אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ נ' פרץ

בע"מ נ' פרץ

תאריך פרסום : 13/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום אשקלון
34867-08-11
08/11/2011
בפני השופט:
עפרה גיא

- נגד -
התובע:
שע"ל אשדוד בע"מ
הנתבע:

החלטה

1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות אשר הוגשה על ידי המבקש.

מדובר בהתנגדות לביצועם של שני שיקים, האחד על סך של 2,801 ש"ח, זמן פירעון 15.9.95, והשני על סך של 26,382 ש"ח זמן פירעון 30.9.95.

לטענת המבקש יש להאריך המועד להגשת ההתנגדות, שכן מדובר בתיק הוצאה לפועל ישן, ולטענתו רק בשנת 2011 כאשר מצא נייר מקופל בעניין עיקול מיטלטלין פנה אל לשכת ההוצל"פ ואז הסתבר לו שקיים נגדו תיק הוצל"פ פתוח משנת 1998.

לטענתו צילם התיק ואז נוכח כי מדובר בשיקים אותם שילם ואשר כתוב עליהם בצורה מפורשת, "שולם".

משכך, הגיש בקשה בטענת פרעתי, וזו נמחקה והוא הופנה להגיש התנגדות, לטענתו משנרשם על גבי השטרות "שולם", נטל ההוכחה להוכיח כי השטרות לא שולמו מוטל על המשיבה.

בנוסף הוסיף וטען המבקש, שעל גבי השיקים נרשם השם "דנמור" והוא עצמו מעולם לא היה לקוח של המשיבה ולא רכש ממנה מוצרים, אך מי שעשה כן, היא חברת "דנמור" בלבד.

לטענתו, שילם תשלומים והגיש בקשות בתיק הוצל"פ, שלא מתוך הודאה בחוב אלא מתוך לחץ בו היה מצוי, ואף הגיש בקשה להשבת טלוויזיה בתיק ההוצאה לפועל מאחר והיא הייתה מצרך יקר לילדיו והוא לא היה מיוצג, ורעייתו הפעילה עליו לחץ לשם השבתה.

המבקש אף הוסיף וטען שלא היה מיוצג ולא ידע כיצד לפעול, וטען שאף מטעם זה, יש ליתן לו את יומו בבית המשפט.

2.מנגד, טענה המשיבה שדין הבקשות להדחות. לטענתה, פתחה ביום 9.12.98, תיק הוצל"פ כנגד המבקש, ואזהרה נמסרה לאשתו של המבקש ביום 20.12.98.

לטענתה, בסמוך לפתיחת תיק הוצל"פ, נקטה בעשרות הליכי הוצל"פ לרבות עיקול מיטלטלין בבית המבקש ביום 24.12.98 ועיקולי בנקים. כך גם נטען ש ביום 25.1.99, בוצע בשנית עיקול ואף הוצאו מיטלטלין מבית המבקש כאשר אשת המבקש הייתה נוכחת בעת הרישום.

המשיבה אף הוסיפה וטענה שביום 9.5.99 הגיש המבקש בקשה להשבת המיטלטלין בצרוף תעודת זהות, ובהחלטת רשם ההוצל"פ באותו מועד, נקבע שככל שיפקיד סך של 2,000 ₪ יוחזרו לו המיטלטלין ואף נקבע צו תשלומים על סך של 1,000 ₪. משכך שילם המבקש ביום 19.5.99 סך של 2,000 ₪ בתיק ההוצל"פ ובחודשים שלאחר מכן שילם 1,000 ₪ כל חודש לתיק הוצל"פ, עד שהפסיק ולכן החלה המשיבה בשנית בהליכים כנגדו.

המשיבה הוסיפה וציינה שביום 25.2.2001 הגיש המבקש בקשה נוספת לעיכוב הליכים שנדחתה על ידי רשם ההוצאה לפועל וציינה שביום 7.11.2001 נכנס תקבול נוסף מהמבקש ולאחר מכן לא הצליחה לגבות ממנו כספים נוספים, ומשלא אותר המבקש לאחר מכן, פנתה למשרד חקירות על מנת לאתרו והתיק נגדו נותר פתוח.

בשים לב לאמור לעיל, טענה המשיבה שמדובר בבקשה להארכת מועד המוגשת לאחר כ – 13 שנה ממועד קבלת האזהרה כדין וללא פירוט הטעם המיוחד שגרם לאיחור בהגשת ההתנגדות, בכל הנוגע להתנגדות לגופא טענה המשיבה, שהמבקש ידע על חובו ואף שילם במסגרת תיק הוצאה לפועל סכומי כסף שונים, ובאם היה המבקש משלם, הרי היה עליו להמציא קבלה מתאימה לבית המשפט.

בתגובה לתגובה טען המבקש שלא ניתנה מצד המשיבה כל התייחסות לטענתו כי נרשם על גבי השיקים, "שולם". באשר להארכת המועד טען שבשים לב להוראות לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967, הוא רשאי לטעון טענת פרעתי בכל שלב, לרבות לאחר שהומצאה לו בקשת המשיבה לביצוע שטר.

3.דיון:

תחילה אדרש לטענת המבקש לפיה רשאי לטעון טענת פרעתי בכל שלב. אכן בהתאם להוראות הפסיקה לרבות הפסיקה אליה הפנה המבקש, רשאי המבקש להגיש בקשה בטענת פרעתי בכל שלב לאחר מתן פסק הדין.

אלא שכפי שנקבע ברע"א 9302/02 בנק ירושלים בע"מ נ' גורדון ליעד, פד"י נז (5) 72, 74:

"הפרעון הנטען יכול שייעשה בכל תאריך שהוא, לאחר צאת פסק הדין (הדגשה שלי – ע.ג.) והוא מנקה את החייב מן החוב, יהא אשר יהא תאריכו. הואיל וכך, אין מגבילים את החייב בזמן" (דברי הנשיא י' זוסמן בבר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין (1) בעמ' 146-147; ההדגשה שלי – י' ט').

בכל הכבוד הראוי לאומרם של הדברים, סבורני שכוחם יפה גם היום. כאמור, לא הוגבלה בחוק או בתקנות תקופת הזמן להגשת הבקשה בין במפורש ובין במשתמע. גם הגיונם של הדברים תומך במסקנה זאת. מכאן, שאין להשתיק חייב בטענתו כי פרע את חובו, כולו או מקצתו, אחרי שניתן פסק הדין נגדו (הדגשה שלי – ע.ג.) בין לפני שננקטו נגדו הליכי ההוצאה לפועל ובין במהלכם – כאשר הזוכה ממשיך בהליכים. החייב רשאי אפוא לטעון טענת "פרעתי" בכל זמן אחרי שניתן פסק הדין, או אחרי שהומצאה לו בקשת הזוכה לביצוע שטר, או אחרי מועד הרישום של שטר המשכנתה או המשכון (עניין אלבוים (1) לעיל; ראו גם: ד' בר אופיר הוצאה לפועל – הליכים והלכות (כרך ב) (2) בעמ' 625)".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ