אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"ם 3584/16, פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

בע"ם 3584/16, פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

תאריך פרסום : 11/07/2016 | גרסת הדפסה
בע"מ
בית המשפט העליון
3584-16
10/07/2016
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
המבקש:
פלוני
עו"ד מרואן ג'דעון
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. פלונית

עו"ד דוד עטר
החלטה


 
המבקש לפניי הוא אביו של הקטין נושא הבקשה דנן (להלן: הקטין). ביום 10.8.2015 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ש' אלבז) את בקשת היועץ המשפטי לממשלה – הוא המשיב 1 – להכריז על הקטין כבר אימוץ כלפי המבקש וכלפי אמו, היא המשיבה 2. ערעורו של המבקש על פסק דין זה נדחה ביום 5.4.2016 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל; ת' בזק-רפפורט וב' גרינברגר). מכאן הבקשה שלפניי.

  1. הקטין, כיום כבן שלוש ו-9 חודשים, נולד למשיבה 2 שהיא ישראלית ויהודייה לפי מרשם האוכלוסין ולמבקש, מוסלמי תושב הרשות הפלסטינית ללא מעמד בישראל. המבקש והמשיבה 2 נישאו בשנת 2007. בהיות הקטין בן חודשים אחדים נגזרו על המבקש מספר חודשי מאסר, כך שלמעשה מאז כמעט שלא נכח בחייו. בחודשים הראשונים לחייו עבר הקטין טלטלות רבות, כאשר במשך 4 חודשים – כשהוא בן פחות משנה – שוטטה עמו המשיבה 2 בירושלים בין מכרים וברחובות העיר. במהלך התקופה האמורה התקבלו מספר דיווחים מאזרחים וכמו כן מהמשיבה 2 עצמה במוקד החירום של עיריית ירושלים בעניין מצבו. על רקע זה הובא הקטין ביום 3.9.2013 לתחנת המשטרה במעלה אדומים על ידי אחותו של המבקש. בית המשפט לענייני משפחה עמד על כך כי באותה תקופה נמצא הקטין במצב של הזנחה קשה. גופו היה מלוכלך, הוא סבל מדלקת אוזניים חריפה ומפצעים מוגלתיים, ונצפה איחור התפתחותי. נוכח מצבו של הקטין הוחלט להוציאו בצו חירום למשפחת קלט ולאחר מכן הוארך צו ההוצאה ממשמורת של הקטין מעת לעת. בהמשך לכך הגיש המשיב 1 בקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ והליך מתאים נפתח בבית המשפט לענייני משפחה. יוער כי במסגרת הליך זה בית המשפט לענייני משפחה בחן את האפשרות כי הקטין יגדל בבית סבתו – אמו של המבקש – ואולם אפשרות זו נפסלה נוכח עמדתו השלילית של פסיכולוג שמונה מטעם בית המשפט. בחודש אפריל 2014 – ובטרם הוכרעה הבקשה להכריז על הקטין כבר אימוץ – הסכימו הצדדים, לרבות המבקש – כי הקטין יועבר למשפחת אומנה המיועדת לאמצו, שבה גדלה גם אחותו הבכורה, שהוכרזה בעבר כבת אימוץ (להלן: משפחת האומנה; אחותו של הקטין).

 

  1. אשר למבקש נקבע כי מאז שנת 2006 שהה במאסר מספר פעמים בעיקר בגין עבירות של שהיה לא חוקית בישראל, אך גם על רקע עבירות אחרות. בנסיבות אלו צוין כי המבקש נעדר משך רב הזמן מחייו של הקטין. בית המשפט לענייני משפחה עמד על כך שגם בתקופת ניהול ההליך נושא הבקשה דנן לא שינה המבקש מאורחות חייו האמורים, זאת נוכח העובדה שהוא ממשיך להיכנס ללא היתר לתחומי ישראל, נתפס, נעצר ונכלא. על יסוד דברים אלה נקבע כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 13(א)(5) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק האימוץ) להכרזה על קטין כבר אימוץ שעילתו היא כי ההורה נמנע מלקיים במשך תקופה של 6 חודשים רצופים את חובותיו כלפי הילד. זאת משום שבמרבית הזמן מאז לידת הקטין שהה המבקש במאסר או במעצר, וזאת לאחר שנכנס לשטחי המדינה ללא היתר ותוך נטילת סיכון כי ייעצר. כמו כן נקבע כי מתקיימים במבקש תנאי סעיף13(א)(7) לחוק האימוץ להכרזה כאמור, שעילתו היא כי ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי ואין סיכוי כי התנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין. בית המשפט לענייני משפחה עמד על כך שהמבקש לא התייצב לדיונים בהליך נושא הבקשה ולא הגיש כל תגובה מטעמו. עקב כך, בכל הנוגע לבחינת מסוגלותו ההורית של המבקש נאלץ בית המשפט להסתמך על חוות דעת קודמת שהוגשה בעניינו של המבקש בתיק אימוץ בעניין אחותו של הקטין בשנת 2013, שלגביה ניתן בסופו של דבר צו אימוץ (להלן: חוות הדעת). כעולה מחוות הדעת גם בהליך בעניין אחותו של הקטין לא התייצב המבקש לכל הפגישות עם עורכת חוות הדעת. בחוות הדעת צוין כי ניכר שלמבקש דחפים תוקפניים, וכי לא נראה כי הוא מסוגל להיכנס ל"נעליים" של האחר ושל ילדיו בפרט. עוד צוין כי קשיי המבקש פוגמים בתפקודו היומיומי. על רקע זה צוין כי המסוגלות ההורית של המבקש חסרה; וכי לא נראה כי מסוגלותו ההורית ניתנת לשיקום.

 

  1. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענת המבקש שלפיה הקטין הוא בן הדת המוסלמית ואילו בני משפחת האומנה משתייכים לדת היהודית, וקבע כי הדבר היה ידוע למבקש כאשר נתן האחרון את הסכמתו לאימוצה של אחותו של הקטין במשפחת האומנה. עוד צוין כי טובתו של הקטין היא להכריז עליו כבר אימוץ ושיוכל לגדול במשפחת האומנה ביחד עם אחותו. לבסוף נקבע כי אין מקום לצמצם את צו האימוץ, זאת בפרט נוכח העובדה שאימוצה של אחותו של הקטין על ידי משפחת האומנה הוא "סגור", ולפיכך הגבלת האימוץ של הקטין היא משימה מסובכת "ובלתי ישימה".

 

           אשר למשיבה 2 בית המשפט לענייני משפחה קבע כי נוכח מסוגלותה ההורית הלקויה יש להכריז על הקטין כבר אימוץ כלפיה.

 

  1. המבקש ערער כאמור על פסק דין זה. ביום 5.4.2016 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל, ת' בזק-רפפורט וב' גרינברגר) את הערעור. בפתח הדברים עמד בית המשפט על כך שערעור המבקש הוגש ביום 11.2.2016 – בחלוף חצי שנה ממועד מתן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה – וזאת מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד, וממילא מבלי שניתנה החלטה בעניין. בית המשפט הדגיש את חומרת העניין בשים לב לכך שתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) מורות כי הדיון בערעור בענייני אימוץ יתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הערעור; וכי פסק הדין יינתן לכל היותר בתוך שלושה חודשים ממועד זה (ראו תקנה 279 (ב)-(ג)). זאת נוכח המאטריה הרגישה שבה עוסקים תיקים אלה וההכרח לפעול במהירות כדי להבטיח את טובת הקטין. נקבע כי פסק הדין נושא הערעור הומצא לבא כוח המבקש בסמוך לאחר נתינתו, וכי לפיכך – גם אם נתגלה קושי ביצירת קשר בין המבקש לבין בא כוחו כטענת האחרון – אין להשלים עם הגשת הערעור במועד כה מאוחר, כאמור. על יסוד דברים אלה, ובשים לב לכך שהמבקש לא התייצב לדיונים לפני בית המשפט לענייני משפחה בהליך נושא הבקשה דנן ונמנע מלשתף פעולה עם בא כוחו, פסק בית המשפט כי אין מקום למתן ארכה להגשת הערעור נושא בקשה זו. לכך הוסיף בית המשפט כי ממילא סיכוייו של הערעור נראים קלושים, שכן מאז לידת הקטין לא נכח המבקש כמעט בחייו; וכי נתון זה כשלעצמו מבסס עילה להכרזה על הקטין כבר אימוץ כלפי המבקש. בית המשפט ציין כי טענת המבקש שלפיה לא התאפשר לו להוכיח סיכוי לשיפור המצב בעתיד הנראה לעין אם יקבל עזרה כלכלית וטיפולית סבירה אינה עולה בקנה אחד עם חוסר שיתוף הפעולה מצדו עם רשויות הרווחה ובמהלך ניהול ההליך נושא הבקשה דנן בבית המשפט לענייני משפחה. עוד נדרש בית המשפט לטענת המבקש שלפיה משפחת האומנה אינה משתייכת לדתו של הקטין. צוין כי מבחינה פורמלית טענה זו אינה נוגעת להליך נושא הבקשה, שעניינו הכרזה על הקטין כבר אימוץ ולא במתן צו אימוץ, שהוא הליך נבדל ומאוחר. אף על פי כן בית המשפט עמד על כך כי לא הובאה כל ראיה שיש בה כדי להוכיח כי הקטין אינו יהודי – כדתה של משפחת האומנה – וכי הקטין, אחותו ואמם (המשיבה 2) רשומים במרשם האוכלוסין כיהודים.

 

  1. מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה התבקש גם מתן צו ארעי הקובע כי הקטין יוצא ממשפחת האומנה לאלתר ויועבר לחזקת המבקש. נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי הערעור נושא הבקשה דנן הוגש באיחור ומשכך דינו להידחות; וכי המבקש קיבל לידיו את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה אך ביום 31.1.2016 ולפיכך לטענתו הגיש את הערעור במסגרת התקופה הקבועה בתקנות. המבקש טען כי עשה כל מאמץ על מנת לשתף פעולה עם רשויות הרווחה ועם בית המשפט לענייני משפחה, אולם הדבר לא התאפשר מבחינתו שכן שהה בבית הסוהר; וכמו כן היה לו קושי לעמוד בקשר עם בא כוחו. צוין כי בית המשפט התעלם ממורכבות חייו של המבקש, שהוא מוסלמי פלסטיני המנוע מלהיכנס לתחומי המדינה. עוד טען המבקש כי הוא פעל רבות לשינוי מסלול חייו ולשיקומו, ולפיכך לא היה מקום לקבוע כי אין סיכוי סביר שמצבו ישתפר בעתיד הנראה לעין. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי אשר לקביעה כי לא הוכח שהקטין אינו יהודי; וכי טובת הקטין מחייבת כי הלה יישאר בקשר רציף עם הוריו הביולוגיים.

 

  1. ביום 10.5.2016 הוריתי על קבלת תשובת המשיבים. המשיב 1 סומך ידיו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, על נימוקיו. כתמיכה לטענה זו מביא המשיב 1 את פסק הדין שניתן בבית משפט זה ברע"א 9382/10 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (19.7.2011) שבמסגרתו נדון מקרה שבו דחה בית משפט זה בקשת רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי שלא להאריך מועד להגשת ערעור על פסק דין המכריז על קטין כבר אימוץ. אשר לעניינו של המבקש נטען כי האחרון הגיש את ערעורו בשיהוי ניכר; וכי במקרה דנן גמישות יתרה בהחלת הכללים הדיוניים עלולה לגרום להימשכות הליכים באופן שיפגע בטובת הקטין, אשר זכאי לוודאות בחייו. טעם זה מתחזק – כך נטען – נוכח העובדה שהמבקש לא נכח כמעט בחייו של הקטין. לכך הוסיף המשיב 1 כי לא רק שלקטין אין כיום כל קשר עם המבקש או עם המשיבה 2, הוא אף אינו זוכר אותם; וכי הוא מפתח קשר עם הוריו במשפחת האומנה שבה הוא גדל כבן יחד עם אחותו. עוד טען המשיב 1 כי יש לזקוף לחובת המבקש את העובדה שלא התריע בפניו על כוונתו להגיש ערעור.

 

  1. פרט לאלה, טען המשיב 1 כי יש להידרש לסיכוייו הקלושים של הערעור, שכן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה – שערעור עליו נדחה כאמור על ידי בית המשפט המחוזי – סקר באופן נרחב את חוות הדעת המקצועיות שהונחו לפניו בעניינם של המבקש ושל המשיבה 2, ושעל יסודן נקבע כי מתקיימים לגביהם התנאים להכרזה על הקטין כבר אימוץ. המשיב 1 ציין כי לא בכדי נמנע המבקש מלתקוף את קביעת בית המשפט שלפיה התמלאו התנאים להכרזה על הקטין כבר אימוץ לפי סעיף 13(א)(5) לחוק האימוץ, זאת שכן היעדרותו מחיי הקטין ברורה; וכי די בקיומה של עילה זו כדי לבסס את החלטת בית המשפט. אשר לעילה הקבועה בסעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ נטען כי קביעות בית המשפט מבוססות על חוות הדעת, שבה נקבע כי המבקש נעדר מסוגלות הורית וכי חוסר המסוגלות ההורית שלו אינו ניתן לשיקום. זאת בפרט נוכח העובדה שהמבקש כלל לא פנה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע בכל הנוגע להורותו לקטין. נוסף לכך ציין המשיב 1 כי המבקש נמנע כאמור מלשתף פעולה עם הרשויות השונות בשלבים השונים של ההליך. לעניין השתייכותו הדתית של הקטין סומך המשיב 1 ידיו על קביעות הערכאות הקודמות ומציין כי הדבר לא מנע מהמבקש ליתן הסכמתו למסירת אחותו של הקטין למשפחת האומנה. לבסוף נטען כי טובת הקטין מחייבת את אי צמצום תוצאות האימוץ, וזאת נוכח הכלל שלפיו אימוץ "סגור" הוא לטובת הילד ואילו אימוץ "פתוח" נחשב לחריג.

 

           המשיבה 2 נמנעה מלהשיב לבקשה, וזאת חרף ניסיונות שנעשו על ידי המדור בבית משפט זה ליצור עמה ועם בא כוחה קשר עובר למתן ההחלטה דנן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ