אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 1591-15 פלוני נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואח'

בע"מ 1591-15 פלוני נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואח'

תאריך פרסום : 14/05/2015 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
1591-15
14/05/2015
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
המשיבים:
1. משרד הרווחה והשירותים החברתיים
2. פלוני

החלטה

 

 

 

א.              בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגן הנשיאה י' שנלר, סגן הנשיאה ד"ר ק' ורדי, השופט ח' ברנר) בעמ"ש 49787-03-14 מיום 24.2.2015, בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל–אביב (השופטת א' ז'יטניצקי רקובר) בתמ"ש 55143-07-13; א"פ 10461-11-13 מיום 18.3.2014. בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מונה המשיב 2 כאפוטרופוס קבוע לחסויה, לגוף ולרכוש.

תמצית הרקע והליכים קודמים

ב.               המבקש הוא אחיה של החסויה (להלן המבקש או האח) והמשיב 2 הוא בנה (להלן המשיב או הבן). החסויה, גרושה ואם לבנה, מוכרת למערכת הפסיכיאטרית כלוקה בסכיזופרניה, ומטופלת במסגרת סל שירותי שיקום בדיור מוגן בדירת עמידר. בשנת 2000, במסגרת ניתוח דחוף לו נזקקה החסויה, מונה המבקש לאפוטרופוס קבוע לגופה, מבלי לקבל אז את עמדת בן החסויה ואחיה הנוספים. ביום 18.3.2014 ניתנה החלטה בבית המשפט לענייני משפחה, לפיה התקבלה בקשת הבן למנותו כאפוטרופוס קבוע לחסויה, לגוף ולרכוש, על פני המבקש, אשר תיפקד כאפוטרופוס שלה מזה 15 שנה, תוך שהתגורר עמה בדירת מגוריה. במסגרת ההחלטה, הורה בית המשפט למבקש לפנות את דירת מגוריה של החסויה תוך 30 יום ממתן ההחלטה. יצוין כי החלטה זו ניתנה, לאחר שבית המשפט שוכנע כי מערכת היחסים בין החסויה לאחיה היא בעייתית, וטובתה של החסויה היא שלא להתגורר עמו; זאת על פי חוות דעת רפואית, ממנה עלה כי החסויה זקוקה לאפוטרופוס לגוף ולרכוש, ועל פי תסקיר שירותי הרווחה. בתסקיר צוין, בין היתר, כי היו מספר אירועי אלימות בין המבקש לחסויה, שבגינם אף התלוננה במשטרה; למבקש נפתח תיק, אשר נסגר בעילה של "נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירתו/ העמדתו לדין". בהקשר זה אציין, כי המבקש הגיש עתירה לבית משפט זה בבקשה לשינוי עילת הסגירה ל"חוסר אשמה" והיא עתידה להתברר.

ג.               על החלטה זו עירער המבקש לבית המשפט המחוזי, ובמסגרתו עתר לעיכוב ביצועו של מינוי הבן כאפוטרופוס לחסויה, וכן ההחלטה לפינויו מדירת מגוריה, תוך שטען כי החסויה אינה מסוגלת לחיות בגפה. בית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 10.4.2014, מפי סגן הנשיאה י' שנלר, דחה את הבקשה לעניין עיכוב מינויו של הבן כאפוטרופוס לחסויה, ונעתר באופן זמני לבקשת עיכוב הביצוע לעניין פינוי המבקש מדירת החסויה, עד לקיום דיון מקיף בשאלת מסוגלות החסויה להתגורר בגפה. לצורך כך הזמין בית המשפט את הצדדים הנוגעים לעניינה של החסויה, להתייצב לדיון ביום 27.4.2014 , וכן הוזמנה חוות דעת עדכנית מן המרפאה לבריאות הנפש, ממנה עלה כי החסויה מסוגלת להתנהל באופן עצמאי. בית המשפט התרשם ישירות מדברי העובדת הסוציאלית עורכת התסקיר וכן מדברי אחות החסויה ומהגורמים המטפלים שהופיעו בדיון; נקבע כי אין לעכב עוד את פינויו של המבקש מדירת מגורי החסויה, ומאז מתגוררת החסויה בגפה.

ד.              לאחר דיון בערעור עצמו ביום 24.2.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי המנומק כדבעי, בו נסקרו טענות הצדדים והשתלשלות ההליכים בתיק עד לדיון בפניו. נאמר, כי שלושה נושאים נדרשו להכרעתו: שאלת מינויו של אפוטרופוס לגוף ולרכוש החסויה; המשך מגורי המבקש בדירה; וזהות האפוטרופוס שימונה. באשר לשאלה הראשונה, נפסק שלאחר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע, אין חולק כי החסויה נזקקת לאפוטרופוס קבוע, לגוף ולרכוש, לנוכח חוות הדעת הרפואית; אשר למגורי החסויה בגפה, קבע בית המשפט כי טענתו של המבקש, לפיה אין החסויה מסוגלת להתנהל באופן עצמאי, אין לה על מה שתסמוך; זאת, נוכח התרשמותו הישירה של בית המשפט מכלל הגורמים המטפלים, אשר חיוו דעתם באופן נחרץ בדבר יכולתה של החסויה לפעול עצמאית בתוך המעטפת הקהילתית העומדת לרשותה. בית המשפט דחה את הטענה לפיה הידרדר מצבה של החסויה למן הרגע שהמבקש פינה את דירתה, והדגיש כי התסקיר העדכני שהונח לפניו מעיד, כי חלוף הזמן הביא לשיפור וקידום ניכר במצבה, והוא מניח את הדעת לשיטת כל הנוגעים בדבר, מלבד המבקש.

ה.              אשר לזהות האפוטרופוס שימונה לחסויה, בית המשפט המחוזי בחן את טענת המבקש לפיה נטל הטיפול רובץ עדיין על כתפיו, הואיל ובנה מבקרה אך אחת לשבוע, ואילו הוא מתגורר בסמוך אליה. בית המשפט נתן דעתו לכך שהמבקש אכן דאג לחסויה במשך שנים רבות, בהן התגורר עמה; ומאידך גיסא, לכך שהבן מצוי לטענתו בקשר יום יומי עמה בשיחות ובביקורים, וכן באמצעות עריכת קניות שבועית, ניהול כספיה וטיפול בכל בעיה. ניתנה הדעת גם להצהרת הבן, כי ככל שהמבקש חפץ לסייע לחסויה כבן משפחה, יכול הוא לעשות כן, וצעד זה אף יתקבל בברכה; ולעמדת משרד הרווחה, כי המבקש אינו מסוגל לראות את צרכיה ויכולתה של החסויה, וביקוריו אצלה מנוצלים לשם מציאת פגמים בתפקוד הבן כאפוטרופוס. בנוסף, התייחס בית המשפט לטענות שונות מצד המבקש כלפי החסויה, כגון כי יש לפצותו כספית על הטיפול הממושך בה, וקבע כי המבקש אינו בוחן את הנסיבות בראי טובתה של החסויה בלבד; זאת – בין השאר – בשל קיומו של ניגוד אינטרסים כספי מובנה ולנוכח העדר שיתוף פעולה של המבקש עם הגורמים הטיפוליים, אשר לשיטתם מונע הוא מן החסויה להשתמש במשאבי סל השיקום, ומתנגד לכל תכנית טיפול. נקבע, כי די בכל אחד מממצאים אלה כשלעצמו כדי להצדיק את דחיית הערעור. יתר על כן, בית המשפט קבע, כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה למנות את הבן כאפוטרופוס, מינוי המתבקש באופן טבעי, בגין התמיכה המשפחתית והסיוע שבידו להושיט לחסויה. הודגשה חשיבות הקשר שנרקם בין החסויה לבין בנה ונכדתה, עקב מינויו של הבן לשיקומה – כעולה מתסקיר עדכני. מעבר לנדרש, ציין בית המשפט כי אף שלא נסמך על עמדת החסויה בהחלטתו, גם היא הביעה רצונה במינוי הבן כאפוטרופוס קבוע לגופה ולרכושה. אשר על כן, נדחה הערעור והושתו הוצאות לזכות משרד הרווחה.    

 

תמצית הבקשה

ו.               בבקשה הנוכחית טוען המבקש, כי נוכח הבירור שנעשה בבית המשפט המחוזי, ושלא נעשה בבית המשפט לענייני משפחה, בשאלת יכולת החסויה להתנהל בגפה, עומד למבקש ערעור בזכות. עוד נטען, כי בבקשה עניין ציבורי באשר לסוגיית מעמדם של הגורמים המטפלים בפגועי הנפש בקהילה למול קרובי המשפחה. המבקש טוען, כי החלטת בית המשפט נסמכת על תסקיר כוללני וסתמי, כלשונו, וכן נטען כי נמנעה הימנו האפשרות לחקור את הגורמים הטיפוליים, ועורכי התסקיר בפרט, בעניינה של החסויה. לבקשה צירף המבקש הודעה לפיה נצפתה החסויה לעיניו ביום 17.3.2015 בשעה 09:30 לערך, כשהיא מסתובבת בכביש, סמוך לדירתה, ומבקשת כסף מנהגים, תוך שמכוניות עוברות מימינה ומשמאלה; הודעה ברוח זו הוגשה אף לבית המשפט המחוזי טרם הדיון בערעור.            

הכרעה

ז.               לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה לא ראיתי להיעתר לה. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית אשר חורגת מתחומם של הצדדים לסכסוך, או כאשר עלול להיגרם עיוות דין חמור. הבקשה שלפני אינה נמנית על המקרים הללו, ושלל הטענות המועלות בה אינן מצדיקות דיון בגלגול שלישי. טענותיו של המבקש הנוגעות לקביעות עובדתיות נדונו ונדחו על ידי בית המשפט המחוזי, וכידוע אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות (רע"א 1343/13 דוק השקעות 1988 בע"מ נ' ישיבה וכולל אבן חיים (2013)), לא כל שכן בגלגול שלישי. גם אין להלום את טענתו של המבקש כי יש להתייחס לבקשתו כערעור בזכות על החלטת בית המשפט המחוזי; מבלי שאחזור לסוגיה של גלגול ערעורי בבית משפט זה לגבי נושאים שעלו לראשונה בבית המשפט המחוזי כערכאת ערעור (ראו רע"א 3663/13 ה.י.ע.ם יזום והשקעות בע"מ נ' ג'י.אל.אי -מרכז רוטשילד בע"מ (25.6.2013) פסקה ח'; וכן חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 197 (מהדורה שלישית, 2012)), הנה בית המשפט המחוזי, ערך בחינה מעמיקה של טענות המבקש  ואין מקום להתערב בכך.

ח.              אף לגופו של עניין לא מצאתי להיעתר לטענות המבקש, שכאמור נדונו בהרחבה בבית המשפט המחוזי, אשר בחן בקפידה את יכולתה של החסויה להתנהל בכוחות עצמה בגדרי המעטפת הטיפולית והמשפחתית, המפקחת על התנהלותה היומיומית ודואגת למלוא צרכיה. בגדרה של מעטפת זו, לחסויה מערכת טיפול ענפה מטעם עמותת "אנוש", לרבות מדריכת שיקום המגיעה אליה ארבע פעמים במהלך השבוע; עובדת סוציאלית הנמצאת עמה בקשר יום יומי, עובדת שכונתית המתלווה אליה למרפאה ועוד. שלוש פעמים בשבוע מגיעה החסויה למועדון "אנוש", וכן יוצאת היא בבקרים לעבודה שיקומית במפעל של משרד הבריאות. זאת ועוד, אחותה של החסויה נמצאת עמה בקשר טלפוני רציף מספר פעמים ביום, והיא גרה במרחק של עשר דקות נסיעה; אחות נוספת גרה בעיר שכנה, ואחיין גר בעיר מגוריה זמין לעת מצוקה; כל אלה, בנוסף לקשר רציף עם הבן. יתר על כן, מעיון בפסק דינו של בית המשפט עולה, שלחסויה סל שירותים אשר טרם מומש עד תומו, כגון האפשרות להרחבת שעות הביקור והשהות עמה במהלך השבוע. ולבסוף, פסק דינו של בית המשפט נסמך על חוות דעתם והמלצתם של גורמי הטיפול בעניינה של החסויה, וכידוע התערבות ערכאת ערעור בהמלצות גורמים מומחים תיעשה במשורה ובזהירות יתרה (דנ"א 6211/13 היועץ המשפטי לממשלה- משרד הרווחה והשירותים החברתיים נ' פלונית (2003) פסקה 5 לחוות דעתו של השופט הנדל; ע"פ 9612/10 אברהם קוגמן נ' מדינת ישראל (2014) פסקה 39).

ט.              לעניין הודעתו של המבקש כי ראה את החסויה מתהלכת בכביש, אציין כי בית המשפט המחוזי נתן את פסק דינו המעמיק כאשר הודעה ברוח זו עמדה לנגד עיניו; עם זאת, הנושא ראוי שייבדק על ידי גורמי הטיפול.

י.               סוף דבר, אין בידי איפוא להיעתר לבקשה. תקוותי כי לנגד עיני המבקש עומדת טובתה של החסויה אחותו, כפי שאני מניח, וכי יהא לכך ביטוי חיובי בהמשך היחסים, הגם שבמתכונת שונה מבעבר.

 

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ