אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 2045-15 פלוני נ' פלונית

בע"מ 2045-15 פלוני נ' פלונית

תאריך פרסום : 28/05/2015 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
2045-15
21/05/2015
בפני המשנה לנשיאה :
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד ד"ר רונן דליהו
עו"ד יעל עוז
המשיבה:
פלונית
החלטה



  • בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ב' ארבל, השופט ז' הווארי והשופט א' קולה) בעמ"ש 25235-04-14 מיום 11.2.2015, אשר קיבל חלקית את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה (השופט א' קימלמן) מיום 26.2.2014, בהליכים שהתנהלו בעניינם של בעלי הדין בתמ"ש 7260-11-11 לעניין הרכוש; בתמ"ש 10598-11-11 לעניין פירוק שיתוף; בתמ"ש 10650-11-11 לעניין משמורת; ובתמ"ש 18849-01-12 לעניין מזונות.

רקע והליכים קודמים

  • הצדדים נישאו זה לזו כדת משה וישראל בשנת 1995, לאחר שהיו בקשר זוגי החל משנת 1991. במהלך נישואיהם נולדו לצדדים שלושה ילדים (בשנים 2001, 2003 ו-2009) והם ניהלו חשבון בנק משותף. המבקש (להלן הבעל) עוסק בהוראת שחיה והמשיבה (להלן האשה) היא מדענית שהוסמכה כדוקטור בתחום המדעים. בין השנים 2007-1993 התגוררו הצדדים בבית פרטי ב*****, אשר הזכויות הקנייניות בו הועברו לאשה ולאחותה בילדותן כמתנה מסבתן (להלן הדירה ב*****). עם פטירת סבתן, בשנת 2006 נמכרה הדירה ב***** בסך של 4,228,002 ש"ח לפני מיסים, ומחצית מהסכום לאחר חלוקה, כ-1,700,000 ש"ח, הועברה לחשבונם המשותף של בעלי הדין; יצוין כי הדירה ב***** שופצה על ידי הצדדים. בשנת 2007 רכשו הצדדים בית ביסוד המעלה (להלן בית המגורים) בסך 1,100,000 ש"ח ולימים שיפצו הצדדים את בית המגורים, תוך שבנו בו בריכת שחיה לצורכי עבודתו של הבעל, בעלות של 600,000 ש"ח. סמוך לכך נאלצה האשה להפסיק את עבודתה במכון ויצמן, בשל הריחוק הגיאוגרפי, והחלה לעבוד במשרות חלקיות במוסדות שונים באזור המגורים. בשנת 2011 עזב הבעל את בית המגורים, לאחר שנתגלע משבר ביחסי הצדדים, שמקורו, לשיטת האשה, בכך שהבעל נתן עינו באחרת ועבר להתגורר עמה. ביני לביני, בשנת 2009, נחתם הסכם בין הבעל לאחיו, בקשר לנחלת אביהם במושב גבעת שפירא (להלן הנחלה), לפיו חלקו העתידי של הבעל בנחלה יהא 30%. הסכם זה נערך בשיתופה של האשה בהליך, ובמימון משותף של הצדדים להוצאות עריכתו. ביום 15.9.2011 הגישה האישה תביעה לשלום בית לבית הדין הרבני בצפת, וכן בקשה למתן צו מדור ספציפי. בהחלטת בית הדין מיום 29.1.2012 חויב הבעל בתשלום דמי מזונות זמניים בסך 3,300 ש"ח, וכן חויב בתשלום מחצית מהוצאות החינוך והבריאות. באוגוסט 2013 הגיש הבעל תביעת גירושין, והצדדים התגרשו ביום 26.10.2014.
  • בד בבד עם הליך הגירושין, הגישו הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה תביעות הדדיות הנוגעות למשמורת הילדים, דמי המזונות, פירוק השיתוף בבית המגורים וחלוקת הרכוש בין הצדדים. הבעל תבע שיתוף הדדי בנכסים, לרבות זכויות בנכסי העתיד של האשה, נוכח המוניטין שנצבר לה בחלוף השנים, ואילו האשה סברה כי יש לקזז מצבר הנכסים של הצדדים את שווי הדירה ב*****, שהוענקה לה במתנה, ולשיטתה הועברה לבעל במתנה תוך תנאי מפסיק, שהתממש עם בגידתו של הבעל וסירובו להקנות לה מחצית מזכויותיו בנחלת אביו, בניגוד למצג שהוצג לה על ידו בעת עריכת ההסכם.
  • בית המשפט לענייני משפחה ציין כי אין הצדדים חלוקים בשאלת מועד הקרע לצורך איזונם של משאבי הצדדים, שהוא המועד בו עזב הבעל את בית המגורים המשותף, ועיקר המחלוקת נוגעת לתביעת הבעל להורות על מתן צו לפירוק השיתוף בדירת מגוריהם המשותפת של הצדדים בשוה. בית המשפט התרשם מעדותה של האשה כמהימנה, וקבע כי יש לראות בהסכמתה לרישום בית המגורים על שם שני הצדדים כחוסה בצילם של דיני המתנה, ולראות בהתחייבות הבעל להעביר לה זכויות קנייניות בנחלת האב, אף שטרם התממשו, בבחינת "תנאי מתלה". כפועל יוצא קבע בית המשפט כי הבעל נעדר תום לב, בראותו עצמו כשותף בזכויות האשה בדירה ב*****, בעוד לשיטתו אין לאשה מאום בזכויותיו העתידיות בנחלת אביו; זאת – מבלי שבית המשפט נדרש לתוקפן של הזכויות הקנייניות של הבעל בנחלה. על כן קבע בית המשפט בסוגיות שנידונו לפניו, כי פירוק השיתוף בבית המגורים יעשה בין הצדדים בדרך של מכירה וחלוקה שוה בין הצדדים, תוך קיזוז שווי הדירה ב***** מחלקו של הבעל במחצית שווי בית המגורים; לעניין תביעת המוניטין, נקבע כי לאישה סגולות ייחודיות בתחום המדעים, אולם לבעל אין זכויות בנכסי הקריירה של האשה, כיון שפוטנציאל ההשתכרות של הבעל גבוה יותר משל האשה, וכיון ששכרה של האשה פחת ממועד קביעת המזונות הזמניים. לעניין משמורת הילדים נקבעה, בהתאם להמלצת פקידת הסעד משמורת משותפת; עם זאת, לעניין דמי המזונות, נפסק כי אין לסטות מסכום המזונות הזמניים, 3,300 ש"ח, לנוכח גילם הצעיר של הילדים וכיון שבפועל, על פי ההמלצה, הוארכה תקופת המשמורת של הבעל בלילה אחד, אחת לשבועיים, בלבד. בנוסף, נקבע כי האב ישא בתשלום שני שלישים מהוצאות החינוך והבריאות של הקטינים.
  • הבעל השיג על פסק הדין לפני בית המשפט המחוזי וטען, כי לא סביר שהתוצאה היא כי הוא יוצא חסר כל מנשואיו, לאחר ששימש שותף מלא בחיי הזוגיות. את טיעוניו מיקד בסוגיית פירוק השיתוף ואיזון המשאבים בין הצדדים. האשה, לעומת זאת, ביקשה לסמוך ידה על קביעותיו של פסק הדין.
  • בית המשפט המחוזי לא מצא לסטות מקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, אך סבר כי קביעות אלה, כמו גם הנמקותיו המשפטיות, מובילות לתוצאה מעשית שונה בסוגיות שנידונו בעניינם של הצדדים. בית המשפט ציין כי הקביעה לעניין פירוק השיתוף בדירה, מובילה לסיטואציה בלתי אפשרית, בה לאחר 16 שנות נישואין משותפות, יוצא הבעל ממערך הנישואין ללא כל חלק בבית המגורים, ואף כשהוא חייב לאשה כספים, מאחר ותוצאת החישוב של קיזוז ערך הדירה ב***** מחלקו עולה על מחצית משווי ערך בית המגורים. בית המשפט התייחס לקביעת הערכאה הדיונית כי כספי הדירה ב***** הוטמעו ברכוש המשותף, משהפקידה אותם האשה בחשבונם המשותף של הצדדים, וקבע כי לא ניתן להשיב לאשה את שהוטמע במסגרת איזון המשאבים. לפיכך, ציין כי בנסיבות המקרה, איזון ראוי במשאבי הצדדים מחייב עריכת שומה של הרכוש המשותף קודם שמאזנים אותו ביחס שאינו שויוני, כזה או אחר, בין בני הזוג. בהקשר זה צוין כי הקביעה לפיה תמורת הדירה ב***** היא בגדר מתנה שבוטלה, אינה מתיישבת עם הוראות החוק והפסיקה בנדון. מלבד זאת, צוין כי קרע שנוצר בין בני זוג, אין בו כדי להפוך את המתנות שהוחלפו לבטלות. לפיכך, נקבע כי לא ניתן לקזז מראש את תמורת הדירה ב***** מצבר נכסי בני הזוג.
  • אשר על כן, נדרש בית המשפט המחוזי לשאלה, היש לאזן את רכוש הצדדים באופן לא שויוני מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן החוק או חוק יחסי ממון). בבואו להכריע בסוגיה, קיים בית המשפט דיון מקיף בתנאים המצומצמים בהם ייעשה שימוש בסמכות שהוקנתה לבית המשפט בסעיף 8, הקובע חריגים לכלל החלוקה השויונית שבסעיף 5 לחוק, כעולה מדברי הצעת החוק ומפסיקת בית משפט זה. בנסיבות המקרה הקונקרטי, קבע בית המשפט כי אין לסטות מקביעתה העקרונית של הערכאה הדיונית לאיזון בלתי שויוני תוך הישענות על סעיף 8 לחוק, שכן קביעה זו הושתתה על התרשמותו הבלתי אמצעית מבעלי הדין, וקביעה כי גרסת האישה מהימנה עליו בעוד גרסת הבעל תוארה כחמקמקה, וכן על סמך ממצאים עובדתיים. עם זאת סבר בית המשפט המחוזי, כי הקביעה העובדתית לפיה הבעל נעדר תום לב, הואיל ואינו מוכן להכיר בזכויות האשה בנחלת אביו, אינה מושתתת על ראיות מבוססות ולכן מצא לשנותה. נקבע כי לקשר בין רישום בית המגורים על שם שני הצדדים בחלקים שוים, לבין המצג לאשה לפיו מימוש הנחלה קרב ובא, יש רלבנטיות לשלב איזון המשאבים ולא ניתן להתעלם ממנו; אך אין להסיק מכך שלאשה זכויות קנייניות שטרם באו לעולם, ולכל היותר עומדת לה ציפיה לשיתוף, וזאת מבלי להידרש לתוקפו של ההסכם. בית המשפט קבע איפוא, כי יש לעשות בנסיבות המיוחדות שימוש בסעיף 8(3) לחוק, ולקבוע במסגרתו, חלוקה ביחס שונה ממחצה על מחצה באיזון המשאבים. במסגרת זאת קבע בית המשפט כי יש לראות בעובדה שחלק ניכר מנכסי בני הזוג מקורם בנכסים שהביאה האשה, דהיינו תמורת מכירת הדירה ב*****, נסיבה מיוחדת המצדיקה סטיה מעקרון השויון, שכן תמורת דירה זו שימשה לרכישת בית המגורים המשותף של בני הזוג. עם זאת צוין, כי יש מקום לשקול גם נתונים נוספים, שתוארו על ידי הערכאה הדיונית, לרבות אפיק קידומה המקצועי של האשה; ויתורה על המשך לימודים במסגרת יוקרתית בחו"ל; בניית הבריכה מכספים משותפים, בסמוך למועד פרידת הצדדים; והשקעת משאבים כספיים וזוגיים לטובת התפתחותו המקצועית של הבעל. נקבע כי נתונים אלה, אף אם אין בהם משום הטלת אשם על צד זה או אחר, הובילו בסופו של יום לסיטואציה בה האשה נתונה בעמדת נחיתות מסוימת בהשוואה לבעל. לנוכח האמור, קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה תחולק תמורת הדירה ב***** בין הצדדים באופן לא שויוני, ומתוך התמורה ייזקפו 60% לאשה ו-40% לבעל. בכך הלך בית המשפט המחוזי לקראת המבקש.
  • אשר לסוגיית המזונות ולטענת הבעל כי יש להפחית את הסכום משום הקביעה למשמורת משותפת, קבע בית המשפט המחוזי כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. נפסק כי ההחלטה ניתנה על דעת נתון זה ותוך איזון ראוי בין צרכי הקטינים למצבם של ההורים. צוין כי הכנסות האשה פחתו באופן משמעותי בהשוואה למועד ההחלטה בעניין המזונות הזמניים, ומנגד, הכנסות הבעל עדיין גבוהות משמעותית מהכנסות האשה. עם זאת, אשר לקביעה לפיה הבעל ישא בשני שליש מהוצאות חינוך ובריאות, בית המשפט המחוזי פסק כי לא נמצא טעם לכך, ופסק כי הוצאות אלה יחולקו בשוה בין הצדדים.

הבקשה

  • המבקש טוען כי הבקשה ראויה לגלגול שלישי משום הצורך בהבהרת הנסיבות המיוחדות המתירות לחרוג מעקרון השויון – מחצה על מחצה – שבסעיף 5 לחוק יחסי ממון. נטען גם, כי יש צורך בהבהרת סוגיית המזונות שעה שנפסקה משמורת משותפת לבני הזוג, לשם יצירת אחדות משפטית. לשיטתו, שגה בית המשפט המחוזי בהפעילו את סעיף 8 לחוק, שכן הנסיבות המהוות תנאי להפעלתו, כעולה מן הפסיקה, אינן מתקיימות בנידון. נטען, כי הפעלת הסעיף בנסיבות המקרה מנוגדת לתכלית החוק, שהיא להביא לשויון בין הצדדים בראיה צופה פני עתיד, ולא להעניש אחד מהם. לשיטתו, בנידון דידן האשה היא הצד החזק כלכלית, הואיל ולטענתו פוטנציאל ההשתכרות שלה כמדענית גבוה משלו, ואין פער משמעותי בשיעור נכסיהם. נטען גם כי הפעלת סעיף 8 בנידון דידן משיקולי צדק והגינות מוטעית. לבסוף, נטען כי התוצאה הסופית אליה הגיע בית המשפט ניתנה בלא נימוק מהותי, לשיטתו, לחריגה מעקרון השויון. הודגש כי לצדדים חשבון בנק משותף עוד טרם נישואיהם; השיפוצים מומנו מכספי הצדדים; במשך תקופת לימודי האשה, המפרנס העיקרי היה הבעל; הצדדים לא סייגו את הכספים המשותפים בחשבון, ומהם נרכש בית המגורים. לעניין המזונות, טוען המבקש כי לאחרונה יצאו פסקי דין הפוטרים אבות מתשלומי מזונות, או מפחיתים משמעותית בתשלום המזונות, במצב של משמורת משותפת (ראו למשל: עמ"ש (מרכז) 25027-02-14 פלונים נ' פלוני (28.12.2014); עמ"ש (חיפה) 54256-09-14 א.כ (קטין) נ' ב.כ (8.2.2015)). לשיטתו, המגמה העולה מהפסיקה היא כי בעת חיוב המזונות יש לקחת בחשבון גם את זמני השהיה של הקטינים אצל כל אחד מההורים, נוסף לרכיבים נוספים. על כן, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי עת הותיר את המזונות על כנם, חרף המשמורת המשותפת שנפסקה ולפיה מתנהלים הצדדים.

הכרעה

  • לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אין בידי להיעתר לה. כידוע רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת אך במקרים חריגים, המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור הדר חיפה בע"מ (פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שלפני, שעיקר עניינה איזון משאבים במקרה פרטיקולרי, אינה באה בכללם של אלה (ראו למשל בע"מ 4480/14 פלונית נ' פלוני (30.7.2014); בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלוני (9.4.2006)). משאלותיו של המבקש קשות מאוד למימוש. המדובר בנושאים שבמובהק כרוכים בנסיבותיו של כל מקרה, ובנידון דידן נדונו בפירוט רב ובהרחבה בשני בתי המשפט, ובית המשפט המחוזי הלך כברת דרך לעבר המבקש בנושא האיזון. גם לעניין קביעת גובהם של מזונות הילדים, הלכה פסוקה היא כי ככלל לא תתערב ערכאת הערעור בשיעור מזונות שנקבעו, אשר נגזר מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי, לא כל שכן בגלגול שלישי (ראו בע"מ 4589/05 פלוני נ' פלונית (21.11.2005); בע"מ 8719/13 פלוני נ' פלוני (5.2.2014)); ונזכיר, כי כידוע מזונות עניינם דינמי ונתון לשינוי בתמורות העתים, עם שינוי נסיבות, שוב – על בסיס קונקרטי. זאת ועוד, עתירת המבקש לקבוע פרמטרים שיהיו בעלי אופי "כללי" באשר לנסיבות המיוחדות להפעלת שיקול הדעת שבסמכות בית המשפט בגדרי סעיף 8 לחוק, באה להצדקת הגלגול השלישי, אך אטעים כי העקרונות נקבעו זה מכבר בפסיקה, וברי כי השימוש החריג בסעיף ייעשה בזהירות רבה, אולם יישומם תחום לנסיבות כל תיק; כפי שנאמר, "המחוקק הותיר לשיקול דעתם של בתי המשפט ובתי הדין פיתוח כללים מתאימים באשר לנסיבות הספציפיות לשימוש בסמכות זו, ואין מדובר ברשימה סגורה" (בע"מ 8206/14 פלונית נ' פלוני (14.4.2015), פסקה ט"ו וההפניות שם (להלן עניין פלוני 2015)). ניתן דעתנו לכך, שההשתנויות החברתיות יצרו מגוון מצבים בחיי משפחה שלא שערום אבותינו, וסעיף 8 – שהוא כאמור חריג, והכלל הוא השויון שבסעיף 5(א) לחוק – בא לאפשר עשיית צדק ותיקון עיוותים. בית המשפט המחוזי מנה (פסקה 24) אמות מידה אפשריות להפעלת הסעיף, הכרוכות בהפרש או שוני ניכר בהכנסות הצדדים או בנכסיהם, שוני בעול גידול הילדים, התנהגות אלימה או הברחת נכסים. אפשרות אחרת היא "השיתופיות המוחלשת" או "לשיעורין" (ראו עניין פלוני 2015), וניתן לחשוב על נסיבות אחרות. עיקר העיקרים – עשיית צדק בנסיבות מיוחדות המהוות חריג. קשה להגיע לקביעה פרטנית יותר במישור העקרוני, והאדרת ה"כללית" שמנסה המבקש להעטות על המקרה אין להלמה.
  • אוסיף כי אף לגופו של עניין קשה להלום את טענות המבקש באשר לטעויות שנפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לעניין איזון בית המגורים ולעניין דמי המזונות לקטינים. בית המשפט המחוזי הטעים כי הכרעתו באשר לאיזון בית המגורים נטועה בנסיבות המקרה, תוך שעמד עליהן בפסק דינו כפי שפורט מעלה. בשל הנסיבות המתוארות, לא מצאתי כי נפל דופי בשימוש בסמכות שבסעיף 8 לחוק יחסי ממון, כפי שעשה בית המשפט – וכאמור לטובת המבקש.
  • כך גם לעניין קביעת גובה מזונות הילדים. כאמור, בנדון שיעור המזונות נקבע תוך איזון בין צרכי שלושת הקטינים – אשר, כולם מתחת לגיל 15 – לבין מצבם של ההורים. בגדרו של איזון זה, הביא בית המשפט בחשבון את פוטנציאל ההשתכרות של המבקש, הגבוה מזה של האשה, וכן את שכרה של האשה, אשר פחת באופן ניכר ממועד קביעת המזונות הזמניים ועד לפסיקת המשמורת המשותפת, בעוד שכרו של המבקש נותר בעינו. מלבד זאת, התייחס בית המשפט גם לחלוקה בפועל של שהיית הקטינים אצל הוריהם, לנוכח המשמורת המשותפת. במסגרת זו, שוהים הקטינים במשך ארבעה לילות ברציפות, אחת לשבועיים, בבית המבקש ובשאר הזמן שוהים הם בהשגחת המשיבה. זאת בשונה מן המשמורת היחידנית של האם, שעה שנקבעו המזונות הזמניים, במסגרתה שהו הקטינים שלושה לילות, אחת לשבועיים, בבית המבקש ובשאר הזמן אצל המשיבה. בנסיבות העניין, גם בהינתן המשמורת המשותפת ומשמעותה בנושאי מזונות, לא ראיתי להתערב באיזון שערך בית המשפט המחוזי בין השיקולים הרלבנטיים, בשים לב לפערי השתכרות הצדדים ולגילם ורווחתם של הקטינים, ולא מצאתי טעם המצדיק דיון בגלגול שלישי בשאלת המזונות הקונקרטיים, לאחר שזו נבחנה בפרטנות על יד שני בתי המשפט; וכאמור, נושא זה כפוף לשינוי ככל שישתנו הנסיבות, מזה או מזה, וכמובן איני מביע דעה על כך.
  • לנוכח האמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ