומכאן שבני הזוג, לרבות בתם הקטינה, העתיקו את מקום מגוריהם ארצה, ואין איפוא לאפשר הוצאת הקטינה את גבולות הארץ לארצות הברית, שכן אין המדובר במקרה הבא בגדרי האמנה. יוער, כי במסגרת הליכי גירושין בין הצדדים שהחלו בחודש מאי 2014, עתר המבקש לצו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיבה, ובתחילה נעתר בית הדין לבקשתו, אולם בהמשך בוטל הצו. בית הדין התיר למשיבה לצאת את גבולות הארץ אך לא לקטינה, ומכאן הוגשה תביעת המשיבה מכוח האמנה לבית המשפט לענייני משפחה.

 

ג.              בית המשפט לענייני משפחה קיבל כאמור את טענת המשיבה, וקבע כי הצדדים הגיעו לארץ לתקופה של חצי שנה בלבד, ומכאן שמקום מגוריה הרגיל של הקטינה היה ונותר בארצות הברית. בית המשפט ביסס קביעתו זו על שורה של ראיות ועדויות, ובין היתר: חוזה השכירות של הדירה בה התגוררו הצדדים בארץ היה לתקופה של חצי שנה בלבד; כרטיסי הטיסה היו הלוך-חזור, כאשר מועד החזור נקבע לחצי שנה לאחר הגעת בני הזוג; בני הזוג עזבו את דירתם בארצות הברית כשהיא מרוהטת, לרבות הבגדים בארונות וכלי המיטה על המיטות; עדות המשיבה, אשר טענה כי בביקורה הקודם בארץ בשנת 2005 לא אהבה את המקום, ולכן הסכימה להגיע רק לאחר שהובטח לה שמדובר בתקופה קצובה בלבד; עדות המטפל המשפחתי, אשר העיד מטעם המבקש, לפיה המשיבה הדגישה בפניו, שאינה רוצה לעלות ארצה אלא באה אך לשם שיקום המשפחה. בית המשפט דחה את טענת המבקש, לפיה יש לראות בבקשת האזרחות של המשיבה בישראל אינדיקציה לכך שביקשה לעלות לישראל. בית המשפט קיבל לעניין זה את עדות המשיבה, שנתמכה גם בעדות אחותה, לפיה המשיבה הגישה בקשה לקבלת אזרחות לאחר שהמבקש ביקש ממנה לעשות כן, והסביר לה כי הדבר יקל על קבלת ביטוח רפואי לילדי בני הזוג.

 

ד.             עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי מעיקרא מטרתו של המבקש בשכנוע המשיבה להגיע ארצה הייתה הגשת תביעת גירושין נגדה לבית הדין הרבני, ולא, כפי שטען הן בפניה בשעתו והן בפני בית המשפט, כדי לשקם את הקשר. זאת הסיק בית המשפט מכך שעשרה ימים בלבד לאחר שהשיגה המשיבה את אזרחותה הישראלית הגיש המבקש תביעת גירושין מפורטת לבית הדין הרבני, ובה כרך את הכתובה, מזונות אשה, מזונות קטינה, משמורת הקטינה ורכוש הצדדים. בית המשפט דחה את טענת המבקש, לפיה הגיש את תביעת הגירושין במועד זה אך מפני שאבדו תקוותיו לשיקום היחסים, לאחר שגילה שהמשיבה שוחחה בטלפון עם המאהב במשך 45 דקות; המבקש טען כי ידע על עצם קיומה של שיחת הטלפון כבר בחודש מארס 2014, אולם המשיבה גילתה לו אך בחודש מאי שמדובר היה בשיחה באורך 45 דקות, ואז החליט להגיש את תביעת הגירושין. בית המשפט קבע לעניין זה, כי אין זה סביר שדווקא משך השיחה הוא "הקש ששבר את גב הגמל", לאחר שהמבקש ידע על עצם קיומה וכן על הודעות דוא"ל ששלח המאהב למשיבה, וכמובן על הבגידה עצמה. עוד נקבע לעניין זה, כי המבקש נמנע מהכחיש שנפגש עם עורך דינו לצורך הגשת תביעת גירושין בחודש מארס, אף שנודע לו על משך השיחה כאמור אך כחודשיים לאחר מכן.

 

ה.             ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט קבע, כי אינו מוצא להתערב בממצאיו העובדתיים המבוססים של בית המשפט לענייני משפחה ובמסקנה המשפטית אליה הגיע, ולכן קבע כי אין להיעתר לערעור. בהמשך לכך, חזר בית המשפט על עיקר ממצאיו העובדתיים ומסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה עליהם עמדנו מעלה. עוד נדרש בית המשפט לעדויות ילדיהם של בני הזוג, וקבע כי אין עולה מהן שידעו על כוונת הצדדים לעלות ארצה כטענת המבקש. בית המשפט סיכם בקבעו כך:

 

"מעיון במסכת הראיות שהובאה בפני בית משפט קמא, השתכנענו אף אנו כי המערער הוא שיזם את ההגעה לישראל, כאשר הוא מציג זאת בפני המשיבה כנסיעה לזמן קצר על מנת לשקם כביכול את נישואיהם, לחץ עליה לבקש אזרחות ישראלית, ומייד לאחר שהתקבלה בקשת האזרחות, ביודעו כי כך קונה בית הדין הרבני סמכות לדון בתביעת גירושין כרוכה, הגיש את התביעה האמורה.

 

בנסיבות אלה, אין בהגשת האזרחות כדי לשנות מההסכמה הראשונית של המשיבה – שלא חל בה כל שינוי גם לעת בקשת האזרחות – להגיע לישראל לפרק זמן קצוב של ששה חודשים בלבד, בהתאמה לכרטיסי הטיסה".

 

           מכאן, דחה כאמור בית המשפט המחוזי את ערעור המבקש, וקבע כי המשיבה תהא רשאית לצאת את גבולות הארץ החל מיום 25.1.15, ולשם כך יוחזר לה, ביום 22.1.15, דרכון הקטינה אשר הופקד בבית המשפט לענייני משפחה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ