תביעת האיש לאיזון משאבים לרבות חובות וכן להצהרה על בעלותו במחצית הזכויות בבית המגורים של הצדדים. בנוסף, תביעת האיש למשמורת ותביעה האישה למזונותיה ולמזונות הקטינים.
רקע רלוונטי ותמצית טענות הצדדים
- מר XXX (להלן בשם בדוי 'אברהם') וגב' XXX (להלן בשם בדוי 'שרה') נישאו ב XXX(להלן 'בחו"ל') כדמו"י ובנישואין אזרחיים ביום 1990.XX.XX ובשנת *** נולד בנם הבגיר XXX.
- בשלהי שנת 1996 נקלעו עסקיו של אברהם בחו"ל לחובות ואברהם עזב את חו"ל. בשנת 1997 התגרשו הצדדים אזרחית בחו"ל ואברהם עלה לישראל. כשנה לאחר מכן הצטרפו אליו שרה ובנם והצדדים שבו לחיים משותפים. בשנת*** נולד לצדדים הקטין XXX, בן *** שנים ובשנת *** נולד לצדדים הקטין XXX, בן *** שנים.
- בשנת 2003 נטלו הצדדים במשותף הלוואת משכנתה שחלקה שימש לרכישת הזכויות בבית ברח' XXX ב XXX הידוע כחלקה XXX בגוש XXX (להלן הבית) והזכויות בו נרשמו על שם שרה בלבד. הצדדים התגוררו במשותף בבית מאז רכישתו ועד גירושיהם בבית הדין הרבני לפני שבועות ספורים, ביום 24.1.2018.
- לטענת אברהם רישום הזכויות בבית על שם שרה הוא פורמלי בלבד מפאת החשש שהיה קיים בשעתו מנושים פוטנציאלים והוא בעלים של מחצית הזכויות בו. לטענתו על פי עקרון איזון המשאבים חבה שרה במחצית החובות שנצברו על שמו. לעניין מזונות הקטינים טוען אברהם שלצדדים פוטנציאל השתכרות שווה ואין מקום לחייבו במזונותיהם אלא במחצית הוצאות חינוך, שיעורים פרטיים, חוגים, והוצאות רפואיות. מוסיף אברהם שאין מקום לפסוק לשרה מזונות אישה.
- שרה טענה שאברהם בחר בהתנהלות לא מוסרית ופלילית כדרך חיים, היה מעורב בפלילים בחו"ל ואף הוצאו נגדו צווי מעצר שם וכתוצאה ממעשיו איבדו את כל רכושם לרבות בית שהזכויות בו היו על שמה בלבד. לטענתה אברהם לא עמד בנטל המוגבר הרובץ לפתחו בנסיבות אלה להוכחת שיתוף בחובות ובזכויות. הבית נרכש על ידי דודה כדי להעניק קורת גג לה ולילדיה בתנאי שהזכויות בו ירשמו על שמה בלבד ואברהם לא הוכיח שיש לו זכויות בו. לעניין מזונות הקטינים טענה שרה שיש לחייב את אברהם בתשלום 2,000 ש"ח לכל אחד מהקטינים וכן במחצית הוצאות חינוך ורפואה.
דיון והכרעה
- נדון בשלוש התביעות כסדרן, התביעה הרכושית, תביעת המשמורת ותביעת המזונות.
א. התביעה הרכושית
- בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג -1973 (להלן "החוק"), לאור מועד נישואי הצדדים ומשלא חתמו על הסכם ממון - חל עליהם שיתוף כלכלי דחוי לפיו עם התרת הנישואין או פקיעתם זכאי כל אחד מהם למחצית שווים של כלל נכסיהם להוציא נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
- מהנימוקים המפורטים להלן המסקנה היא שהצדדים חיו באווירת שיתוף מובהקת:
8.1 מאז נישואי הצדדים ב- 1990, למעט כשנה ומחצה (מסוף 1996 ועת תחילת 1998) ועד 22.1.2018 (יומיים טרם הגירושין) חיו הצדדים תחת קורת גג אחת עם שלושת ילדיהם וניהלו משק בית משותף.
8.2 הצדדים ניהלו חשבונות בנק משותפים, נטלו הלוואות יחדיו, וכספים שניתנו מעת לעת על ידי מר XXX, דודה של שרה (להלן בשם בדוי 'שמעון'), על ידי מר XXX, חברו של אברהם (להלן בשם בדוי 'אלחנן') ועל ידי גיסו של אברהם מר XXX הופקדו לחשבון המשותף של הצדדים.
8.3 שרה לא עבדה מרבית השנים ואברהם הוא שפרנס את התא המשפחתי. בכתב התביעה למזונות טענה שרה שרק לאחרונה חדל אברהם לכלכל אותה "כפי שעשה עד פרוץ הסכסוך".
8.4 שרה שטענה בהרחבה על אודות התנהגותו העבריינית של אברהם (לשיטתה) וניסיונו להותיר אותה ללא קורת גג, אף לא ניסתה לטעון שהצדדים התנהלו בהפרדה רכושית מהלך החיים המשותפים, וכל שטענה הוא שבשנתיים שקדמו להגשת התביעה התגוררו הצדדים בחדרים נפרדים ולא קיימו יחסי אישות. על פי הפסיקה אין הכרח שהחיים המשותפים יהיו "גן של ורדים" בכל עת ובכל שעה (בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(1), 665, 672).
8.5 אין כל רלוונטיות כיום לטענות שרה בדבר פעילות עבריינית, מעשים פליליים ואיבוד כל הרכוש המשפחתי בחו"ל לפני עשרים שנים ובפרט לאחר שאברהם פרנס את התא המשפחתי שנים ארוכות, ושרה היא שבחרה להוסיף ולחיות עמו ולהרחיב את התא המשפחתי ובפועל התגוררו הצדדים יחד כמעט שלושים שנים תחת קורת גג אחת.
8.6 אברהם הוכיח שסך 90,000 דולר מתוך הכספים שקיבל מירושת הוריו המנוחים הוזרם על ידו לטובת הצדדים: סך 75,000 דולר שימש לצורך פירעון הלוואה שניתנה לו על ידי שמעון בקשר עם עסקיו שפרנסו את התא המשפחתי, וסכום נוסף של 15,000 דולר הופקד בחשבון המשותף של הצדדים, מה שמעיד יותר מכל על אווירת השיתוף המובהקת.
א.1 בית המגורים
- אשר לבית – כאמור הבית נרכש בשנת 2003 תמורת 380,000 דולר שעה שהצדדים היו נשואים משך כשלוש עשרה שנים והתגוררו תחת קורת גג אחת. שמעון נתן סך 315,000 דולר (כ- 270,000 אירו) והצדדים שניהם נטלו הלוואת משכנתה בסך 879,000 ש"ח שחלקה שימש למימון רכישת הבית וחלקה לצרכים אחרים של הצדדים, לרבות הלוואה לאביה של שרה, תשלום חובות בחו"ל, ייבוא רכבה של שרה ורהיטים של הצדדים מחו"ל וכו'. לטענת שרה הסך של 315,000 דולר שניתן על ידי שמעון ניתן לה לבדה בתנאי שהבית יהא בבעלותה בלבד.
- הלכה היא שעל בן זוג המבקש שיוקנו לו מחצית מהזכויות בבית המגורים הרשומות על שם בן הזוג האחר להוכיח, לבד מקיומם של חיי נישואין משותפים גם קיומו של 'דבר מה נוסף', נסיבות עובדתיות נוספות שיוכיחו כוונת שיתוף בו. "'גבולות הגזרה' אינם חדים, אך כך מטבע הדברים: אי אפשר לקבוע מראש כללים ברורים באשר לכל האפשרויות שמזמנת המציאות האנושית... הפרשנות בה דיברנו יסודה בשיקולי הגינות במקרים שבהם הכף נוטה, במכלול ההשקעות בנכס, בהתנהגות הצדדים הכרוכה בו, לעבר השיתוף. מובן כי הדברים אינם נטולים בעייתיות, כיוון שלעיתים קשה לכמת את ההשקעות ואת 'ההתנהגות ההשקעתית', אך לכן יש לנהוג זהירות ביישום..." (בע"מ 10734/06 פלוני נ' פלונית, בפסקה ה(2) (14.3.2007)). "בצד כל אלה יש ביסוד הדברים ציפייה להגינות ביחסים בין בני-אדם בכלל – נגזרת של תום-הלב החולש על המשפט הפרטי" (בע"מ 5939/04 הנ"ל, 672).
- מהנימוקים המפורטים להלן הוכיח אברהם כוונת שיתוף ספציפית ביחס לזכויות בבית:
11.1 הצדדים היו נשואים למעלה מעשרים ושבע שנים. לטענת שרה רק כשנתיים טרם הגשת התביעה היו היחסים בין הצדדים מתוחים ואולם הם הוסיפו להתגורר תחת קורת גג אחת ולנהל משק בית משותף, ומכאן שמהלך עשרים וחמש שנות הנישואין הראשונות היו היחסים בין הצדדים תקינים. כאמור אין הכרח שהחיים המשותפים יהיו "גן של ורדים" בכל עת ובכל שעה (בע"מ 5939/04 הנ"ל, 672).
11.2 הבית נרכש במהלך חיי הנישואין של הצדדים (כשלוש עשרה שנים לאחר הנישואין וכחמש עשרה שנים טרם הגירושין) במהלכם שררה אווירת שיתוף מובהקת. הצדדים התגוררו בבית יחד עם ילדיהם החל ממועד קבלת החזקה בו (שנת 2003) ועד 22.1.2018 (יומיים טרם מועד הגירושין) ובו נולדו שני ילדיהם הקטינים. הצדדים שניהם היו מעורבים במציאת הבית וברכישתו ובהמשך פעלו במשותף לשיפוצו (פעמיים) ולהשבחתו. עדותו של אברהם בעניין זה לא נסתרה.
11.3 לצורך מימון רכישת הבית נטלו הצדדים הלוואת משכנתה במשותף, וזו שולמה מיום נטילתה (כארבע עשרה שנים) על ידי אברהם או במשותף, בתקופות בהן שרה עבדה. שרה לא פירטה כמה שנים מתוך חיי הנישואין עבדה, ובנסיבות אלה ניתן לראות בתשלומי המשכנתה על ידי אברהם לא רק כהבנה ברורה של שרה שהבית בבעלות שני הצדדים אלא גם כהשקעה כספית של אברהם בבית, בבחינת 'דבר מה נוסף'. טענת שרה שהזכויות בבית שייכות לה בלבד על אף שלצורך רכישתו נטלו הצדדים הלוואת משכנתה משותפת שולמה על ידי אברהם עולה כדי חוסר תום לב.
11.4 ביום 7.6.2003 חתמה שרה על מסמך (ת/2) המאשר שהסיבה לרישום הזכויות בבית על שמה בלבד הוא על מנת "להימנע בעתיד מהשלכות של הסתבכות עסקית". בכך אישרה שרה שרישום הזכויות על שמה היה פורמלי בלבד. שרה טענה טענות סותרות ביחס למסמך זה, מחד שחתמה עליו מבלי להבין את תוכנו ומנגד שאברהם החתים אותה במרמה על המסמך. טענות המרמה נטענו על דרך הסתם ולא הוכחו. כך גם הטענה ששרה לא הבינה את תוכן המסמך אף שנכתב בשפה ה XXX(שפת אמה) נטענה על דרך הסתם ולא הוכחה.
11.5 מההתכתבות בין שרה לשמעון בה כתבה שרה על החיפוש אחר הבית וסכום הכסף הנדרש לצדדים לצורך רכישתו עולה שאומד דעתה של שרה מלכתחילה היה שהצדדים שותפים בזכויות בו.
11.6 בעדותו אישר שמעון, בניגוד לטענת שרה, שלא היה כל תנאי מצדו שהעברת הכספים תהא בכפוף לרישום הזכויות בבית על שמה בלבד, וכל שהוא ביקש לברר טרם העברת הכספים לצורך רכישת הבית הוא שלא יחוב בתשלום מס בשל העברת הכספים לישראל. שמעון כתב במייל לשרה ואברהם יחדיו (ואף הדגיש שהמילה you היא בלשון רבים) שהוא מבקש לוודא שהכסף ישמש לרכישת הבית ועדותו מבססת את אומד דעתו ליתן הכספים במתנה לצדדים לצורך רכישת הבית. מספר חודשים לאחר רכישת הבית העביר שמעון סכום נוסף לצורך שיפוץ הבית וכתב לצדדים במייל מיום 22.12.2003 "שרה אמרה לי שהעסק מתפתח באופן יפה ושאתם תהיו במצב שבו תוכלו להקצות את ה- 50 אלף דולר שאתם צריכים כדי לבנות את הקומה הנוספת בתאריך מאוחר יותר". מכאן שאף לאחר רכישת הבית היה ברור לשמעון שהזכויות בו משותפות לצדדים ועובדה היא שהכספים הועברו לחשבון משותף של הצדדים (בניגוד לסכום הראשוני עבור רכישת הבית שהועבר לחשבונה הפרטי של שרה כיוון שבאותה תקופה לא היה לצדדים חשבון משותף).
11.7 הצדדים שניהם נתבעו על ידי שכניהם כבעלי הזכויות והמחזיקים בבית, ואברהם פעל לשכירת שירותי עורך דין שייצג את הצדדים ואף התייצב לדיון לפני המפקחת על רישום המקרקעין. שרה לא פצתה פה ולא טענה שאין לאברהם זכויות בבית ויש למחוק אותו כנתבע מכתב התביעה או שאין לו הסמכות להתייצב לדיון.
11.8 הצדדים שניהם שיתפו פעולה במסירת פרטים כוזבים לבנק הממשכן, על מנת להסביר מדוע הזכויות בנכס נרשמות על שם שרה בלבד אך את הלוואת המשכנתה נוטלים שניהם. שרה אינה יכולה להיבנות מפעולה זו כיום, מה גם שאין בה להוכיח את טענותיה שעה שהמידע שנמסר לבנק הממשכן אינו נכון. כך למשל הוריה לא סייעו במימון רכישת הבית אלא דודה, ובנוסף סיועו עלה על מחצית מתמורת הנכס בניגוד למידע שמסרו לבנק.
11.9 הגינות בסיסית לא מאפשרת קבלת עמדת שרה לשיטתה על אברהם לממן את התא המשפחתי ולפרנס כמעט שני עשורים ואף לשאת בהלוואת המשכנתה, לרבות היתרה הקיימת היום, בעוד מלוא הזכויות בבית יהיו לה בלבד.
- לאור המפורט לעיל מתקבלת תביעת אברהם שמחצית הזכויות בבית הן בבעלותו. טענת שרה שיש לקזז מחלקו של אברהם בבית את הסכומים שניתנו לצדדים במתנה על ידי שמעון נדחית ולו משום שאין היא רשאית לעתור להשבת כספים בשם צד ג'. כך לגבי טענתה שיש לקזז מחלקו של אברהם בבית את הסכומים שניתנו לו על ידי מר XXX ז"ל משום שאין היא רשאית לעתור להשבת כספים בשם צד ג', בפרט בחלוף כעשור מפטירתו, וכן משום שלטענת אברהם הכספים לא ניתנו כמתנה אלא הושקעו על ידי מר XXX המנוח במיזם שלא צלח.
א.2 שיתוף בחובות
- בהתאם לסעיף 5 לחוק יחסי ממון משווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזנם. הצדדים כאמור חיו בשיתוף רכושי אך לטענת שרה משעה שהחובות נוצרו בדרך לא ראויה, תוך צבירת חובות והעלמת כספים בלתי מדווחים – אין היא צריכה להשתתף בתשלומם. על פי הפסיקה מי מבני הזוג שטוען שאין לכלול באיזון המשאבים חובות או התחייבויות של בן הזוג האחר – עליו הנטל להוכיח שאלה נוצרו במהלך עסקים לא תקין. אברהם הניח תשתית ראייתית בדבר החובות הרשומים על שמו, החובות הרשומים על שם שני הצדדים ואופן צבירתם. שרה לעומתו לא פירטה מהן הזכויות או החובות הרשומים על שמה, שאף אותם יש לאזן, לא הוכיחה טענותיה בדבר אופן יצירת החובות וגם לא סתרה את טענות אברהם.
- נפסק ש"ניכוי החובות אינו מותנה בידיעתו של בן הזוג האחר על החוב, הסכמתו ליצירת החוב, או היותו מעורב בדרך כלשהי ביצירת החוב. כשם שמכוח הסדר איזון המשאבים נהנה בן הזוג מהנכסים שצבר בן הזוג האחר בתקופת הנישואין גם אם לא היה שותף פעיל לצבירתם, כך הוא נושא בעול החובות שיצר בן הזוג האחר בתקופת הנישואין. הדבר נכון הן ביחס לחובות בגין הוצאות משפחתיות והן ביחס לחובות עסקיים, כפי הנוהג לגבי נכסים חיוביים. הסדר זה משקף תפיסה של צדק ושוויון לפיה בני זוג אינם חולקים רק רווחים וזכויות, אלא גם הפסדים וחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים. חריג לכך הם חובות בעלי אופי אישי מובהק, שנוצרו תוך הפרת האמון שבין בני הזוג. חובות מסוג זה לא יכללו באיזון המשאבים" (עמ"ש (ב"ש) 1469-03-16 ז.נ נ' ש.נ (28.9.2016)).
- מהנימוקים המפורטים להלן עולה שאברהם הוכיח שיתוף בחובות:
15.1 הצדדים כאמור ניהלו משק בית משותף קרוב לשלושים שנים. מרבית השנים שרה לא עבדה, ואברהם היה אמון על פרנסת המשפחה לרבות תשלום אחזקת הבית והלוואת המשכנתה. שרה אישרה שמידי חודש אברהם העביר לחשבון המשותף כספים בהם עשתה שימוש לצורך החיים המשותפים.
15.2 שרה לא הוכיחה שצבירת החובות היא פרי פעולות חריגות של אברהם שלא שירתו את התא המשפחתי, או שלא נוצרו בדרך הרגילה. מחקירת הצדדים כמו גם מהמסמכים שצורפו עולה שאברהם משך כספים רבים מעסקיו לצורך מימון רמת החיים שניהלו הצדדים שהיתה מעבר ליכולתם הכלכלית. שמעון ואלחנן העבירו לצדדים כספים רבים מהלך החיים המשותפים אך בהם לא היה די.
15.3 בניגוד לתדמית אותה ניסתה לצייר שרה בדבר העדר שיתופה או העדר ידיעתה בכל הקשור לעסקיו של אברהם, הודתה היא בחקירתה שידעה היטב שעסקיו של אברהם אינם מצליחים ואף נטלה יחד עמו הלוואות (שורות 29-22 בעמוד 53 ושורות 31-22 בעמוד 60 לפרוטוקול). על פי הפסיקה אף אם שרה היתה מוכיחה שלא ידעה על החובות שצבר אברהם, לא היה בכך כדי לדחות תביעת אברהם לשיתוף בהם, ובפרט שמשך עשרים שנים נהנתה מההכנסות שהניבו עסקיו.
15.4 טענות שרה למעשים פליליים של אברהם או שהחובות נצברו כתוצאה מהתנהלות פלילית נטענו על דרך הסתם ולא הוכחו. שרה לא ניסתה לטעון שאברהם העלים ממנה או מהתא המשפחתי כספים, והלכה למעשה מלינה היא על כי עסקיו כשלו. אין כל רלוונטיות היום להסתבכותו הכלכלית של אברהם בחו"ל לפני 20 שנים שלאחריה בחרה שרה להוסיף ולחיות עם אברהם ואף להרחיב את התא המשפחתי. משך כעשרים שנים נהנתה שרה מההכנסות שהניבו עסקיו של אברהם לטובת התא המשפחתי ותשלום המשכנתה ולא היתה בפיה כל טענה לנוכלות או למעשים פליליים. טענות אלה נולדו רק לאחר שעסקיו כשלו.
15.5 שרה אישרה שחלק מכספי הלוואת המשכנתה שנטלו הצדדים יחדיו שימש לצורך פירעון חובות שהיו רשומים על שם אברהם לבדו בחו"ל ומקורם לפני עשרים שנים, כלומר אישרה שחובות הצדדים הם משותפים.
- טענת אברהם לחלוקה לא שוויונית של נכסי הצדדים לאור זכויותיה של שרה בנכס ב XXX שנרכש מכספי ירושה, נזנחו בסיכומיו ונזכרו בלשון רפה בסיכומי התשובה. די בכך לדחותה. בנוסף, אברהם לא הוכיח התנאים שנקבעו בפסיקה לחלוקה שאינה שוויונית: לא הוכחו נסיבות מיוחדות, לא הוכחו פערים משמעותיים בין הצדדים וכו', ועל כן נדחית טענת אברהם גם לגופה.
- לעניין מועד הקרע – הבקשה ליישוב סכסוך הוגשה על ידי אברהם ביום 6.9.2016 אך כאמור הצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת עד 22.1.2018 והתגרשו ביום 24.1.2018. משעה שחיוב אברהם במזונות שרה והקטינים כמו גם בתשלום כלל הוצאות הבית ומלוא המשכנתה החל מיום 1.2.2017 ומאחר ועד למועד זה התנהלו הצדדים כבטרם הגשת התביעות - נקבע מועד הקרע ליום 31.1.2017.
א.3 סיכום התביעה הרכושית
- על כן מתקבלת תביעת אברהם שיש לאזן את זכויות וחובות הצדדים מחצה על מחצה החל מהמועד בו שבו הצדדים לחיים משותפים (ראשית 1998) עד למועד הקרע (31.1.2017) כדלהלן:
18.1 זכויות סוציאליות ופנסיוניות הצבורות על שם כל אחד מהצדדים;
18.2 זכויות וחובות של הצדדים בחשבונות בנק פרטיים ובחשבונות בנק משותפים (בבנק המזרחי סניף XXX חשבונות מס' XXX, XXX, XXX. בבנק הפועלים סניף XXX חשבונות מס' XXX, XXX. בבנק דיסקונט סניף XXX חשבונות מס' XXX, XXX, XXX), לרבות יתרות הלוואות והתחייבויות בכרטיסי אשראי;
18.3 זכויות וחובות אברהם בעסק בשם XXX בע"מ ובשותפות בשם XXX לרבות מלאי עסקי, זכויות מלקוחות, חובות לספקים ולבנקים;
18.4 זכויות וחובות שרה בעסק לייבוא XXX לרבות מלאי עסקי, זכויות מלקוחות, חובות לספקים ולבנקים;
18.5 הזכויות בבית המגורים;
18.6 יתרת הלוואת המשכנתה שניטלה למימון רכישת הבית מבנק מזרחי טפחות. בנוסף על שרה להשיב לאברהם מחצית מהסכומים ששולמו על ידו עבור הלוואת המשכנתה החל מיום 1.2.2017 ואילך;
18.7 רכבי הצדדים;
18.8 המיטלטלין בבית הצדדים – בדיון מיום 6.3.2018 הסכימו הצדדים לערוך שתי רשימות;
- ככל שלא יעלה בידי הצדדים לערוך בעצמם איזון כלל הנכסים בתוך 30 ימים מהיום - ימנה בית המשפט מומחה מטעמו לעריכתו וכן שמאי מקרקעין לצורך שומת הבית.
- שיתוף הצדדים בזכויות בבית יפורק בתוך 30 ימים מעריכת האיזון (אם על ידי הצדדים ואם על ידי המומחה שימונה) על מנת לאפשר לכל אחד מהצדדים לשקול מימוש זכות הסירוב.
ב. תביעת המשמורת
- אברהם עתר לקביעת משמורת משותפת. בתצהירו טען אברהם שלאור גיל הקטינים ועל מנת לייתר הגשת תסקיר, יש לקבוע את זמני השהייה על פי רצונם, על בסיס של אחריות הורית משותפת. אברהם הוסיף ששרה שוהה בחו"ל כתשעים ימים מידי שנה. שרה לא תבעה משמורת הקטינים וסיכומיה כללו משפט אחד לקוני לעניין המשמורת: "לקבוע כי המשמורת תהה (כך במקור) לאשה".
- עד לפני שבועות ספורים התגוררו הצדדים יחד עם הקטינים תחת קורת גג אחת ומטענות הצדדים בדיון מיום 6.3.2018 עולה שהסדרי השהייה טרם התקבעו והקטינים לנו אצל אברהם פעמים ספורות בלבד. שרה טענה שאין כל חשיבות לקביעת המשמורת אלא למזונות (שורה 7 בעמוד 67 לפרוטוקול) ולא הכחישה טענת אברהם שהיא שוהה בחו"ל כתשעים ימים בשנה ולא סתרה טענות אברהם שהיה הורה מעורב ופעיל ערב הפירוד.
- לאור גיל הקטינים (*** ו- *** שנים), משעה שהצדדים מתגוררים בסמיכות ומשעה שאברהם לא הוכיח שיש לקבוע משמורת משותפת או שהסדרי השהייה המתקיימים היום אכן עולים בקנה אחד עם קביעה מעין זו ומנגד שרה לא הוכיחה שיש הצדקה לקבוע משמורת הקטינים אצלה, נמחקת תביעת המשמורת. אחריותם ההורית של הצדדים משותפת. בנסיבות אלה ולאור הצהרות הצדדים וגילם של הקטינים אף לא ייקבעו הסדרי שהייה פורמליים.
ג. תביעת המזונות
- בכתב התביעה עתרה שרה לחיוב אברהם בתשלום מזונות בסך כולל של 28,800 ש"ח לחודש ובנוסף במלוא הוצאות אחזקת בית המגורים של הצדדים והוצאות החינוך והבריאות של הקטינים לפי הפירוט:
24.1 צרכי שרה בסך כולל של 14,300 ש"ח: כלכלה 2,000 ש"ח; אחזקת הבית 2,000 ש"ח; ביגוד והנעלה 1,000 ש"ח; פסיכולוג 1,000 ש"ח; עוזרת בית (חלק יחסי) 1,500 ש"ח; הוצאות רפואיות שונות 300 ש"ח; החזקת רכב, ביטוח, טסט ודלק 1,200 ש"ח; חוגים 500 ש"ח; מספרה, קוסמטיקה והיגיינה 700 ש"ח; תרבות ובילוי 600 ש"ח; נופש בארץ ובחו"ל 2,000 ש"ח; ביטוחים ושונות 1,500 ש"ח.
24.2 צרכי כל אחד מהקטינים בסך כולל של 3,900 ש"ח: כלכלה 1,000 ש"ח; אחזקת הבית 500 ש"ח; עוזרת בית (חלק יחסי) 300 ש"ח; ביגוד והנעלה 200 ש"ח; הוצאות חינוך, תשלומים לבית הספר, ספרים 200 ש"ח; הוצאות רפואיות שונות 200 ש"ח; נסיעות 200 ש"ח; חוגים 300 ש"ח; תרבות, בילוי, מסעדות 300 ש"ח; נופש בארץ ובחו"ל 500 ש"ח; דמי כיס 200 ש"ח.
24.3 הוצאות המדור של שרה והקטינים בסך של 6,700 ש"ח.
- בהחלטה בעניין המזונות הזמניים חויב אברהם להוסיף ולשאת, כפי הצהרתו במלוא הוצאות הקטינים בהן נשא עד לאותו מועד ובנוסף לשלם לידי שרה סך של 250 ש"ח לחודש השלמת מזונות עבור ביגוד והנעלה לכל אחד מהקטינים ובנוסף בתשלום מלוא הוצאות החינוך והרפואה של הקטינים. כן חויב אברהם לשאת במזונותיה הזמניים של שרה בסך 4,000 ש"ח לחודש ובתשלום מלוא הלוואת המשכנתה והוצאות המדור, וכל זאת החל מפברואר 2017 ואילך.
- בתצהירה לא פירטה שרה את הסכומים הנתבעים אך טענה שאלה נמוכים באופן משמעותי מרמת החיים של המשפחה לאור הודאת אברהם במסמך שנערך על ידו ולפיו המשפחה התקיימה מסך 39,561 ש"ח בחודש. סיכומיה של שרה בעניין המזונות מחזיקים שתי שורות בלבד וכך כתבה "להשאיר את ההחלטה למזונות זמניים מיום 23.4.17 עד ליום סידור הגט ומיום זה ואילך להעמיד את השתתפות האב במזונות ילדיו על סך 2,000 ש"ח לכל ילד ובסך הכל 4,000 ש"ח לשני הקטינים". סיכומי שרה כמו גם תצהירה שהוגש ביום 16.10.2017 נעדרים כל התייחסות להלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ביום 19.7.2017.
ג.1 מזונות הקטינים
- בהתאם להלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) על הצדדים לשאת במזונות באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות. "בגילאי 5-16 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות במקרה". לאחרונה נפסק שהלכה זו חלה גם כשאין משמורת משותפת ותוך התחשבות בזמני השהייה כפי שהם בפועל (עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב נ' א.ב (20.12.2017)). נבחן את הפרמטרים שנקבעו בפסיקה:
27.1 צרכי הקטינים - שרה לא הוכיחה צרכיהם של הקטינים וממילא לא הבחינה בין הצרכים תלויי השהות ושאינם תלויי שהות. אין די בהסתמכות שרה על המסמך שהוכן על ידי אברהם לפני כשנתיים עת התגוררו בבית הצדדים חמש נפשות וממילא הסכומים שפורטו בו כוללים גם את צרכיו של אברהם וכן החזר הלוואות שאינן רלוונטיות לחיוב מזונות.
27.2 היכולת הכלכלית של הצדדים - לאחר שמיעת הראיות הוכח שאברהם אינו משתכר את הסכומים שנטענו על ידי שרה, אף לא קרוב לכך. הוכח שהסכומים שנמשכו מעסקיו של אברהם לצורך מחיית וכלכלת החיים המשותפים של הצדדים עלו על ההכנסות וחרף מאות אלפי דולרים שניתנו לצדדים במהלך השנים על ידי שמעון ואלחנן צברו הצדדים הפסדים ניכרים. עם זאת לא ניתן לקבל את החישוב שנערך על ידי אברהם ולפיו הוא משתכר כ- 8,600 ש"ח נטו לחודש, עת הוא הוא משלם דמי שכירות בסך 6,000 ש"ח לחודש ובנוסף הוצאות אחזקת הדירה, אחזקת רכב, תשלומי מזונות וכו' ואין בסכומים שהועברו לידיו (לטענתו) על ידי בני משפחתו בחודשים האחרונים כדי להסביר את הפער בין ההכנסות הנטענות לבין ההוצאות המוכחות. בהתחשב בהשתכרותו של אברהם, בפוטנציאל השתכרותו, ברכושו, בסיוע שהוא מקבל לעיתים מחברו ומבני משפחתו ולאור ההוצאות בהן הוא נושא בפועל – יועמד פוטנציאל השתכרותו על סך 12,000 ש"ח נטו. לעניין השתכרותה של שרה - הוכח שלשרה פוטנציאל השתכרות אותו בחרה לממש רק לאחר סידור הגט. כמו כן לשרה בית בחו"ל אותו היא בוחרת, על פי טענתה, מבלי שהדבר הוכח, שלא להשכיר לצד ג' אלא לאפשר לאמה להתגורר בו לפרקים, וכן היא מקבלת קצבה כלשהי מחו"ל, אך שיעורה כמו גם הטענה שזו משולמת לחשבון הבנק של אמה לא הוכחו. כן הוכח ששרה נהנית באופן קבוע מתמיכה כלכלית של אמה ושל שמעון. טענות שרה סותרות: בתביעת הרכוש טענה שעבדה והשתכרה מהלך השנים ולה פוטנציאל השתכרות אך בתביעת המזונות טענה שאינה עובדת שנים ארוכות. בהתחשב בהשתכרותה של שרה, בפוטנציאל השתכרותה, ברכושה, בסיוע שהיא מקבלת מבני משפחתה, ובהעדר אסמכתאות מטעמה – יועמד פוטנציאל השתכרותה על סך 9,000 ש"ח נטו.
27.3 יחס הכנסות הצדדים הוא 55% אברהם ו- 45% שרה וכמפורט לעיל פוטנציאל השתכרותם לא שווה כטענת אברהם. נתון זה רלוונטי ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות ולצרכים החריגים.
27.4 חלוקת זמני השהות בפועל – שיעור החלוקה, יחד עם היכולת הכלכלית של הצדדים רלוונטיים לחלוקת הנטל בין הצדדים ביחס לצרכים תלויי השהות.
- משעת ששרה לא הוכיחה את צרכיהם של הקטינים ולא הבחינה בין הצרכים תלויי השהות ושאינם תלויי שהות - לא ניתן לערוך חישוב מדויק של חלוקת הנטל בין הצדדים ביחס לצרכי הקטינים בין תלויי השהות ובין שאינם. על כן לא נותר לבית המשפט אלא לקבוע את מזונות הקטינים על דרך האומדנה. בהתחשב בשיעור הכנסות הצדדים, בפוטנציאל השתכרותם, בהכנסתם הפנויה, בעובדה שקצבת הילדים מהמל"ל תשולם לידי שרה, בעובדה שהסדרי השהייה טרם התקבעו ולעת הזו אינם שוויוניים כלל, בהעדר אסמכתאות לעניין הוצאות הקטינים בפועל ובהערכה ריאלית של צרכיהם לרבות הוצאות אחזקת המדור (ולא כולל מדור והוצאות חינוך ורפואה) וחלקו של כל צד בהם ובהתאם להלכת ורד - יישא אברהם בתשלום מזונות כל אחד מהקטינים בסך 1,000 ש"ח. תוקף החיוב החל מחודש פברואר 2018, עת הופרדו מגורי הצדדים ועד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים על פי המאוחר.
- לעניין המדור – כל עוד מתגוררים שרה והקטינים בבית הצדדים – יוסיפו הצדדים לשאת בתשלום הלוואת המשכנתה בחלקים שווים ובכך יצא אברהם כדי חובת מדור הקטינים. ככל ששרה תשכור דירה למגוריה או תרכוש את זכויותיו של אברהם בבית, ובהעדר הסדרי שהייה שוויוניים, יישא אברהם בתשלום מדור הקטינים בסך 30% (15% לכל אחד מהקטינים) מדמי השכירות או המשכנתה שישולמו על ידי שרה (עד לתקרה בסך 6,000 ש"ח כפי עלות הדירה שאברהם ששוכר עתה למגוריו).
- לעניין הוצאות החינוך והרפואה החריגות של הקטינים – לאור שיעור השתכרות הצדדים יישא אברהם ב- 55% מהן ושרה ב- 45% מהן, בהתאם למפורט להלן.
ג.2 מזונות אישה
- חיוב אברהם במזונות שרה פקע עם גירושי הצדדים ביום 24.1.2018. לאור הקביעות לעיל לעניין פוטנציאל השתכרותה של שרה היה מקום להורות על ביטול החיוב במזונותיה הזמנים של שרה אך לאור חיובה בהשבת מחצית מדמי המשכנתה ששולמו על ידי אברהם החל מיום 1.2.2017 – לא ראיתי לבטל החיוב במזונותיה טרם גירושי הצדדים.
ג.3 סיכום תביעת המזונות
- תביעת המזונות מתקבלת בחלקה ועל יסוד המפורט לעיל ניתנות בזה ההוראות הבאות בעניין מזונות ומדור הקטינים:
32.1 עד 31.1.2018 תחול ההחלטה למזונות זמניים מיום 23.4.2017.
32.2 החל מיום 10.2.2018 ובכל 10 לחודש ישלם אברהם לידי שרה סך 1,000 ש"ח לחודש עבור מזונות כל אחד מהקטינים, כולל חלקו בהוצאות המדור, עד הגיע כל אחד מהם לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים לפי המאוחר.
32.3 בנוסף כל עוד מתגוררים הקטינים בבית הצדדים יישא אברהם בתשלום מחצית מדמי המשכנתה כמדור. ככל ששרה תשכור דירה למגוריה או תרכוש את זכויותיו של אברהם בבית, ובהעדר הסדרי שהייה שוויוניים, יישא אברהם בתשלום מדור הקטינים בסך 30% (15% לכל אחד מהקטינים) מדמי השכירות או המשכנתה שישולמו על ידי שרה (עד לתקרה בסך 6,000 ש"ח) ובכפוף להצגת אסמכתאות.
32.4 ממועד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים, על פי המאוחר ועד גיל 21 או סיום שירות סדיר (לרבות שירות לאומי) לפי המאוחר, ובכפוף לשירות צבאי או לאומי בפועל, ישולם שליש החיוב הנקוב בסעיף 32.2 לעיל עבור מזונות ושליש החיוב הנקוב בסעיף 32.3 לעיל עבור מדור.
32.5 דמי המזונות והמדור יוצמדו למדד המחירים לצרכן שפורסם ביום 15.2.2018 ויעודכנו אחת לשלושה חודשים, ללא הפרשים למפרע. מדד שלילי לא יגרור הפחתת סכום הבסיס.
32.6 בנוסף יישא אברהם ב- 55% מההוצאות המפורטות להלן ושרה תישא בהפרש:
32.6.1 הוצאות חינוכיות על פי דרישת המוסד החינוכי בכתב, לרבות שיעורי עזר ואבחונים, בכפוף להמצאת קבלות (לעניין שיעורי עזר די באישור בכתב מאת המורה) ובניכוי מענק חינוך שישולם על ידי המל"ל ככל שישולם כזה, ולאחר מיצוי כל הנחה לה זכאים הצדדים. במקרה של מחלוקת בין הצדדים בדבר נחיצות ההוצאה ו/או עלותה תכריע עמדת הגורם המחנך ו/או יועץ/ת בית הספר.
32.6.2 חוג אחד לכל קטין בתעריף מתנ"ס, ומחזור אחד של קייטנה לכל קטין בתעריף מתנ"ס, בכפוף להמצאת קבלות, ולאחר ניכוי כל הטבה ומיצוי כל הנחה לה זכאים הצדדים.
32.6.3 הוצאותיהם הרפואיות החריגות של הקטינים שאינן ממומנות באמצעות הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים בכפוף להצגת קבלות. במקרה של מחלוקת בין הצדדים בדבר נחיצות ההוצאה ו/או עלותה ו/או ביצועה שלא באמצעות הביטוח הרפואי תכריע עמדת הרופא המטפל בקטין דרך קבע.
32.7 קצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי תשולם לידי שרה ותתווסף לדמי המזונות החודשיים.
32.8 משעה שפסק הדין ניתן בהתאם לזמני השהות המתקיימים היום ואלה טרם התקבעו לאור מועד פרידת הצדדים, מובהר שככל שיתקיימו הסדרי שהייה שוויוניים יהווה הדבר עילה לשינוי שיעור המזונות והמדור שנפסקו לעיל.
התוצאה
- תביעת האיש בעניין הרכוש מתקבלת בחלקה הארי כמפורט בסעיפים 20-18 לעיל; תביעת האיש למשמורת משותפת אינה מתקבלת כמפורט בסעיף 23 לעיל; תביעת המזונות מתקבלת באופן חלקי כמפורט בסעיף 32 לעיל.
- אשר להוצאות ההליך - בשים לב לתוצאות שלושת ההליכים, לעובדה שתביעת הרכוש התקבלה בחלקה הארי, שתביעת המשמורת לא התקבלה, שתביעת המזונות התקבלה בחלקה בלבד וחרף החלטת בית המשפט מיום 23.4.2017 נתבעו במסגרתה סכומים מופרזים ללא ביסוס ואסמכתאות – תישא שרה בהוצאות אברהם בסך 10,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ח, 11 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.