אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"א 58418-02-16 מנסור נ' עיריית רעננה בע"א, 11205-02-16 בדיר נ' עיריית רעננה בע"א 25323-01-16 מנסור נ' עיריית רעננה

בע"א 58418-02-16 מנסור נ' עיריית רעננה בע"א, 11205-02-16 בדיר נ' עיריית רעננה בע"א 25323-01-16 מנסור נ' עיריית רעננה

תאריך פרסום : 02/11/2016 | גרסת הדפסה
בע"א
בית משפט לענינים מקומיים כפר סבא
58418-02-16,11205-02-16,25323-01-16
02/06/2016
בפני השופט:
עמית פרייז

- נגד -
מבקשים:
נאדר סאלח מנסור אינס בדיר נעימה מצטפא מנסור
משיבה:
עיריית רעננה
החלטה

 

עניינם של שלושת התיקים שבכותרת אחד- האם על בית משפט זה, בהיותו בית משפט לעניינים מקומיים, לאפשר לכל אחד מהמבקשים לשלם קנס מקור בלבד של הודעת קנס שעומדת לחובתו בגין עבירת חניה. משמעות תשלום קנס המקור בלבד הינה אי תשלום כלל החוב הנטען על ידי המשיבה, הכולל, בנוסף לקנס המקור, תוספות בגין פיגורים לצד הוצאות גביה.

 

כנגד כל אחד מהמבקשים ננקטו הליכי גביה בגין הודעת הקנס הרלבנטית לו, מהם ביחס למבקש הראשון הליכים אלה הביאו לגביית קנס המקור עם כל התוספות הנלוות לעיל. לאחר הליכים אלה, כל אחד מהמבקשים פנה לבית המשפט בנפרד, כאשר בסופו של יום אין הם טוענים טענות לגבי חיובם בתשלום קנס המקור, ומבקשים להסתפק בתשלומו.

 

בכל אחד מהמקרים המדובר בפער גדול מאד בין סך החוב הנטען לבין קנס המקור. בייחוד המדובר במבקשות השניה והשלישית, עת בגין הודעות קנס מקוריות של 100 ₪ כל אחת, החוב הנטען של אחת מהן הינו כ-1500 ₪, משמע לערך פי 15, ושל האחרת כ-2,000 ₪, משמע לערך פי 20. עיקר הפער נעוץ בסכומן הגבוה של הוצאות הגביה. סכום זה כולל אמנם באופן חריג מימון שוטרים בשכר, אך מניסיונו של בית משפט זה, גם ללא רכיב זה, היה מדובר בפערים משמעותיים, לערך פי 10.

 

המשיבה יוצאת באופן עקרוני כנגד בקשות אלה, ומגינה על זכותה לגבות, באמצעות חברת גביה פרטית, מלווה במשרד עו"ד פרטי, את כלל החובות הנטענים. בייחוד מדגישה המשיבה את הוצאות הגביה, אשר לשיטתה משבאו לעולם בעקבות הפיכת הודעות הקנס לפסקי דין חלוטים (בשל אי תשלומן במועד, ללא בקשה להישפט, כאשר בעניינו של המבקש 1 הודעת הקנס אף שולמה לבסוף באמצעות צעדי הגביה שננקטו נגדו), אין בית משפט זה מוסמך לבטלן. לשם כך המשיבה מפנה בין היתר למספר פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז. לעניין ביטול או הפחתת תוספת פיגורים המשיבה סבורה כי בית המשפט מוסמך להורות כן, בהתאם לסעיף 69 לחוק העונשין, אך סבורה כי בנסיבות העניין אין מקום שסמכות זו תופעל.

 

הסוגיה בה עסקינן מוסדרת בסעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי. ס"ק א לאותו סעיף קובע את האפשרויות העומדות לרשותו של מי שלחובתו נרשמה הודעת קנס מסוג ברירת משפט, משמע תשלום הקנס או פניה לתביעה בבקשה לביטול הקנס או להישפט בגינו. ס"ק ב קובע, באמצעות הפניה לסעיפים 67,68,70 לחוק העונשין, כי היה ולא בחר מקבל הודעת הקנס באחת מדרכים אלה, הקנס יגבה כקנס שהוטל במסגרת גזר דין, ובהתאם אף תיווסף עליו תוספת פיגורים.

 

בד בבד, בסעיף 229 לעיל ישנן הוראות משלימות לאמור באמצעות ס"ק ח, ח2. ס"ק ח2 משלים את ס"ק ב כך שמבהיר שמי שלא בחר בדרכים נשוא ס"ק א לעיל, יראו אותו כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס נשוא הודעת הקנס. ס"ק ח מתייחס למצב שבו שולם הקנס, או אז רואים את המשלם כמי שהודה באשמה בפני בית משפט, הורשע, ונשא עונשו.

 

שילוב כל האמור מלמד על כך שכאשר ברירת המשפט לא מומשה על ידי מקבל הודעת הקנס, הרי שבין אם שילם את הקנס ובין אם לאו, רואים אותו כאילו בית משפט הרשיעו בעבירה נשוא הודעת הקנס וגזר עליו את הקנס הנקוב בהודעה. משהושווה הקנס נשוא ההודעה לקנס נשוא פסק דין, מעמדם זהה לעניין הליכי גביה.

 

על כך יש להוסיף את פסק דינו הידוע של בית המשפט העליון בעניין פסי (ע"פ 3482/99 פסי נ' מ"י (פורסם בנבו, 16.12.99)), שקבע כי ככל שלמקבל הודעות הקנס טענות כנגד הליכי הגביה, עליו לפרטן במסגרת הליך אזרחי בבית המשפט המוסמך בהתאם לסעד המבוקש, ולא במסגרת הליך בבית המשפט הפלילי הרלבנטי להודעת הקנס (באותו מקרה, בית משפט לתעבורה, ובענייננו, בית משפט לעניינים מקומיים).

 

העולה מן המקובץ הוא הבסיס המשפטי לעמדת המשיבה, ואף לפסיקת בית המשפט המחוזי מרכז מהעת האחרונה, לפיה אין בית משפט זה מוסמך לבטל הוצאות גביה נשוא הודעות קנס מסוג ברירת משפט. יוער כי אימוצה העקרוני של גישה זו, מביא גם למסקנה כי אין בית המשפט מוסמך לבטל או להפחית את תוספות הפיגורים, שכן סעיף 229(ב) לעיל שולל את תחולת סעיף 69 לחוק העונשין, הוא הסעיף המקנה סמכות לבית המשפט להתערב לעניין תוספת הפיגורים נשוא קנס שהטיל. בכל זאת, עמדת המשיבה בענייננו, כי סמכות לעשות כן קיימת, אך אין המקום לעשות בה שימוש.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ