אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"א 39194-07-12 הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד נ' תורה נהרדעה ואח'

בע"א 39194-07-12 הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד נ' תורה נהרדעה ואח'

תאריך פרסום : 06/10/2016 | גרסת הדפסה
בע"א
בית משפט השלום אשדוד
39194-07-12
28/09/2016
בפני השופט:
יהודה ליבליין

- נגד -
המבקשים:
1. עמותת נועם תורה נהרדעה
2. יחיאל בן חמו

המשיבה:
הועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד
החלטה
 

 

בפני בקשה נוספת לדחיית כניסתו לתוקף של צו הפסקת השימוש השיפוטי שניתן בהסכמת הצדדים ביום 14/8/2012.

 

המבקשים מנמקים את בקשתם, למתן ארכה נוספת של שנה, בהתמשכות ההליכים התכנוניים, אשר לגישתם מעכבים את השלמת קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך שימוש בתוספת הבניה הכוללת שלוש קומות כמפורט:- קטמה א' – שימוש כבית מדרש או בית כנסת וכיתות לימוד, קומה ב' – שימוש כפנימיה, קומה ג' – חדר חוגים, הבנויה במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 49 בגוש 2460 (מגרש 43) המצויים ברחוב הרב רוזובסקי 3, אשדוד (להלן – "תוספת הבנייה").

 

דין הבקשה להידחות.

 

בהחלטתי הקודמת מיום 20/3/2016 נאמר, כי לא תינתן ארכה נוספת אלא בנסיבות חריגות ביותר. נסיבות חריגות שכאלה אינן מתקיימות, ואין כל הצדקה להפוך פלסתר את צו ההפסקה השיפוטי.

 

טענת המבקשים כי התמשכות ההליכים התכנוניים מצדיקה מתן ארכה נוספת, לאו טענה היא בעיני, שכן היא מבקשת להפוך את היוצרות.

 

המבקשים, אשר היו חייבים מלכתחילה לפעול בהתאם להוראות החוק, ולהגיש בקשות להיתרים ורק לאחר מכן להתחיל בשימוש בתוספת הבנייה, פעלו שלא כדין ונטלו את החוק לידיים, ועתה הם מבקשים ליהנות מהתנהלותם העבריינית לכאורה.

 

להשקפתי, מקום בו ניתן צו שיפוטי להפסקת שימוש, הריסה, התאמה וכו', ניתן לתת ארכה מסויימת של כשנה על מנת לאפשר למי שפעל בניגוד לחוק להסדיר את שהיה חייב להסדיר מלכתחילה. בנסיבות חריגות ניתן ליתן ארכה קצרה נוספת. אך מצב שבו, ניתנת ארכה, פעם אחר פעם, תחת איצטלא של נסיונות להסדרת המצב התכנוני, הופכת את הצו השיפוטי לפלסתר ושולחת מסר לעברייני התכנון והבניה כי שלטון החוק הוא הפקר.

למעשה הבקשה היא, כי בית המשפט יפרושׂ את חסותו על החריגות התכנוניות של המבקשים ויתן להן "הכשר" בדמות צו שיפוטי שמתיר את השימוש. אין לכך מקום להשקפתי, שכן בית המשפט איננו יכול לתת יד להפרת החוק באמצעות מתן דחיות לכניסתם לתוקף של צווי הפסקת שימוש וצווי הריסה.

תקופה של למעלה מ- 4 שנים מאז ניתן צו ההפסקה השיפוטי היה בה די, ואף הרבה מעבר לכך, כדי להביא להסדרה חוקית של המבנה.

 

על הערכים הנפגעים כתוצאה מביצוע עבירות בנייה עמד בית המשפט העליון ברע"פ 2809/05 טסה נ' מדינת ישראל (פורסם באתר "נבו", 22/5/2005)):

"אף לעיצומם  של דברים: במישור הנורמטיבי, המדובר בעבירות חמורות ביותר בתחום התכנון והבניה, שבתי המשפט מצווים לתת יד למאבק בהן - שטחים גדולים ביותר של בניה ללא היתר, שטחים גדולים ביותר של שימוש חורג ואי קיום צו בית משפט לאורך שנים. במשנה תוקף – למרבה הצער – מהדהדים גם כיום, בנסיבות הישראליות, דבריו של השופט (כתארו אז) שמגר בע"פ 578/78 מדינת ישראל נ' עיסה, פ"ד לו(1) 723, 725-724, בדבר "... התוצאות הקשות הנובעות מריבויין של העבירות נגד חוקי התכנון והבניה... , לאור התנאים השוררים אצלנו צדק בית משפט השלום בקבעו כי לגבי עבירה כגון זו יש לפעול באופן החלטי על-ידי הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, כדי שכוונת ההקפדה על קיומם של איסורי החוק תהיה אמינה, וכדי שסלחנות יתר לא תתפרש, כפי שקורה לא אחת, כהשלמה עם קיומה של תופעה פסולה".  ראו גם ע"פ 9178/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (השופט – כתארו אז – אלון): "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבניה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט". למרבה הצער, אף שחלפו עשרות שנים, הדברים לא השתפרו, ואדרבה, הפקרות שהיא בחינת מכת מדינה פשתה והלכה. ראו לענין זה דברי השופט (כתארו אז) חשין ברע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית "אונו", פ"ד נו(3) 49, 59: "אכן כן, תופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה – ברבות השנים צירפה עצמה מכה זו... לעשר המכות"; בא כוח המדינה הפנה לדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבטיחות מבנים (ועדת זיילר) 223-221, באשר להתפשטות הנגע של עבריינות בניה, עד שבית המשפט כמעט נדרש "להתנצל" על הענשתו. ואולם, אין בתי המשפט צריכים להתנצל על מלחמה בנגע, שכיסה את הארץ, לעתים עד כדי כלימה; אדרבה ואדרבה, כל הלוחם, הרי זה מבורך".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ