אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בעל מוסך אינו אחראי כלפי אדם שנפל במקום מסולם לאחר שהזיזו ממקומו

בעל מוסך אינו אחראי כלפי אדם שנפל במקום מסולם לאחר שהזיזו ממקומו

תאריך פרסום : 19/02/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
1531-04
18/02/2007
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' רובינשטיין
3. ד' חשין


- נגד -
התובע:
משה סידי
עו"ד נפתלי קפשוק
הנתבע:
1. דוד מלכה
2. משה מלכה
3. מנורה חברה לביטוח בע"מ

עו"ד יעל אילני
פסק-דין

השופט ד' חשין:

1.         זהו ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת צ' ברון), מיום 7.12.2003 בת"א 1428/95, בגדרו דחה את תביעת המערער לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בשל נפילתו מסולם במוסך שבבעלות המשיבים 1 ו- 2. 

רקע עובדתי

2.         המערער הינו פחח רכב במקצועו. לפני קרות האירוע עבד המערער, לסירוגין, אצל המשיבים 1 ו- 2 בעבודות שונות במוסך שבבעלותם. ביום שישי, 7.10.1988, בשעות הצהריים, שהה במוסך המשיב 2 (להלן - המשיב), שהכיר את המערער היכרות אישית מעבודתו בעבר במוסך. המערער הגיע למוסך, כדי לבקש, עבור עצמו ושלא במסגרת עבודתו במוסך, ידית לרכב. המערער, שהכיר את המוסך מעבודתו במקום, טיפס על סולם השייך למשיב (להלן - הסולם) כדי לעלות לגלריה, נפל ממנו וכתוצאה מכך נפגע ברגלו (להלן- התאונה). בגין פגיעתו בתאונה זו, קבע המוסד לביטוח לאומי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 30%, אך לא הכיר בה כתאונת עבודה.

המערער והמשיב מסרו גירסאות שונות באשר לאופן הנפילה והנסיבות שגרמו לה. המערער טען, כי המשיב הורה לו לטפס על הסולם ולקחת את הידית בעצמו, ובעקבות זאת הוא טיפס על הסולם, נפל ונחבל. כך תיאר המערער את אופן נפילתו: "תוך כדי טיפוס החליק הסולם אשר היה במצב לא תקין ובלתי בטוח לטיפוס ואשר הוצב בצורה לא תקינה, נפלתי מגובה רב, נחבלתי ונגרם לי שבר פתוח ומרוסק בעקב ובקרסול רגל ימין" (סעיף 7 לתצהיר עדות המערער). לעומתו, טען המשיב, כי השעה היתה כבר מאוחרת, ביום שישי, והמוסך עמד להיסגר בכל רגע, ולכן אמר למערער כי אינו יכול לעזור לו באותה העת וכי כדאי שישוב ביום אחר. לטענתו, התעלם המערער מדבריו, לקח את הסולם, הזיזו, טיפס עליו ונפל ממנו. המשיב הסביר כי: "על מנת לעלות לגלריה, היה מוצב באופן קבוע, סולם מתכת, שעון על הגלריה, רגליו על רצפת הבטון, בחלק הדרום מזרחי של הגלריה ... כאשר בסופו של הסולם היה מעין זיז מברזל אשר נועד ל'תפוס' ולעגן את הסולם לגלריה ... מסיבה לא ברורה החליט כנראה התובע להעביר את הסולם למקום אחר ומשם לעלות לגלריה ..." (סעיפים 6-5 לתצהיר עדות המשיב).
 

פסק-דינו של בית-משפט קמא

3.        בפסק-דינו, קבע בית-משפט קמא כי " לכל אורך הדרך דבריו של התובע [המערער] לא מהימנים" (ההדגשה במקור - ד' ח'). זאת, נוכח הסתירות הרבות שנתגלו בין הגירסאות שמסר (בהודעתו בפני חוקר המשיבה, בתצהירו לבית-המשפט ובעדותו בבית-המשפט) "הן לעניין השיחה עם מלכה [המשיב] לפני הטיפוס והן לגבי נטילת הסולם והטיפוס עליו, שהביאו לנפילה". לאור סתירות אלה, הגיע בית-המשפט למסקנה כי גירסתו של המשיב לנסיבות העובדתיות של המקרה היא המהימנה והנכונה.

           עם זאת, בהינתן שהמערער נפל מסולם השייך למשיב, בשטח המוסך של המשיב, נדרש בית-המשפט לשאלה - האם לאור עובדות המקרה התקיימו יסודותיה של עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - הפקודה). בית-משפט קמא מצא כי מתקיימת בענייננו חובת זהירות מושגית, בקבעו ש"אין כל ספק כי בעלי עסקים צריכים לצפות כי כל הבאים אליהם עלולים להיפגע במתחם החנות או העסק, מאחד המוצרים או הכלים הנמצאים בקרבתם". אשר לחובת הזהירות הקונקרטית, קבע בית-המשפט כי המשיב יכול היה לצפות - במישור הטכני - את אשר קרה, דהיינו כי המערער יטפס על הסולם, גם אם לא צפה זאת בפועל. כל כך, משום שהיכרותו את המערער כאדם חם-מזג, שאינו אוהב לקבל "לא" כתשובה, בצירוף העובדה שהמערער אמר לו שהוא מתכוון לעלות על הסולם, צריכה היתה לגרום לו לחשוש מטיפוס של המערער על הסולם ולוודא כי הלה לא יעשה כן. בהקשר זה, ציין בית-המשפט כי: "הנתבע אמר לתובע בפירוש לא לעלות למעלה לחפש לבד (עמ' 15 לפרוטוקול(, התובע הכיר את הסולם מעבודתו במוסך ולא הוכח כי הסולם לא היה תקין. בנוסף, הזיז התובע את הסולם למרות שהיה אמור לדעת שמי שצריך לעלות עולה מהצד".

           ואולם, בית-המשפט הוסיף וקבע - הפעם במישור הנורמטיבי - כי לא היה על המשיב לצפות את אשר קרה. בית-המשפט הבחין לעניין זה בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי-סביר, בציינו כי הסיכון הראשון, להבדיל מהאחרון, הינו סיכון טבעי ורגיל לפעילות של בני-אדם, שלא מגבש חובת זהירות קונקרטית. בית-המשפט קבע כי סיכון של היפגעות מנפילה מסולם הוא סיכון סביר שהמערער חשף עצמו אליו, ובתורת שכזה, המשיב לא היה אמור לצפותו. לפיכך, קבע בית-המשפט כי המשיב לא חב בחובת זהירות קונקרטית כלפי המערער, ולכן לא מוטלת עליו כל אחריות בגין עוולת הרשלנות.

הטענות בערעור

4.        המערער שב ומפרט את גירסתו העובדתית לאירוע. המערער טוען, כי גירסתו שלו סבירה והגיונית יותר מזו של המשיב. המערער מטעים, בהקשר זה, כי עבד במוסך כשבועיים קודם לכן והכיר את המקום, ולטענתו, המשיב, שלא התייחס אליו כאל לקוח רגיל, חש כנראה קרבה מיוחדת אליו ועל-כן הנחה אותו לקחת את הידית בעצמו. עם זאת, טוען המערער, כי אף אם תתקבל גירסתו של המשיב לאירוע, די בכך כדי לקבוע כי האחרון אחראי לתאונה ולתוצאותיה. כן טוען המערער, כי המשיב חב כלפיו חובת זהירות מושגית וקונקרטית כאחת, וכי בית-משפט קמא טעה בקביעותיו בעניין זה, המנוגדות להלכות המשפטיות ולהוראות הדין, בגדרן נקבעו שורה של חובות חקוקות העוסקות בסולמות ובבטיחות השימוש בהם במקומות עבודה (המערער מפנה לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל-1970, ולתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988). המערער טוען, כי לא ניתן לקבוע שטיפוס על סולם הינה פעילות שגרתית וטבעית, וכי בנסיבות המקרה שלפנינו מדובר בפעילות המחייבת את בעל המקום בזהירות יתירה ובנקיטת אמצעים שימנעו מבאי המקום מלטפס על הסולם. לטענתו, הדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות המקרה, מהן עולה בבירור כי הסולם, אופן הצבתו והשימוש בו בכדי לטפס ולעלות לגלריה הממוקמת בגובה רב, לא היו תקינים.   

5.        מנגד, טוענים המשיבים, כי קביעותיו העובדתיות של בית-משפט קמא וממצאיו מעוגנים היטב בחומר הראיות ובהתרשמותו ממהימנות העדים. לטענתם, משנסתרה מתוכה גירסתו העובדתית של המערער באשר לנסיבות ולגורמים לנפילה, נשמט הבסיס לתביעה, ולא היה מקום לדיון שערך בית-משפט קמא בשאלת הרשלנות על-פי נסיבות אחרות, שונות והפוכות מאלה שלהן טען המערער. לחלופין, טוענים המשיבים, כי צדק בית-משפט קמא גם בקביעתו הנוספת, לפיה לא הוכחה רשלנותו של המשיב. לטענתם, המשיב לא יכול היה לצפות במישור הטכני את אשר קרה, ובוודאי לא יכול היה לצפות שהמערער ייטול את הסולם ממקומו הקבוע ויעבירו למקום אחר במוסך. אף אם חלה על המשיב חובת זהירות כלשהי, כך המשיבים, לא הוכח כי המשיב הפר את חובתו ולא הוכחה רשלנות כלשהי מצדו. עוד טוענים המשיבים, כי דין התביעה להידחות גם בשל כך שהתנהגות המערער היתה הסיבה המכרעת לנזק, או הגורם שהביא לאשם.

דיון

אופן התרחשות התאונה והנסיבות שגרמו לה

6.        כלל הוא כי בית-משפט שלערעור לא יתערב על נקלה בקביעות עובדתיות ובממצאים שבמהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, אשר ראתה את העדים, שמעה אותם והתרשמה מהם התרשמות בלתי-אמצעית (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי  (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 857-856; ע"א 188/89 עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661, מפי השופט בך; ע"א 7877/02 ג'וויליס זיאד נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד נח(2) 279, מפי השופטת פרוקצ'יה; ע"א 1071/96 עזבון המנוח אמין פואד אלעבד נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.2.2006, מפי השופט ריבלין (כתוארו אז); רע"א 10172/05 "נעלה" - עמותה להתיישבות בשומרון של עובדי התעשייה האוירית לישראל נ' ברונפלד, ניתנה ביום 3.4.2006 מפי השופט רובינשטיין). לא מצאתי כי המקרה שלפנינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים ויוצאי-דופן המצדיקים התערבות כאמור. בית-משפט קמא דחה את גירסתו של המערער בנוגע לאופן התרחשות התאונה והנסיבות שגרמו לה, משמצא "לאחר בדיקה מדוקדקת של כל הראיות", כי דבריו אינם מהימנים ומלאים בסתירות. בית-משפט קמא קבע כי גירסתו של המשיב היא המהימנה והנכונה. לקביעות אלה, יש יסוד ושורש בחומר הראיות ואין להתערב בהן.

עוולת הרשלנות

7.        אין חולק כי המערער נפל מסולם השייך למשיב בשטח המוסך שבבעלות המשיב. על-פי גירסתו, שבית-המשפט קיבלה כמהימנה, אמר המשיב למערער כי אינו יכול לעזור לו בחיפושיו אחר הידית, אך המערער מצדו התעלם מן הדברים, לקח את הסולם, הזיזו - "למרות שהיה אמור לדעת שמי שצריך לעלות עולה מהצד" (עמוד 4 לפסק-הדין) - טיפס עליו ונפל ממנו. לאור עובדות אלה, השאלה הצריכה עתה לפנים היא, האם אחראי המשיב כלפי המערער בגין רשלנות, לפי הוראות סעיפים 35 ו- 36 לפקודה. הטלת האחריות תלויה בהתגבשות יסודותיה של עוולת הרשלנות: חובת זהירות, התרשלות ונזק שנגרם בגינה (ראו למשל ע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, מפי השופט ברק (כתוארו אז) ; ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1, מפי השופט טירקל (להלן - עניין סולל בונה); ע"א 1068/05 עירית ירושלים נ' מימוני, ניתן ביום 14.12.2006 מפי הנשיא (בדימוס) ברק (להלן - עניין מימוני)). בשלב ראשון, עלינו להידרש לשאלה האם חב המשיב חובת זהירות כלפי המערער. התשובה לשאלה זו מצויה במבחן הצפיות, הכולל בחובו שני היבטים: הראשון, העקרוני, עניינו בקיומה או בהיעדרה של חובת זהירות מושגית; ואילו ההיבט השני, הספציפי, עניינו בקיומה או בהיעדרה של חובת זהירות קונקרטית (ראו למשל ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, מפי השופט  ברק (כתוארו אז) (להלן - עניין ועקנין); עניין סולל בונה, לעיל בעמ' 17).

8.        בענייננו, בדין קבע בית-המשפט כי קיימת חובת זהירות מושגית. ככלל, הבעלות או החזקה במקרקעין, כמו גם בעסק, מטילה חובת זהירות מושגית על הבעלים או המחזיק לטובת המבקרים בהם. הבעלות במקרקעין יוצרת זיקה בין הבעלים לבין סיכונים שנוצרו במקרקעין (השוו י' אנגלרד, א' ברק ומ' חשין דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית (מהדורה שנייה, ג' טדסקי עורך, תשל"ז) 465; ע"א 343/74 גרובנר נ' עירית חיפה, פ"ד ל(1) 141, מפי השופט שמגר (כתוארו אז); עניין ועקנין, לעיל, בעמ' 125-124; ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' כהן, פ"ד נ(2) 111, מפי השופט אור; עניין מימוני, לעיל, בפסקה 12 לפסק-הדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ