אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 2893/15 פלוני נ' פלוני

בע"מ 2893/15 פלוני נ' פלוני

תאריך פרסום : 04/06/2015 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
2893-15
03/06/2015
בפני שוופט:
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד אהרון שפרבר; עו"ד אבינועם פרץ
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 23.03.2015 בתיק רמש 020431-10-14 שניתן על ידי השופט ש' שוחט.

 

א.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ש' שוחט) ברמ"ש 20431-10-14 מיום 23.3.15, אשר דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעם המבקש ואדם נוסף על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (השופטת מ' דהן) בת"ב 35065-04-14 מיום 6.10.14. במסגרת אותה החלטה הוחלט לדחות את בקשתם לביטול חלקי של פסק הבוררות שניתן על-ידי השופט (הנשיא) בדימוס א' גורן ביום 10.3.14. יצוין כי בנושא אחד (החזרי מס) החזיר בית המשט לענייני משפחה את התיק להשלמה לבורר, ובהחלטתו בבקשת רשות בערעור נדרש בית המשפט המחוזי גם להשלמה, כפי שיפורט בקצרה.

 

 

רקע והליכים קודמים

 

ב.             בין המבקש למשיבים התעורר סכסוך כספי באשר לשותפותם יחדיו ב-25% באולם אירועים. המבקש הוא בנה של המשיבה 1, ואחיהם של המשיבים 4-2. על קצה המזלג, המבקש רשום באופן פורמלי כבעל השותפות, אך בפועל היא שייכת באופן שוה למבקש ולמשיבים (20% מן הסך האמור לכל אחד). עיקר הסכסוך נסב על טענת המשיבים, לפיה לאורך השנים נמנע המבקש מהעביר להם את חלקם ברווחים שבשותפות. אציין, כי רבע נוסף מן הזכויות באולם האירועים שייך לדודם של המבקש והמשיבים 4-2 (וגיסה של המשיבה 1 (להלן הדוד)), אשר היה צד להליכים הקודמים בין הצדדים, יחד עם המבקש, אך אינו צד בבקשה הנוכחית.

 

ג.              ביום 1.12.10 העביר בית המשפט לענייני משפחה (השופטת ט' קופלמן פרדו), בהסכמת הצדדים, את ההכרעה בסכסוך להליך בוררות בפני השופט (הנשיא) בדימוס א' גורן. בהחלטת בית המשפט נקבע, כי "הבורר יפסוק על פי הדין המהותי ויהיה כבול לדיני הראיות כל עוד לא הסכימו הצדדים אחרת". לאחר דיונים ממושכים, שהתפרסו על פני 4 שנים, ביום 10.3.14 ניתן פסק הבוררות, שבמסגרתו חויבו המבקש והדוד לשלם למשיבים סך 1,817,580 ₪. ביום 24.4.14 הגישו השניים בקשה לביטול חלקי של פסק הבוררות, וזאת מכוח הוראת סעיפים 24(3) ו-24(7) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. בבקשה נטען, כי בחמש סוגיות נמנע הבורר מהחלת הדין המהותי ומפעולה על פי דיני הראיות, ולכן יש מקום לבטל את הכרעותיו בעניינים הללו.

 

ד.             ביום 6.10.14 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה. בפסק הדין נקבע, כי מדובר בטענות ערעוריות במהותן, והואיל והצדדים לא הסכימו ביניהם (כפי שיכלו על פי הדין) כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות, אין אפשרות להשיג עליו בהתבסס על הטענות הללו. אולם, באחת מחמש הסוגיות שהועלו בבקשה – קבע בית המשפט, כאמור, כי יש להשיב את העניין לבורר לשם הרחבה והנמקה ביחס לקביעתו.

 

ה.             על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, והפעם נסבה הבקשה אך על שלוש סוגיות. בינתיים, ביום 22.12.14 נתן הבורר פסק משלים בעניין הסוגיה שהושבה אליו, וקבע כי הוא מקבל את גרסת המשיבים ומותיר את פסק הבוררות בסוגיה זו על כנו. ביום 23.5.15 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים. נקבע בפסק הדין, כי לא נמצא שהבקשה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך, או כי נגרם למי מהצדדים עיוות דין המצדיק התערבות. לגופה של הבקשה נקבע, כי עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(7) לחוק הבוררות – מקרים בהם "הותנה בהסכם שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן" –  לא חלה בענייננו; זאת – הואיל וטענות המבקש והדוד הן במהותן טענות המתייחסות לטעויות בהחלת הדין, ולא טענות המתייחסות לאי החלת הדין כל עיקר.

 

הבקשה

 

ו.              בבקשה נטען, כי יש ליתן רשות ערעור הן בשל שאלה משפטית עקרונית העולה הימנה, הן בשל עיוות הדין שייגרם למבקש אם תידחה. באשר לסוגיה העקרונית נטען, כי על בית המשפט לקבוע עקרונות מנחים לצורך הבחנה בין טעות ביישום הדין לבין מקרים של אי החלת הדין; וזאת הואיל וישנו בלבול בפסיקה בהבחנה בין שני אלה, הפוגע באמינות מוסד הבוררות, וכפועל יוצא מכרסם ברצונם של צדדים להסתמך עליו. כן נטען כי גם בנידון דידן, שגו בתי המשפט הקודמים כאשר קבעו כי טענות המבקש הן ערעוריות, בעוד שלמעשה מדובר בטענות בדבר אי החלת הדין המהותי במספר סוגיות. עקרונות מנחים היו מונעים – לטענת המבקש – את הטעות. כך למשל, מציין המבקש כי לעניין החזרי המס שקיבל בעבור השותפות, העדיף הבורר את המסמכים שהועברו אליו על-ידי המשיבים, וזאת בלא הנמקה. לדידו של המבקש, בכך שגה הבורר באי יישום הדין המהותי ודיני הראיות, שכן יישומם היה מחייב הסתמכות על אישורי ההחזרים שהציג הוא עצמו. דוגמה נוספת המופיעה בבקשה, היא זו הנוגעת לתשלומי הביטוח הלאומי אשר שילם המבקש בעבור השותפות, וטען כי יש לקזזם מחובו כלפי המשיבים. לדידו של המבקש שגה הבורר באי החלת הדין, בדחותו את טענת המבקש לניכוי הסכומים הללו תוך קביעה שאלה כבר נוכו. לבסוף גורס המבקש, כי שגו בתי המשפט כאשר לא נתנו דעתם לטענותיו אלה, ודחו אותם ללא בחינתן לגופן, ובאופן לקוני, כך נטען.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ