אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"ם 7909/14 פלוני נ' פלונית

בע"ם 7909/14 פלוני נ' פלונית

תאריך פרסום : 16/12/2014 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
7909-14
15/12/2014
בפני כבוד השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד איריס אילוטוביץ'-סגל
המשיבה:
פלונית
עו"ד משה דורה
החלטה

 

1.        לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.10.2014 (עמ"ש 3106-04-14, סגן הנשיאה י' ענבר והשופטות י' שבח ו-צ' צפת), וכן בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין זה. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה ברמת גן מיום 30.1.2014 (תמ"ש 31985-10-11, השופט א' שני), שבו הורה בית המשפט לענייני משפחה על סילוק ידו של המבקש מדירתה של המשיבה.

 

רקע והליכים קודמים

 

2.        המבקש, אדם כבן 58, הוא בנו של אדם שנפטר בשנת 2008 (להלן: המנוח). המנוח היה נשוי באותה עת למשיבה, שאינה אמו של המבקש. המבקש הוא נכה בשיעור של 89%, הסובל מלקויות שונות, בין היתר בשל מחלת פוליו שתקפה אותו בהיותו כבן שנה, ותפקודו השכלי מוגדר גבולי. המבקש מתגורר כבר שנים רבות בדירה שרכשו המשיבה והמנוח בשנת 1994, ואשר הייתה רשומה על שמם. באותה שנה ערך המנוח צוואה, ובה הוא הוריש את כל רכושו באופן בלעדי למשיבה. המנוח נפטר ביום 21.6.2008, וביום 1.1.2009 ניתן צו קיום לצוואתו.

 

3.        אין חולק כי המשיבה והמנוח, ובהמשך המשיבה לבדה, אפשרו למבקש להתגורר בדירה ללא תמורה במשך שנים רבות, אם כי קיימת מחלוקת באשר למספר השנים המדויק שעליהן השתרע הסדר זה. אין חולק גם כי הוצאות הדירה, לרבות תשלומי ארנונה ותשלומי אחזקה, שולמו על ידי המשיבה והמנוח. כאמור, מאז מותו של המנוח עשתה כן המשיבה.

 

4.        ראשיתה של הפרשה בכך שהמשיבה ביקשה, בשלב מסוים, למכור את הדירה, לדבריה בשל חובות שאליהם נקלעה.

 

5.        ביום 30.10.2011 הגישה המשיבה תביעה לסילוק יד כנגד המבקש בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (תא"ק 31985-10-11, השופטת ע' ברקוביץ). ביום 27.12.2011 העביר בית משפט השלום את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. יצוין, כי בהליך שהתקיים בבית משפט השלום היה המבקש מיוצג, אך עורך דינו ביקש להשתחרר מן הייצוג, וביום 12.12.2011 נענה בית משפט השלום לבקשתו. בהליך בפני בית המשפט לענייני משפחה לא היה המבקש מיוצג. אמנם, נעשו ניסיונות למנות למבקש עורך דין, אך אלו לא צלחו. בשלב מסוים פעל עבורו אחד מאחיו, שלו השכלה משפטית, אך בהמשך הוא חדל להיות מעורב בהליך.

 

6.        בית המשפט לענייני משפחה נתן את פסק דינו הראשון בסכסוך ביום 20.6.2012. בית המשפט לענייני משפחה נדרש לסוגיית הייצוג הבעייתי של המבקש, אך קבע כי לא ניתן מטעם זה בלבד למנוע את הדיון בתביעתה של המשיבה. לגופם של דברים, נדחו טענותיו של המבקש ונקבע כי עליו לסלק את ידו מהדירה תוך 45 יום. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף וקבע כי המשיבה תישא בדמי השתתפות בדירה אחרת שישכור המבקש ככל שיעשה כן, בשיעור של 1,000 שקל בחודש, למשך 12 חודשים, וכן נמנע מלפסוק הוצאות לחובתו של המבקש.

 

7.        ביום 21.10.2012 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (עמ"ש 53953-09-12, השופטים ע' צ'רניאק, והשופטים (כתוארם אז) י' שנלר ו-ק' ורדי). במהלך הערעור מונתה באת-כוחו לייצגו, והיא העלתה בפני בית המשפט המחוזי טענות בדבר ייצוג המבקש בהליך הקודם. בהמשך לכך, החליט בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, על מינויה של באת-כוחו של המבקש בהליך זה כאפוטרופא שלו לדין, וכן על החזרת התיק לבית המשפט לענייני משפחה למתן פסק דין, מבלי להידרש לגופו של הסכסוך.

 

8.        בדיון החוזר שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה טען המבקש באמצעות באת-כוחו, כי יש לראות בו חסוי כמשמעותו של מונח זה לפי סעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות). לגופו של עניין, טען המבקש כי המנוח והמשיבה העניקו לו רישיון בלתי הדיר להתגורר בדירה, כי הם התחייבו להעניק לו את הדירה במתנה, וכי כוונתו של המנוח הייתה אף להוריש לו את הדירה. עוד טען המבקש כי המשיבה יכולה הייתה לשלם את חובותיה, ככל שיש לה כאלו, באמצעות מימוש של נכסים אחרים אשר ברשותה ולא על-ידי מכירת הדירה שבה הוא מתגורר. המבקש אף טען כי הסכמת המשיבה לשימושו בדירה במשך שנים יוצרת כנגדה מניעות לסילוקו ממנה. לבסוף, הוא טען כי אם יוחלט לפנותו מן הדירה, על המשיבה לפצותו על כך, וכן לעזור לו במימון מטפל. מנגד, טענה המשיבה כי לא היא ולא המנוח העניקו למבקש זכויות כלשהן בדירה, לרבות רישיון בלתי הדיר, וכי הוא אף לא הסתמך על כך.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ