אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ נ' ז.ר. גלידה איטלקית בע"מ

בע"מ נ' ז.ר. גלידה איטלקית בע"מ

תאריך פרסום : 18/02/2014 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
13228-12-13
16/02/2014
בפני השופט:
אלכס קיסרי

- נגד -
התובע:
אביב אסרף. מיכאל זורבה ת"ז 306193806
הנתבע:
1. בנק הפועלים בע"מ
2. עו"ד צ' גולן
3. בתפקידו ככונס נכסים
4. ז.ר. גלידה איטלקית בע"מ(בכינוס נכסים)

החלטה

בתיק פר"ק 13228-12-13 עתר בנק הפועלים בע"מ ("הבנק") לאכיפת שעבוד שנוצר ביום 6.12.07 מכוחה של איגרת חוב שחתמה המשיבה 3, חברת ז.ר. גלידה איטלקית בע"מ ח.פ. 514043587 ("החברה"), שבה שעבדה החברה לטובת הבנק את כל נכסיה מכל מין וסוג שהוא ("איגרת החוב"). בגדר הבקשה לאכיפת השעבוד עתר הבנק גם למינוי כונס נכסים, ובהחלטה מיום 10.12.13 נעתרתי לבקשה ומיניתי את המשיב 2 ככונס נכסים ("הכונס").

ביום 22.12.13 התקיים דיון לאחר שהכונס הגיש דו"ח שממנו הסתבר שהמבקשים טוענים לזכויות בציוד הנמצא בחנויות לממכר גלידה המופעלות על ידם, ואשר הכונס ביקש לתפוס בו חזקה ("הציוד"). בתום הדיון הוריתי כי ככל שהמבקשים מעוניינים למנוע את מימוש השעבוד שעל פי הטענה רובץ על הציוד, עליהם להגיש בקשר לכך בקשה למתן הוראות. המבקשים אכן נהגו כך, וביום 25.12.13 הם הגישו בקשה למתן הוראות, שלפיהן יימנעו הבנק והכונס מעשיית כל פעולה בנוגע לציוד (בקשה מס' 5), וזאת עד שיינתן פסק דין בתובענה למתן פסק דין הצהרתי שאותה הגישו המבקשים בתיק ה"פ 51034-12-13 בבית משפט השלום בחדרה ("המרצת הפתיחה"). לאחר שעיינתי בבקשה ולאחר שנתתי לצדדים אפשרות לטעון בעניין זה, הוריתי ביום 13.1.14 שחלף הדיון בהמרצת הפתיחה יתקיים דיון בבקשה למתן הוראות בהליך זה, כשטענות המבקשים בהמרצת הפתיחה תהיינה טענותיהם בבקשה למתן הוראות, ואילו הבנק והכונס יהיו המשיבים בבקשה ויוכלו להגיש טיעון בתשובה. הבנק והכונס הגישו תשובה והמבקשים הגישו תשובה לתשובה.

בתאריכים 23.1.14 ו-26.1.14 נחקרו המבקש 1 ("אביב") ומר ג'מאל מחאמיד, מנהל סניף חדרה של הבנק ("מחאמיד"), על תצהיריהם התומכים בבקשה ובתשובה בהתאמה, ולאחר מכן, על פי החלטה בתום הדיון ביום 26.1.14, הגישו הצדדים את סיכומי טענותיהם.

טענתם העיקרית של המבקשים היא שהם רכשו את הציוד מחברת גל גלידריות בע"מ ("גל") ולא מן החברה, ולכן גם אם נכונה טענת הבנק והכונס שהציוד משועבד לבנק מכוחה של איגרת החוב, רכישת הציוד מגל איננה בבחינת הפרה של הגבלת העבירות הקבועה בתנאי איגרת החוב, וכי מכל מקום, רכישת הציוד נעשתה בתום לב ובתמורה, ולכן על פי סעיף 34 לחוק המכר תשכ"ח–1968 ("חוק המכר") זכויותיהם בציוד עדיפות על אלה של הבנק. עוד הם טוענים כי הבנק והכונס לא הוכיחו שהציוד שבחזקת המבקשים, ואשר אותו רכשו מגל, הוא הציוד המשועבד על פי איגרת החוב.

טענתם של הבנק ושל הכונס היא שבנסיבות העניין אין תחולה לסעיף 34 לחוק המכר, כי המבקשים אינם תמי לב והם שותפים לקנוניה שנועדה להונות את הבנק. בקשר לכך נטען כי בשיחה שקיים הכונס עם אביב, אישר האחרון שגם הוא וגם מר גל יוספי ("יוספי"), בעל המניות בגל, עבדו בעבר אצל אחד מבעלי המניות של החברה והם מכירים אותו מאז. עוד נטען כי באותה שיחה אישר אביב שהוא הכיר את שתי החנויות, בתל אביב ובחדרה, שבהן ניהלה החברה את עסקי מכירת הגלידה, וכי גל מכרה לו את הפעילות של ממכר גלידה בחנויות על רקע העובדה שיוספי אינו מכיר את ענף הגלידה. נטען גם כי עסקאות המכירה הן מעושות, וכאמור, כל תכליתן היא לסכל את מימוש הביטחונות שניתנו לבנק על ידי החברה, הן בקשר עם פעילותה העסקית והן בקשר עם הפעילות העסקית של חברות אחרות שבשליטת בעלי מניותיה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, אני מחליט לדחות את הבקשה בעיקרה ולקבל את מקצתה. במילים אחרות, הבקשה מתקבלת בכל הנוגע לאותם פריטי ציוד ומלאי עסקי שהוכח כי נרכשו על ידי המבקשים במישרין מן הספקים. לגבי פריטי ציוד ומלאי אחרים הבקשה נדחית, והכול כמפורט להלן.

אין מחלוקת שבכל זמן רלוונטי לבקשה היה כל רכושה של החברה משועבד בשעבוד צף לבנק מכוחה של איגרת החוב, וכי השעבוד נרשם ברשם החברות כמצוות סעיף 178(א) לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג–1983 ("הפקודה"). לשון סעיף 2 של איגרת החוב קובעת כך במפורש, ובגדר הוראת הסעיף מנויים כל הנכסים, הכספים, הרכוש והזכויות מכל סוג שהוא, כל הרכוש השוטף, כל הרכוש הקבוע, כל ניירות הערך והמסמכים האחרים וכל זכויות המקרקעין. בסעיף 7 של איגרת החוב התחייבה החברה:

"א....

......

ו. לא למכור, לא להעביר, לא להחכיר, לא להשכיר ולא למסור את הנכסים המשועבדים והמסמכים המשועבדים או כל חלק מהם, לא להרשות לאחר להשתמש בהם בכל דרך שהיא ולא להרשות לאחר לעשות פעולה מהפעולות הנ"ל, ללא הסכמה לכך מאת הבנק, בכתב ומראש.

ז. לא למכור, לא להעביר, לא להחכיר, לא להשכיר, לא למסור, לא להוציא מרשותו, לא למחול ולא לוותר, באופן מלא או חלקי, על כל נכס, תביעה או זכות של הממשכן (החברה, א"ק) שיש לו או שיהיה לו מעת לעת, אלא אם מדובר בעסקה בנוגע לנכסים המשועבדים בשעבוד צף או נכסים שאינם משועבדים לבנק בשעבוד קבוע במהלך הרגיל של עסקי הממשכן ובעד תמורה מלאה, ללא הסכמת הבנק בכתב ומראש.

ח...

....." (ההדגשה הוספה, א"ק).

דומה, כי על אף הניסוח המשובש משהו כוונת הדברים ברורה, והיא שלפי תנאי השעבוד הצף וכל עוד הוא לא התגבש, רשאית החברה לבצע עסקאות במהלך הרגיל של עסקיה ואינה צריכה להשיג את הסכמת הבנק לעסקאות כאלה. לעומת זאת, כאשר מדובר בעסקאות שאינן במהלך הרגיל של עסקיה, נדרשת לכך הסכמת הבנק, מראש ובכתב. בענייננו, מדובר על מכירת הציוד ששימש את החברה בעסקיה (בעיקר מקררים ומקפיאים מסוגים שונים המשמשים לצורך עסקי ממכר גלידה) ואין חולק, וגם לא נטען אחרת, שמכירת הציוד – להבדיל ממכירת גלידה ללקוחות – איננה בגדר עסקה במהלך העסקים הרגיל של החברה. אוסיף עוד, ככול שהדבר דרוש לצורך ההבהרה, שכמסתבר מחומר הראיות רכשו המבקשים גם כמות ניכרת של מלאי גלידה, ולדעתי גם עסקה כזו אינה יכולה להיחשב כעסקה במהלך העסקים הרגיל, שכן כעולה מן הראיות עסקה של החברה הוא מכירה קמעונאית של גלידה ללקוחות הפוקדים את בתי העסק, ומכירת מלאי גלידה אינה יכולה לבוא בגדר הגדרה זו.

זאת ועוד, וזה החשוב לענייננו, ההגבלה שבסעיף 7 לאיגרת החוב היא ההגבלה שבה מדובר בסעיף 169(ב) לפקודה הקובע כי:

"(ב)אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר; ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד הצף עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה אחרי רישום הפרטים בידי הרשם." (ההדגשה הוספה, א"ק).

בע"א 10907/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (22.6.05) ("עניין בנק לאומי") סקר בית המשפט בהרחבה את ההסדר הנורמטיבי הנוגע למוסד השעבוד הצף, וקבע כי ההוראה שבסיפא סעיף 169(ב) לפקודה מתייחסת לא רק לתחרות בין שעבודים כי אם גם לתחרות בין זכותו של בעל השעבוד הצף לבין צד שלישי הרוכש נכס משועבד ומסקנתו הייתה כי:

"על פי הדין הישראלי, צד שלישי המתקשר עם חברה שנכסיה משועבדים בשעבוד צף הכולל הגבלה שנרשמה כדין, מוחזק כמי שידע על ההגבלה והזכויות שרכש או קיבל מן החברה, כפופות לשעבוד ואינן גוברות עליו. יוצאים מכלל זה המקרים שבהם בוצעה הרכישה בתנאי תקנת השוק."

על רקע דברים אלה מתעוררת השאלה אם ניתן לראות במבקשים כמי שרכשו את הציוד המשועבד בתנאי תקנת השוק. שאלה נוספת המתעוררת היא אם יש משמעות לכך שהמבקשים לא רכשו את הציוד מן החברה כי אם מגל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ