אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"ם 5279/16 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי ואח'

בע"ם 5279/16 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי ואח'

תאריך פרסום : 13/02/2017 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
28871-06-16
01/02/2017
בפני השופטים:
1. ע' פוגלמן
2. צ' זילברטל
3. מ' מזוז


- נגד -
המבקש:
פלוני
המשיבים:
1. האפוטרופוס הכללי
2. פלונית . בקשת רשות לערער על החלטת

עו"ד מיכל בן-עמי (ליבוביץ)
עו"ד שמעון מורמי
פסק-דין
 

 השופט ע' פוגלמן:

 

  1. עניינה של הבקשה שלפניי בקביעת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופט ט' פפרני) מיום 25.5.2016 – שהוכתרה כ"החלטה" (וכך אכנה אותה גם אני) – ליתן צו לקיום צוואת אביו של המבקש (להלן: הצוואה), וזאת לבקשת אמו של המבקש (היא המשיבה 2). בית המשפט דחה את טענות המבקש הנוגעות להיקף עיזבונו של אביו, בין היתר בשל כך שהמבקש לא הגיש התנגדות לקיום צוואה בהתאם להוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה), חרף החלטה שניתנה בעניין. על החלטה זו מיום 25.5.2016 ביקש המבקש ליתן לו רשות לערער (יוער כי המסמך שהגיש המבקש הוכתר כ"הודעת ערעור/בקשת רשות ערעור"; וישנו סימן מחיקה בעט על חלקה הראשון של הכותרת – "הודעת ערעור"). בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' אלון) קבע בהחלטה מיום 15.6.2016 כי אין ממש בטענת המבקש שלפיה בית המשפט לענייני משפחה לא נימק את החלטתו; בטענותיו הנוגעות לחיוב אחיו להשיב לעיזבון אביו כספים שהוא נטל לכאורה מאביו בעודו בחיים; ובטענותיו שלפיהן לאמו לא קמה זכות לשנות את צוואתה משום שהוריו ערכו צוואות הדדיות. בנתון לכל האמור נדרש המבקש להודיע לבית המשפט אם הוא עומד על בקשתו עד ליום 26.6.2016. בהמשך לכך הגיש המבקש הודעת עדכון שבה ציין כי הוא מותיר לשיקול דעת בית המשפט "כיצד לסיים את ההליך דנן". על רקע זה הורה בית המשפט ביום 26.6.2016 על מחיקת הבקשה.

 

  1. מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הגיש המבקש בקשה ליתן סעד ביניים שאוסר על שינוי צוואתה של המשיבה 2. זו נדחתה על ידי בית משפט זה ביום 19.10.2016 על ידי השופט י' עמית. בבקשה דנן טוען המבקש – שאינו מיוצג – כי שגו הערכאות הקודמות כשלא דנו בשתיים מטענותיו – שאלת היקף עיזבון אביו; וסוגיית שינוי צוואת אמו. נטען כי שאלות אלו הן בעלות חשיבות ציבורית, ומשכך יש מקום לבררן לפני בית משפט זה.

 

           ביום 14.12.2016 הוריתי לצדדים להשיב לבקשה, ובפרט להתייחס לשאלה "אם יש לראות בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה [...] משום פסק דין, וכפועל יוצא מהו ההליך הערעורי שאותו היה צריך לנקוט בית המשפט המחוזי ומה המותב המוסמך להכריע בכך".

 

  1. אמו של המבקש, המשיבה 2, סבורה כי יש לדחות את הבקשה. לשיטתה, החלטת בית המשפט לענייני משפחה היא "החלטה אחרת", שאין עליה ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי אלא ניתן להגיש לגביה בקשה ליתן רשות לערער, שתדון לפני דן יחיד. זאת משום שהמבקש לא הגיש לבית המשפט לענייני משפחה התנגדות לבקשה למתן צו קיום צוואה כדין. לפיכך, כך הטענה, "כלל לא היה סכסוך בפני בית המשפט קמא לענייני משפחה, והחלטתו שניתנה היא דחיית שאר טענות המערער [המבקש לפניי – ע' פ'], ומתן תוקף מנהלי לקיום הצוואה במקום הרשם לענייני ירושה" (ההדגשות במקור – ע' פ'). נטען כי משבית המשפט לענייני משפחה לא דן בהתנגדות לצו קיום צוואה, הרי ש"אין פסק דין בסכסוך בין הצדדים, כיוון שכלל אין סכסוך בין הצדדים". גם לגופן של טענות המבקש סבורה המשיבה כי דינן להידחות, והיא סומכת ידיה על קביעות הערכאות הקודמות.

 

           האפוטרופוס הכללי (המשיב 1; להלן: האפוטרופוס) סבור כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה היא "פסק דין", ככל החלטה שעניינה מתן צו לקיום צוואה (בנבדל מבקשה לתיקון או לביטול צו לפי סעיף 72 לחוק הירושה), שעליו ניתן לערער בזכות. בהתאם לכך, על הערעור להישמע לפני מותב תלתא וזאת מכוח סעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט). משכך החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בחוסר סמכות. עם זאת, מציין האפוטרופוס, משום שהמבקש הותיר לשיקול דעת בית המשפט את השאלה אם למחוק את בקשתו, למעשה לא נפגעו זכויותיו, ולפיכך "ניתן לשקול לראות בהחלטת בית המשפט המחוזי כהחלטה שניתנה במסגרת קדם ערעור" (ההדגשה במקור – ע' פ') שנדונה לפני דן יחיד. לגופן של טענות המבקש סבור האפוטרופוס כי דינן להידחות.

 

           המבקש השיב לבקשתו לתשובות המשיבים, ולדבריו אין לקבל את עמדת האפוטרופוס שלפיה בית המשפט "קנה" סמכות מכוח הסכמת המבקש להותיר לשיקול דעת בית המשפט את האפשרות למחוק את ההליך.

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, וזאת מן הטעם שהחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בחוסר סמכות, שהיא "סוגיה שבית משפט מעלה אף מיוזמתו, ופשיטא שכאשר המסקנה היא שבית משפט קמא פעל ללא סמכות, אין מנוס מביטול החלטתו והשבת העניין לדיון מחודש בפני הרכב מוסמך" (רע"א 5797/14 דוד נ' אהרון, פסקה 9 (14.5.2015)). בחינת "גלגוליו" של ההליך לפניי מעלה כי יש להכתיר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה כ"פסק דין", וכפועל יוצא –קמה למערער זכות לערער עליו לבית המשפט המחוזי. תחילתו של ההליך היא כאמור בבקשה מאת המשיבה 2 למתן צו לקיום צוואת אביו של המערער שהוגשה לרשם לענייני ירושה. לאחר שהמערער הגיש בקשה ל"עיכוב מתן צו קיום צוואה" (חלף התנגדות לקיום צוואה כדין), הועברה בקשת המשיבה 2 ביום 8.2.2016 (כב' הרשמת לענייני ירושה א' גורדון) לדיון לפני בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה, שקובע כי בקשה למתן צו קיום ירושה תועבר לדיון לפני בית משפט לענייני משפחה מקום שבו "הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט". זאת מבלי שהרשמת הכריעה בטענות המערער לגופן. סעיף 67א(ב) לחוק הירושה קובע כי בקשה כאמור שהועברה על ידי הרשם לענייני ירושה לדיון לפני בית המשפט לענייני משפחה "יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 [...]" (ההדגשה הוספה – ע' פ'; והשוו להסדר הקבוע בסעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 אשר לדיון בהתנגדות לבקשה לביצוע תביעה בסכום קצוב אצל רשם ההוצאה לפועל). על תובענות בבית המשפט לענייני משפחה חל חלק ג'1 לתקנות. תקנה 258ב(ב) קובעת כי על תובענות מסוג זה (למעט בעניין החזרת ילדים חטופים לחוץ לארץ) יחולו הוראות התקנות "ככל שאינן סותרות חלק זה, ובשינויים המחוייבים לפי הענין". מכאן שהחלטת בית המשפט לענייני משפחה נושא הערעור שלפניי שסיימה את בירור המחלוקת שבין הצדדים – "פסק דין" היא (ע"א 2817/91 מימון נ' שאולי, פ"ד מז(1) 152, 157 (1993)). הערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה הוא כידוע בזכות, ועליו לידון לפני מותב תלתא בהתאם להוראת סעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט. משלא נעשה כך – יש להורות על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי נושא ערעור זה.

 

           הערעור מתקבל אפוא. הדיון בערעור שהגיש המערער יוחזר – בכפוף להפקדת עירבון, או לקבלת פטור מהפקדתו – לבית המשפט המחוזי, שיחליט בערעור כחכמתו. בנסיבות העניין, ומשעה שהמערער עצמו הותיר לשיקול דעת בית המשפט את ההחלטה כיצד "לסיים את ההליך", לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏ה' בשבט התשע"ז (‏1.2.2017).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ