אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ 1171/16 - פלוני נ' פלוני

בע"מ 1171/16 - פלוני נ' פלוני

תאריך פרסום : 18/02/2016 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
1171-16
18/02/2016
בפני המשנה לנשיאה :
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד תמיר יחיא
המשיבים:
1. פלוני
2. האפוטרופוס הכללי

החלטה

א.         המבקש הגיש בקשה לרשות ערעור ובצדה בקשת עיכוב ביצוע כלפי החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 24.1.16 ברמ"ש 22343-01-16 (השופטת ו' פלאוט), אשר דחתה את בקשתו לערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה מיום 31.12.15 בא"פ 55171-07-15 (השופטת א' נוס). במרכז ענייננו תביעת המבקש לאישור עסקת מתנה עליה חתמה אמו החסויה (להלן פלונית או האם), והחלטת בית המשפט לענייני משפחה לפיה עליו להפקיד ערובה בסך 50,000₪ כתנאי לניהול התביעה.

רקע והליכים קודמים

ב.          המבקש הוא בנה של פלונית ואח לשבעה ילדים נוספים שלה. לפלונית אפוטרופוס לגוף ולרכוש החל משנת 2012. בחודש נובמבר 2013 מונה ד"ר איתן חבר כמומחה מטעם בית המשפט במסגרת תיק א"פ 18528-12-12 לצורך הגשת חוות דעת בדבר מצבה של פלונית. מינוי זה נערך על רקע סכסוך משפחתי בין פלונית, בעלה וילדיהם. בחוות דעתו של ד"ר חבר מיום 9.3.14, נקבע כי פלונית לוקה בשיטיון (דמנציה) ואינה מסוגלת לטפל בענייניה, ועל כן יש להמשיך בהליך של מנוי האפוטרופוס לגופה ולרכושה.

ג.          ביום 24.6.15, חתמה פלונית עם המבקש על הסכם מתנה, לפיו היא מעבירה את כלל הכספים והנכסים שבבעלותה בהווה ובעתיד למבקש – בנה. ביום 28.7.15 הגיש המבקש תביעה לאישור הסכם זה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה.

ד.          במהלך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה ביום 31.12.15, נטען בין היתר מצד המשיבים, כי ברקע הסכם המתנה שנחתם מצוי סכסוך משפחתי קשה המתנהל מזה כארבע שנים, כי המבקש הכריח את אמו לחתום על הסכם זה, וכי אישור ההסכם ימיט עליה אסון כלכלי ונפשי. אפוטרופוס האם הביע את הבקשה כי אם יימשך ההליך המשפטי בעניין אישור ההסכם, תופקד ערובה שתבטיח את הוצאותיו בתיק, שכן נדרש לפעולות רבות אשר נובעות לטענתו מהליכים לא ראויים המנוהלים כלפיו. האפוטרופוס ביקש כי יופקד סכום גבוה מ-50,000₪, כדי שהשכר לא ישולם מקופת האפוטרופסות, על חשבונה של פלונית (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון, שורות 16-22).

ה.         בית המשפט לענייני משפחה הציע, כי התביעה לאישור הסכם המתנה תימחק, שכן ההסכם נערך לאחר מינוי אפוטרופוס ולאחר שניתנה חוות דעת כי פלונית סובלת משיטיון ואינה מסוגלת לטפל בענייניה. חרף המלצת בית המשפט, עמד המבקש על המשך ניהול התביעה. בית המשפט קבע כי על פני הדברים לתביעה סיכויים קלושים, וניהול התיק על ידי האפוטרופוס בשם פלונית יסב לה הוצאות רבות, ועל כן, הורה על הפקדת ערובה בסך 50,000₪ בתוך 14 ימים, כתנאי להמשך ניהול התביעה. כן נקבע כי ד"ר חבר יגיש חוות דעת משלימה באשר ליכולת האם להעניק למבקש מתנה במועד ההסכם, וכי עלות השלמתה של חוות הדעת תוטל על המבקש.

ו.           על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 24.1.16 דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי בנסיבות העניין, בהן חתמה פלונית על העברת כל רכושה לידי המבקש שעה שהוגדרה כסובלת משיטיון ובהיותה נתונה תחת אפוטרופסות, הסכם המתנה אינו נקי מספקות. נקבע שמאחר ומדובר בהליך משפטי הכרוך בהוצאות בלתי מבוטלות למשיבים, ההחלטה על הפקדת ערובה סבירה ונכונה. כן הוער, כי המבקש לא טען שאין בידיו להפקיד את סכום הערובה שנפסק או כי זכות הגישה לערכאות שלו נפגעת. לסיכום ציין בית המשפט כי ד"ר חבר הוא מומחה נטרלי אשר מונה על ידי בית המשפט וכבר נפגש בעבר עם פלונית, ועל כן טבעי כי הוא שיתן את חוות הדעת המשלימה. כאמור, נדחתה בקשת המבקש, ונקבע כי סכום הערובה יופקד תוך 14 ימים כתנאי לדיון בתביעה בבית המשפט לענייני משפחה. בקשת המבקש להפקיד את כספי הערובה לאחר מתן חוות הדעת המשלימה נדחתה.  

הבקשה

ז.           ביום 11.2.16, למעלה מ-14 ימים ממועד החלטת בית המשפט המחוזי, הגיש המבקש את הבקשה הנוכחית למתן רשות ערעור, ובצידה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי המורה על הפקדת הערובה כתנאי לניהול תביעתו. לטענתו, ההחלטה על הפקדת ערובה ועל חיובו בעלות חוות הדעת המשלימה עלולה לגרום לעיוות דין ולמנוע ממנו את זכות הגישה לערכאות, ומדובר בהחלטה החורגת מן ההלכה הפסוקה לפיה הפקדת ערובה בערכאה ראשונה תידרש במקרים חריגים בלבד, שניתן להגדירם כהליכי סרק מובהקים.

ח.              לטענת המבקש, שגה בית המשפט בקבעו כי מדובר בהליך בעל סיכויים קלושים. נטען, כי אמו מעולם לא הוכרה כפסולת דין, ומינוי האפוטרופוס אינו שולל את זכותה וסמכותה לעשות כרצונה בנכסיה. ההלכה הברורה היא כי אין לבטל פעולה משפטית של אדם שפעל על דעת עצמו חרף החלטת בית המשפט למנות לו אפוטרופוס, וחזקה על אדם שלא הוכרז כפסול דין, כי פעולותיו המשפטיות כשרות. אליבא דמבקש, מן האמור עולה כי על המשיב הנטל לסתור את חזקת הכשרות העומדת לאם, ועל כן לא היה מקום לחייבו בהפקדת הערובה כתנאי להמשך ניהול ההליכים, או לדחות את בקשתו להפקיד את כספי הערובה לאחר קבלה של חוות הדעת המשלימה. לטענת המבקש, אמו חתמה על הסכם המתנה בהיותה בדעה צלולה ומיושבת, ומתוך רצונה החופשי, ובתמורה התחייב לדאוג לכל צרכיה עד סוף ימיה, לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הוריה ולהנצחת זכרה ועוד, ועל כן היא בעלת אינטרס באישור ההסכם. המבקש הדגיש כי הליך האפוטרופסות נבע מן הצורך להגן עליה מפני בעלה ומפני אחד מילדיה נוכח יחסים רוויי מתח ואלימות, ולא מאחר שאינה כשירה לביצוע פעולות משפטיות. כדי להוכיח את כשרותה הקוגניטיבית של החסויה בעת החתימה על הסכם המתנה הפנה המבקש לבדיקות שנערכו על ידי גורמי מקצוע שונים – בטרם מינוי ד"ר חבר ולאחריו – שקבעו כי היא צלולה וכשירה מבחינה קוגניטיבית; וכן לעובדה שהיא מתגוררת לבדה ומנהלת את ענייניה באופן עצמאי.

 

 

 

הכרעה

ט.         לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, אין בידי להיעתר לה. אין מדובר בבקשה המעלה שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים ומצדיקה בחינה בגלגול שלישי. טענות המבקש מתמקדות בקביעה כי סיכויי ההליך אותו מבקש הוא לנהל קלושים, ובהחלטה לפיה עליו להפקיד ערובה כתנאי להמשך ניהול ההליך. הטענות נדונו גם בפני בית המשפט המחוזי ואיני רואה מקום להתערב בהכרעתו; על פני הדברים גם אין חשש לעיוות דין שייגרם למבקש אם לא תינתן רשות הערעור. אכן, החלטה בדבר הפקדת ערובה כתנאי לניהולו של הליך בערכאה הדיונית אינה קביעה של מה בכך, והכלל הוא כי הסמכות לקביעה מעין זו, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, תופעל במתינות, בזהירות ובריסון, כדי שלא יינעלו דלתות בית המשפט בפני בעל דין, ובפרט בפני מי שידו אינה משגת, ומנגד, כי יובטחו הוצאות הצד שכנגד כאשר נראה כי סיכויים ההצלחה בהליך נמוכים (וראו א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 12, תשע"ו-2015), 679; רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין (2014), בפסקה 7). ד"ר ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, (מה' 2, תשס"ח-2008) 47-46, נדרש לנושא זה באספקלריית חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, והוא מציין כי תקנה 519 עומדת במבחן החוקתיות, אך על בית המשפט לשקול את זכות הגישה לערכאות ו"מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרת התקנה - הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק, ומאידך, לאפשר את הגישה לבית המשפט לשם הגנה על זכויות" (עמ' 47). עוד ראו ד' שוורץ סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות (תשס"ז), 112; יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי (תשע"ה-2015), 139-136. המחבר רוזן-צבי מצביע על החשש פן ייפגעו מכך אוכלוסיות מוחלשות, ומטעים את זכות הנתבע שלא לצאת בחסרון כיס, ועל כן מציע להימנע מהטלת ערובה גם אם סיכויי התביעה נמוכים, ככל שננעלת בכך הדלת. ער אני לרגישות שמגלה המחבר, אך נער הייתי וגם זקנתי וראיתי תביעות-סרק, ועל כן בעיניי התשובה היא האיזון הקונקרטי שעל בית המשפט לערוך במאזניים עדינות. עיקר העיקרים הוא שלא תיחסם דרכו של התובע הלגיטימי, וישנה מעין "מקבילית כוחות" בין סיכויי ההליך מזה, יכולת התובע מזה, וזכות הגישה לערכאות שברקע הנורמטיבי. לבית המשפט מסור שיקול דעת רחב, ועליו לשקול בכל מקרה, על פי נסיבותיו, את סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים ותום ליבם (רע"א 321/07 רבינוב גושן נ' עו"ד אבי גיא (2007), בפסקה ה(5); וכן רע"א 5740/15 אברבוך נ'Otkritie Internetional Investment Management Ltd (2015) בפסקה ט'-י' וההפניות שם; רע"א 8575/14 גודה חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ (2014), בפסקה 10 וההפניות שם).

י.           בנסיבות המקרה דנא, בהן מונה אפוטרופוס, קיימת חוות דעת המצביעה על כך שפלונית סובלת משיטיון, וההסכם מעביר את מלוא רכושה בהווה ובעתיד לבנה שעה שקיים סכסוך משפחתי קשה ברקע הדברים – ובפרט שעה שלא נטען כי אין ביכולתו של המבקש להפקיד את סכום הערובה - איני מוצא את ההחלטה למתן ערובה כמצדיקה התערבות בית משפט זה. ניהול הליך להוכחת תוקפו של הסכם המתנה יגרור מטבע הדברים הוצאות רבות, אשר עלולות להיות מושתות, לפחות בשלב ניהול ההליך, על  פלונית; על האפוטרופוס מוטלת החובה לפעול להגנה על ענייניה ולטובתה, ועל כך נדרש בית המשפט לפקח (וראו לדוגמה ע"א 4377/04 גורן הולצברג נ' אביבה מירז, סב(2) 661 (2007), בפסקה 15-16; רע"א 6372/00 האפוטרופוס הכללי נ' עו"ד רזי בטט(2000) בפסקה 6; רא"ע 6397/04 אלעבסי נ' עמותת אלעד (2009), בפסקה 5 (להלן עניין אלעבסי)). איני מוצא בנסיבות כי דרישה להפקדת ערובה על ידי המבקש היא כלי בלתי סביר, בהליך המציב מעיקרו משוכה לא נמוכה בפני המבקש.

יא.       מבלי לטעת מסמרות, אציין כי אמנם ככלל, מינוי אפוטרופוס – להבדיל מן ההכרזה על אדם כפסול דין – אינו שולל את סמכותו למכור נכסיו או לעשות בהם כרצונו (וראו עניין אלעבסי בפסקה 4 וההפניות שם; וכן בע"מ 946/08 פלוני נ' פלוני (2008), בפסקה י"ח, שם דובר בפעולות משפטיות שערך אדם בטרם הכרזתו כפסול דין), אולם סבורני כי בפני המבקש, כאמור, מהלך לא פשוט כדי להטיל ספק בחוות דעתו של ד"ר חבר ולהוכיח כי חרף קביעתו המקצועית שפלונית לקתה בשיטיון בעת חתימת הסכם המתנה, וחרף העובדה שבעת ההסכם כבר היתה נתונה תחת הליך אפוטרופסות, נעשתה חתימתה באופן צלול ומודע ויש ליתן לה תוקף משפטי מחייב. נסיבות אלה מדליקות לא מעט נורות אדומות, והדבר יידרש להיבחן בקפידה בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי) בדבר אומד דעת (סעיף 25(א) לחוק) ולפסיקה בנושא (וראו סעיף 25(א) לחוק; ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי, נב(2) 582, 602 (1998) וההפניות שם; בע"מ 946/08 פלוני נ' פלוני (2008) בפסקאות י"ג-י"ח).

יב.        נוסף על האמור, קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה אינה נועלת את דלתות בית המשפט בפניו של המבקש, על פי נתוני התיק; הוא גם מצהיר כי הוא מכלכל את אמו מכספיו, וימשיך לעשות כן גם בעתיד. הקביעה באה להבטיח כי הוצאות ניהול ההליך על ידי האפוטרופוס, לא יושתו על כיס האם, ודרישה מעין זו אינה בלתי סבירה בנסיבות, אף שעה שמדובר בניהול ההליך בערכאה ראשונה.

יג.        סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה. בהתאם, מתייתרת בקשת המבקש לעיכוב ביצוע, תוך שימת לב גם לעובדה שהוגשה לאחר המועד האחרון להפקדת הערובה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ