אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בעלת מסעדה תפצה עובדת בגין העלבתה בנוכחות אנשים

בעלת מסעדה תפצה עובדת בגין העלבתה בנוכחות אנשים

תאריך פרסום : 22/06/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום צפת
1471-05
20/06/2006
בפני השופט:
מ. נדל

- נגד -
התובע:
עמר נטלי
עו"ד מיכאל גבאי
הנתבע:
שולדברנד בלה
עו"ד יוסף עוז (מזוז)
פסק-דין

זוהי תובענה אשר הגישה התובעת כנגד הנתבעת, שעילתה מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.

תמצית עובדות המקרה -

התובעת, ילידת שנת 1983, תושבת מושב שפר, עבדה במועדים הרלוונטיים לתביעה כמלצרית/מארחת במסעדת "הסעודה האחרונה", אשר בבעלותה וניהולה של הנתבעת.

 לגירסת התובעת, ביום 19.11.04 על רקע ויכוח בינה לבין הנתבעת  אשר עניינו בקשתה של התובעת ליום חופש, התפרצה הנתבעת כלפי התובעת בכעס והטיחה בפניה בנוכחות כשמונה אנשים שנכחו במסעדה, (חלקם עובדים וחלקם בני משפחת הנתבעת) את המילים: "מאז שבא לי הצ'כצ'כית הזאת משפר יש לי בעיות ואני לא מוכנה לזה, תחזרי מאיפה שבאת חתיכת צ'כצ'כית, אני לא מוכנה לפרימטיבית הזאת."

התובעת לא הגיבה לדברי הנתבעת ועזבה את המקום כשהיא מרגישה בזויה ומושפלת.

התובעת הגישה תצהיר מטעמה ומטעם הגברת נועה לויטן שעבדה אף היא אצל הנתבעת ונכחה באירוע. התובעת והעדה מטעמה נחקרו על תצהיריהן, וגירסתן אמינה עלי, בעוד הנתבעת ועדיה, תצהיריהם היו זהים כמעט.

הנתבעת מחד, הייתה מרוצה מעבודתה של התובעת ואף הסמיכה אותה כמארחת לאחר כחודש וחצי של עבודה. גם בחקירתה הנגדית אמרה: "אני לא רציתי לפטר אותה בכלל. חיבבתי אותה והיא עבדה נהדר" (פרוטוקול דיון מיום 12.6.06, עמ' 10, ש' 15). אולם מאידך אמרה: "אני מודעת לכך שאני יכולה לפטר אדם אם אני לא מרוצה ממנו... זה הצטברות מאוד גדולה וזה התחיל שבוע קודם של סכסוכים בינה לבין כל הצוות, כולם רצו לעזוב את העבודה ואנשים שבכו. עומרית נכנסה לשירותים לבכות. היא כל הזמן התעסקה עם היררכיה... זה מלחיץ אותי ואני צריכה לעמוד בכל המתח הזה שהיא גרמה לכל כך הרבה סכסוכים. היא עברה ממטבח למטבח וריכלה על אנשים... זה גרם לי להמון מתח והיא מפרקת לי את המסעדה שלי ופוגעת בצוות שלי וראיתי מה קרה שם". (שם, עמ' 9, ש' 23 - 11 לסירוגין). כל אלה גם יחד, מביאים אותי להעדיף את גרסתה העובדתית של התובעת ביחס לאופן התרחשות האירוע.

הדיון המשפטי והדיון לגופו:

האם הפירסום האמור מהווה לשון הרע?

סעיף 1 לחוק מגדיר מהו "לשון הרע". ההגדרה שבסעיף 1 לחוק מורכבת משלושה סוגים מוגבלים יחסית של פירסומים פוגעים, סעיפים קטנים 4-2, ומסעיף סל (סעיף קטן 1), אשר ההגדרה שבו מתארת למעשה את מהותה של לשון הרע. הפגיעה או גרימת הנזק בפועל אינה חלק מהגדרת "לשון הרע". די בכך שהפירסום "עלול" היה לגרום לאחת מהתוצאות המפורטות בסעיפים קטנים 4-1 כדי שיוכח לשון הרע.

הפירסום יחשב כ"לשון הרע", כמשמעות המונח בסעיף 1 לחוק, רק אם ייתפש  ככזה על ידי האדם הסביר. בחינה זו בקנה מידה אובייקטיבי נובעת מכך שהחוק מגן על  זכותו של כל אדם, כי הערכתו בעיני אחרים לא תיפגם ולא תיפגע על ידי הודעות כוזבות בגנותו. לפיכך, אין כל חשיבות לשאלה, האם המפרסם התכוון או אפילו היה מודע לכך שהפירסום עלול לפגוע בנפגע. באותה מידה, אין כל חשיבות לשאלה, האם הפירסום נתפש כפוגע בעיני הנפגע. וגם הצהרה מפורשת של הנפגע, כי הפרסום אינו מסוגל להעליבו, לא תעלה ולא תוריד.

במקרה דנן, בחינה בקנה מידה של האדם הסביר מעלה, כי הפירסום הוא בגדר "לשון הרע". זאת נוכח התכונות המיוחסות לתובעת בנוכחות כשמונה אנשים ומציג אותה כאדם פראי, פרוע, לא מחונך (צ'חצ'ח), אדם שמחוץ לציוויליזציה, שמצוי בדרגת התפתחות נמוכה, וכן מעין זלזול "במקום ממנו באה".


המבחן שעל פיו יקבע האם ייחס הפירסום מעשים פסולים למי שטוען כי הוא הנפגע, הוא המבחן האובייקטיבי. בעניין זה יישם בית המשפט את הכללים הרגילים בנוגע לפרשנות הפרסום.

"כוונה לפגוע" - במקרה דנן, הדברים שהופנו לתובעת אינם משתמעים לשני פנים. הם מיחסים לתובעת תכונות מעליבות, מבזים ומשפילים אותה בעיני הזולת.

לאור האמור, אני קובע כי הפירסום אשר  התייחס לתובעת, הינו בגדר לשון הרע שפורסם בכוונה לפגוע בתובעת.

פיצויים בעוולה של  פרסום לשון הרע -

התובעת זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק, שכן היא יכולה להסתמך על החזקה הקובעת, כי הפירסום העלול לפגוע בשמו של  אדם גורם לנזק כלשהו. סעד הפיצויים בתביעת לשון הרע מותנה בקיומו של נזק.  המחוקק החיל על עוולת פרסום לשון הרע את הוראות סעיף 76(1) לפקודת הנזיקין, הקובע כי הפיצויים יינתנו בשל "נזק" ולא בקיומו של "נזק ממון". המונח "נזק" מוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין כאובדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה.

נראה, כי למונח נזק שבפקודה יש להעניק משמעות רחבה ביותר ולכלול בו כל הפסד מוחשי , בין פיזי ובין שאינו פיזי, לרבות שלילת נוחות גופנית, סבל נפשי ופחד, שאין להם ביטוי פיזי. יש להדגיש, כי הנזק שבו מותנה סעד הפיצויים הוא רחב מסוגי הנזקים שמפניהם אמורה העוולה להגן. חוק איסור לשון הרע לא נועד למנוע פירסום הגורם רק להעלבתו של הנפגע, שהרי החבות על פי החוק מותנית בכך שהפירסום יעשה לאדם אחד לפחות זולת הנפגע. אולם, אם החבות על פי החוק התגבשה, יהיה התובע זכאי לפיצוי בגין כל "נזק" שגרם הפירסום ולפיכך, הוא יהיה זכאי לפיצוי בגין עוגמת הנפש והסבל הנפשי שנגרמו לו אישית, כתוצאה מעשיית הפירסום. זאת בין אם הפרסום השפיל אותו בפועל בעיני הזולת ובין אם לאו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ