אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"ח 52371-02-15 גבאי נ' מדינת ישראל

בע"ח 52371-02-15 גבאי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 30/06/2015 | גרסת הדפסה
בע"ח
בית המשפט המחוזי ירושלים
52371-02-15
19/03/2015
בפני השופט הבכיר:
אמנון כהן

- נגד -
המבקש:
יצחק גבאי
עו"ד איתמר בן גביר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד נועה עזרא
החלטה
 

 

1.לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

 

2.ברקע הבקשה, עומד כתב האישום שהוגש נגד המבקש (ושניים נוספים) בת"פ 31351-12-14, בו יוחס להם המעשה של הצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים. בקשתו של ב"כ המבקש הינה, להורות למשיבה לגלות בפניו את החומרים הבאים: (1) תמלילים מלאים של שלוש שיחות "זיהוי" אשר סווגו ע"י המשיבה כרלבנטיות לחקירה (2) רשימה מלאה ומפורטת של כל האזנות הסתר שנקלטו בעניינו של המבקש (3) חומר חקירה שנאסף בעניינו של קטין אחר (א' א'), שהיה חשוד (כך לטענת ב"כ המבקש) במעשה ההצתה, ולבסוף לא הוגש נגדו כתב אישום.

 

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה – להידחות – על שלושת חלקיה.

 

4.בית המשפט העליון עמד לא אחת על מעמדה הרם של זכות העיון בחומר החקירה, הנגזרת מזכותו של נאשם למשפט הוגן ולהזדמנות ראויה להתמודד עם האישומים המיוחסים לו. כהגדרתו של כבוד השופט מ' חשין, זכות העיון "נמנית היא עם זכויות המסד של הנאשם במקומנו" (ע"פ 1152/91 סיקסיק נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 1.10.92, בפסקה 15). לנוכח חשיבותה זו, אימץ בית המשפט הגדרה רחבה למונח "חומר חקירה", וקבע, כי מושג זה כולל "כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי" (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.2.00, בפסקה 4), ובכלל זה, גם חומר השייך ל"פריפריה של האישום" (בג"צ 233/85 הוזייל נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.11.85, בפסקה 4) (להלן – בג"צ הוזייל). יחד עם זאת, נקבע, כי זכותו של נאשם לעיין בחומר החקירה נגדו אינה מוחלטת, ויש לאזן בינה לבין זכויותיהם המוגנות של אחרים, כאשר "ככל שהזיקה בין החומר לבין השאלות שבמחלוקת במשפט רופפת יותר, כך נדרש לשקול ביתר שאת את מידת הפגיעה בזכויותיהם של אחרים ובערכים שונים שבאינטרס ציבורי חיוני הצפויה מהצגתו לעיון" (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נגד זאבי, ניתן ביום 15.9.05, בפסקה 13) (להלן – עניין זאבי).

 

5.עת עסקינן בחומר חקירה מסוג האזנות סתר, הלכה פסוקה היא, כי יש להקפיד על אותו איזון הקפדה יתרה, שכן "חיבור קו טלפון לאמצעי האזנת סתר מביא לקליטה פיסית של כל השיחות הנכנסות והיוצאות ממנו בלא אבחנה. שיחות אלה כוללות, בין היתר, שיחות של החשוד עם אחרים שאינן נוגעות כלל לפרשה הנחקרת; הן עשויות אף לכלול שיחות של אחרים שהחשוד כלל אינו שותף להן ואינו מעורב בתוכנן" (בעניין זאבי, בפסקה 18). משכך, ועל מנת שלא לפגוע באופן בלתי מידתי בזכויותיהם המוגנות של אחרים שאינם קשורים לפרשה הנחקרת, מצאה הפסיקה לסווג את השיחות שנצברו בהאזנות סתר לשלוש קטגוריות, לפיהן ייקבע היקף זכותו של הנאשם לעיין בהן: (א) כאשר מדובר בשיחות שאין להן כל קשר לחשדות נשוא האישום, אין לנאשם זכות מוקנית לעיין בהן ("שיחות לא רלבנטיות"); (ב) כאשר מדובר בשיחות שיש להן נגיעה כלשהי לחקירה, אך הן אינן רלבנטיות באופן ישיר או עקיף לאישום עצמו ואין בהן חשיבות ממשית להגנת הנאשם (שיחות "נוגעות"), זכותו של הנאשם היא אך לקבל פירוט תמציתי של תוכן השיחות הללו, מועדיהן ודובריהן; (ג) כאשר מדובר בשיחות אשר יש להן נגיעה ישירה לאישום עצמו, כך שמדובר בשיחות המהוות את "הגרעין הקשה" של התשתית הראייתית (שיחות "רלבנטיות"), עומדת לנאשם הזכות לעיין בהן ועל התביעה לתמלל אותן בשלמותן ולהעבירן לעיונו של הנאשם, ובמידת הצורך, גם את ההקלטה עצמה.

 

הלכה זו, נקבעה ע"י כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בעניין זאבי ואומצה ע"י בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים בבש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו (ניתן ביום 13.8.09) (להלן – עניין ברקו), כאשר הגורמים האחראים למיון וסיווג החומר שנצבר בחקירה לקטגוריות השונות שלעיל, הם גורמי החקירה המשטרתיים והתביעה.

 

6.בענייננו, המשיבה אינה חולקת על כך, שלא הועברו לב"כ המבקש תמליליהן של שלוש מהאזנות הסתר אשר סווגו על ידה כרלבנטיות. טענתה היא, כי היא לא עשתה כן, משום שמדובר בשיחות חולין, אשר הרלבנטיות היחידה שלהן היא בכך, שהמבקש מזוהה באותן שיחות בשמו: "זה רלוונטי כי הנאשם מזוהה בשמו, שהרי הוא יטען שזה לא הוא בשיחות האחרות" (בע' 2 ש' 2-3 לפרוטוקול). המשיבה הוסיפה, כי מאחר ש"החלק הרלבנטי היחיד בשיחה הוא נושא הזיהוי" ו"זה שורה אחת", אותן שיחות כלל לא תומללו וכל שיש באפשרותה, הוא להעביר לידי ב"כ המבקש דף, בו מופיע המשפט בדבר זיהוי הנאשם. את שאר חלקי השיחה, אסור להעביר לעיונו של המבקש – "לא בשמע ולא בתמליל" – שכן מדובר בשיחת חולין שאינה רלבנטית (בע' 1 ש' 22-23 ובע' 2 ש' 20-21 לפרוטוקול). לדידה של המשיבה, אין כל מניעה לסווג רק חלק משיחה כרלבנטי, ובהתאם, לא להעביר לעיון את החלקים בשיחה שנקבע כי הם אינם רלבנטיים. ב"כ המבקש, לעומתה, טען, כי ברגע שחלק מהשיחה הוא רלבנטי, אזי "כל השיחה צריכה לעבור אלי": "המדינה לא יכולה מצד אחד לומר שזה רלבנטי ומצד שני שזה לא רלבנטי" (בע' 2 ש' 14-15 וש' 23-24 לפרוטוקול).

 

7.אין בידי לקבל את טענתו זו של ב"כ המבקש, ואני מוצא, כי בצדק לא העמידה המשיבה את התמלול המלא של השיחות לעיונו. שכן, שלוש השיחות נשוא הבקשה הינן שיחות חולין גרידא, אשר לא רק שאינן מצויות ב"גרעין הקשה" של התשתית הראייתית לביסוס האישום, אלא, שמדובר בשיחות שאין להן כל נגיעה או קשר לחשדות נשוא האישום. כאמור, החלק היחיד באותן שיחות שהוא רלבנטי לחקירה, הוא החלק בו הזדהה הנאשם בשמו, זיהוי אשר נדרש לצורך זיהויו בשיחות אשר כן קשורות לאישום נגדו. המשמעות היא, כי זהו אינו מסוג המקרים בהם אי חשיפת השיחות במלואן תיפגע בהגנתו של הנאשם, ומנגד, חשיפת אותן שיחות טומנת בחובה פגיעה בפרטיותם של המשוחחים בהן. במצב דברים זה, אני סבור, כי לא רק שאין דופי בבחירתה של המשיבה להעמיד לעיונו של המבקש רק את קטע השיחות העוסק בזיהוי המבקש, אלא, שההיפך הוא הנכון: הפרדה זו, בין החלק הרלבנטי באותן שיחות (זיהוי המבקש) לבין שאר חלקי השיחה שאינם רלבנטיים (שיחת חולין), מונעת פגיעה לא מוצדקת בפרטיותם של צדדים שאינם קשורים לחקירה והיא עולה בקנה אחד עם מצוותו של בית המשפט העליון, לנקוט ב"כל הצעדים הנדרשים על-מנת שזכותם לפרטיות של אותם יחידים שאינם כלולים בצו תיפגע בצורה הפחותה ביותר" (דברי כבוד הנשיא א' ברק בע"פ 1668/98 היועץ המשפטי לממשלה נ' נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ניתן ביום 1.4.98, בפסקה 6). אבהיר גם, כי בהיותן של השיחות שיחות חולין גרידא, ובשים לב לכך, שהמבקש לא הציג ולו שמץ של תועלת שעשויה לצמוח מהן להגנתו, הרי שגם אין דופי בהחלטה שלא להעמיד לעיונו של המבקש תקציר של אותן שיחות. ואפנה לדבריה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, כי שיחות חולין מכילות חומר שעל פי טיבו, "לא רק שאין נוהגים לתמלל או לתקצר אותו, אלא קיימת ציפייה כי הדבר לא ייעשה, כדי למנוע פגיעה בזכויות פרטיות של יחידים עקב כך. תמלול או תקצור של שיחות שאינן נוגעות כלל לפרשה הנחקרת, אשר הגיעו באקראי לתיק החקירה, עלול אף להיחשב סטייה בלתי ראויה מנוהל פעולתה התקין של הרשות החוקרת" (בעניין זאבי, בפסקה 21).

 

כאן גם המקום לציין, כי למרות שכדי להטות את הכף לטובת גילוי השיחות, "די לו לנאשם כי יעלה טענה או הסבר ברמה הכללית באשר לנחיצותו של חומר מסוים להגנתו", לא סיפק המבקש כל הסבר כזה. יש באמור ליצור את הרושם, כדבריה של כבוד השופטת א' חיות בעניין ברקו, כי "מדובר ב'מסע דיג' חסר תוחלת" (שם, בפסקה 30).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ