אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בעלים של מוסך זכאי לתבוע במישרין בעלים של רכב שתוקן על ידו, לבקשת שוכר הרכב, מכח דיני עשיית עושר

בעלים של מוסך זכאי לתבוע במישרין בעלים של רכב שתוקן על ידו, לבקשת שוכר הרכב, מכח דיני עשיית עושר

תאריך פרסום : 18/12/2006 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ראשון לציון
5687-04
17/12/2006
בפני השופט:
מ. עמית-אניסמן

- נגד -
התובע:
מוסך דיזל ראשל"צ בע"מ
עו"ד רום קובי
הנתבע:
אורלין נציה
עו"ד יורק-ריד מייק
פסק-דין

השאלה העומדת בבסיס התביעה שלפני הינה האם יכולה התובעת, בעלים של מוסך, לתבוע במישרין בעלים של רכב אשר תוקן על ידה, לבקשתו של שוכר הרכב, אשר לא שילם את שכרה של התובעת, וזאת מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979 (להלן: "חוק עשיית עושר").

העובדות וטענות הצדדים

1.         התובעת הינה חברה בע"מ, בעלים של מוסך המעניק שירותי טיפול ותיקון לכלי רכב באזור התעשייה החדש, ראשל"צ.

2.         הנתבעת היתה, במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה, בעלים של רכב מסוג ניסן, מספר רישוי 45-219-15 (להלן: "הרכב") וזאת כפי העולה מרישיון הרכב (רשיון הרכב צורף לכתב התביעה כנספח א').

3.         על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת העניקה לרכב הניסן בבעלותה של הנתבעת מגוון טיפולים ושירותים במועדים שונים, על-פי בקשת מר נציה שגיב יוחנן, בעלה של הנתבעת (צילום חשבוניות המס בגין הטיפול ברכב צורפו לכתב התביעה כנספח ב').

4.         סך החוב בגין מגוון השירותים, היה אמור להיפרע, בין היתר, באמצעות 4 המחאות בסך כולל של 23,801 ש"ח (להלן: "ההמחאות"), המשוכות מחשבונה של חברת חיו הפצה בע"מ, ואשר לטענת התובעת, נמסרו לה על ידי בעלה של הנתבעת. התובעת מוסיפה וטוענת כי חיו הפצה בע"מ, אשר מחשבונה נמשכו ההמחאות, הינה חברה בבעלות חלקית של בעלה של הנתבעת, בהיותו בעל מניות בה.

5.         התובעת טוענת, כי מאחר והעניקה לרכב הניסן של הנתבעת מגוון טיפולים, אשר תמורתם לא שולמה, הרי שהנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבון התובעת ולפיכך חבה בסכום התביעה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979,  וזאת בשל היותה בעלים של הרכב שזכה לטיפול במוסך התובעת בלא ששילמה הנתבעת את עלות הטיפולים.

6.         מנגד, טוענת הנתבעת כי מעולם לא החזיקה או השתמשה ברכב, שעה שבינה לבין מר חיו משה ו/או ל.מ. חיו שירותים בע"מ נחתם "הסכם שימוש ברכב". בנוסף, לגרסתה של הנתבעת שחרור הרכב מהיבואן הועבר ישירות לידי חברת ל.מ. חיו שירותים בע"מ ו/או לידי משה חיו (להלן: "המשתמש"), וזאת מבלי שהנתבעת החזיקה בפועל ו/או השתמשה ברכב הניסן (הסכם שימוש ברכב, מיום 1.3.2001, צורף כנספח א' לכתב ההגנה - להלן: "הסכם השימוש").

7.         הנתבעת טוענת, כי החשבוניות, אשר הפיקה התובעת מיועדות לחברת חיו הפצה בע"מ, ולא לחברת ל.מ. חיו שירותים בע"מ ו/או לנתבעת. זאת ועוד, אף ההמחאות שנמסרו כנגד החשבוניות האמורות הופקו מחברת חיו הפצה בע"מ ולא מאת הנתבעת.

8.         ולבסוף, לטענת הנתבעת, השירות שניתן לרכב הניסן ע"י התובעת לא הביא להתעשרותה של הנתבעת וכי השירותים שניתנו לא סייעו בהעלאת ערך הרכב, היות והתקיימו במסגרת האחזקה השוטפת של רכב הניסן בתקופה בה החזיקה חברת ל.מ. או חיו הפצה ו/או חב' ל.מ. ו/או משה חיו, והם אלו אשר התעשרו כתוצאה מאחזקת הרכב.


דיון

9.         חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר")קובע בסעיף 1 (א') שבו:

"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן -הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה". 

10.        בע"א 6574/99 מדינת ישראל, משרד השיכון נ' עו"ד בנימין קרייתי, מפרק חברת ביתרומעץ ואח', פ"ד נח (3) 313 התייחס כבוד הנשיא ברק לסעיף זה בקובעו:

"העיקרון הכללי שמטרתו למנוע התעשרות שלא כדין מצוי בסעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, הקובע כי "מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן -הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה". הוראה זו מעמידה שלושה תנאים: הראשון - קבלת נכס, שירות או טובת הנאה (התעשרות); השני - ההתעשרות באה לזוכה מהמזכה; השלישי - ההתעשרות נתקבלה שלא על פי זכות שבדין". 

11.        במקרה שלפני אין חולק כי התובעת ביצעה התיקונים ברכב בבעלותה של הנתבעת. נשאלת השאלה, האם רשאית המזכה, התובעת, לתבוע את הנהנה מביצוע החוזה, בעילה של עשיית עושר? קרי, האם רשאית התובעת לתבוע את הנתבעת בהתבסס על חוק עשיית עושר ולא במשפט?

12.        פרופ' פרידמן בסיפרו ד. פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט, כרך א', מהדורה שניה, תשנ"ח-1998, בעמ' 202, מתייחס לסיטואציה זו כדלקמן:

 "הנושא מעורר מספר שאלות יסוד. האחת, האם צריך החוזה להוות מכשול לתביעה של א' כלפי ג', באופן שהסעד היחידי של א' יהיה תביעה מכוח החוזה כלפי מזמין העבודה (ב'), ואילו שאלת התביעה בגין ההתעשרות תחתך בין ב' לבין הבעלים (ג')... הסוגיה קרובה לזו שהתעוררה במשפט הנודע בעניין Boudier שבעקבותיו נקלטו דיני ה- in rem verso במשפט הצרפתי. ואכן שיטת משפט זו מכירה, במקרים מסויימים, באפשרות להגיש תביעה כלפי אדם שנהנה מביצוע חוזה, כאשר הצד לחוזה לא זכה בשכרו...."(הדגשה שלי - מ.ע.א.). 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ