אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ נ' לדרכים בישראל בע"מ

בע"מ נ' לדרכים בישראל בע"מ

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נתניה
57042-07-12
07/11/2013
בפני השופט:
חנה קיציס

- נגד -
התובע:
שלמה רכב בע"מ
הנתבע:
מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
פסק-דין

פסק דין

התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, בליסינג מימוני ו/או בליסינג תפעולי או בהשכרה של כלי רכב, ובכל המועדים הרלוונטיים לכתב התביעה היתה הבעלים של הרכב נשוא התביעה.

כמפורט בכתב התביעה, ביום 12.9.11 בעת שנסע נהגת רכב התובעת בכביש באזור תקוע שבירושלים, הרגישה הנהגת כי הרכב מאבד שליטה וכתוצאה מכך סטה הרכב מהכביש ונעצר בשוליו. לגירסת התובעת, לאחר בדיקה התברר כי באותו היום הונח חצץ על הכביש אשר גרם לאיבוד השליטה.

לטענת התובעת, הנתבעת הינה המפעילה של הדרך שבה נסע הרכב, ומשום כך היא האמונה והאחראית להבטחת התחזוקה התקינה של הכביש באופן שלא יהא בה מפגע לציבור. התובעת טוענת כי בעת קרות האירוע הונח על הכביש חצץ אשר גרם לאיבוד השליטה של נהגת הרכב, ולפיכך, לגישתה, יש לקבוע כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות הנתבעת.

בהקשר זה מפרטת התובעת כי רשלנות הנתבעת באה לידי ביטוי בחוסר מיומנות בתחזוקת הכביש, אי פיקוח ראוי על הדרך ואי נקיטה של אמצעי זהירות על מנת למנוע את התאונה כפי שניתן היה לצפות מבעל קרקע סביר בנסיבות העניין. לאור האמור עותרת התובעת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב שבבעלותה בצירוף שכר טרחתו של השמאי בסך כולל של 65,893 ₪.

הנתבעת טוענת מנגד כי אין בנסיבות המתוארת בכתב התביעה כדי להטיל עליה אחריות כלפי התובעת. לעמדתה, אין זה סביר ולא ניתן לצפות כי נציגי הנתבעת יימצאו בכל מקום בכל זמן כאשר בהחזקתה שטח של יותר מ- 6,500 ק"מ כבישים ברחבי המדינה. עוד טוענת הנתבעת כי ביום אירוע התאונה לא התקבל דיווח במועד שירות הלקוחות בעניין חצץ בכביש בו נסע הרכב, וכאשר התקבל הדיווח בגין התאונה הגיע למקום צוות יס"מ של מע"צ שטיפל במפגע שנוצר בעקבות התאונה. בדו"ח שערך צוות היס"מ בנוגע לתאונה לא צוין דבר לגבי חצץ על הכביש אם כי היו דיווחים אודות כתם שמן שנגרם כתוצאה מהתאונה.

בדיון ההוכחות שהתקיים בתיק זה העידו נהגת רכב התובעת ונציג מע"צ, מנהל האזור בו ארעה התאונה.

נהגת הרכב, גב' אוריה נמדר, העידה בחקירתה כי התאונה התרחשה בשעת אור אחר הצהריים, בעת שנסעה במהירות 60 קמ"ש, כאשר באחת הירידות לפתע איבדה שליטה על הרכב. לדבריה "אחרי התאונה חילצו אותי מהאוטו וראיתי שכל הכביש, לא שמתי לב בהתחלה, כל הכביש היה מלא בחצץ. כשעליתי על האמבולנס המח"ט של כל האזור בא לפנות אותי כי זה אזור רגיש, הוא אמר שזה תופעה מוכרת וזה קורה. תופעה מוכרת שיש חצץ באזור הזה על הכביש" (עמ' 1 לפרוטוקול). בחקירתה הנגדית ציינה הנהגת כי "תוך כדי התאונה חשבתי שאני זו שהעפתי את החצץ. רק אחרי שהגיע האמבולנס אז אמר לי המח"ט לא זה תופעה מוכרת" (עמ' 2 לפרוטוקול).

בדו"ח התאונה שהוגש לחברת הביטוח ביום 19.9.11 בנוגע לתאונה, הצהירה הנהגת כי ביום 12.9.11 היא נסעה בכביש תקוע ירושלים ובירידה "האטתי מעט פתאום, ההגה התחיל להשתולל ואיבדתי שליטה על האוטו נפלתי לשוליים והתנגשתי בהר. אמרו לי שהונח חצץ על הכביש וזה הסיבה שאיבדתי שליטה". הנהגת הופנתה לדו"ח התאונה בחקירתה הנגדית ונשאלה מדוע ציינה כי נאמר לה שהונח חצץ על הכביש, ולא כי ראתה זאת במו עיניה. במענה לשאלה זו הבהירה הנהגת כי היא לא הבחינה בחצץ תוך כדי נסיעה אך לאחר שיצאה מהרכב מח"ט הגזרה הסב את תשומת ליבה והיא ראתה את החצץ (עמ' 2 לפרוטוקול).

עד הנתבעת, מר יוסף ריבלין שהעיד מתוקף תפקידו כמנהל האזור בו ארעה התאונה, ציין כי מע"צ מפעילה יחידת יס"מ שעורכת סיורים 3 פעמים בשבוע ובנוסף היא מעסיקה קבלנים שמסתובבים באזורים שבאחריותה (עמ' 4 לפרוטוקול). לדבריו, הסיור האחרון שבוצע באזור הכביש שבו ארעה התאונה היה יום לפני (עמ' 5 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית אישר עד הנתבעת כי ייתכן והיה חצץ על הכביש שעליו הנתבעת לא ידעה, אך הוא שלל את הטענה כי בקטע הכביש שבו ארעה התאונה היתה תופעה מוכרת של חצץ על הכביש (עמ' 5 לפרוטוקול).

בסיכומיו טוען ב"כ הנתבעת כי התובעת לא הביאה כל ראיה להוכחת טענתה כי התאונה נגרמה כתוצאה מהימצאות חצץ על הכביש, זולת עדותה של הנהגת עדות יחידה של בעל דין. עוד נטען כי בסמוך למועד שבו ארעה התאונה לא התקבל דיווח מוקדם כי בקטע הכביש היה מפגע כלשהו וגם צוות היס"מ שסייר במקום יום קודם לכן לא הבחין בחצץ שהיה מונח על הכביש.

לאחר שבחנתי את הראיות, התרשמתי כי התובעת לא הוכיחה על פי מאזן ההסתברויות, כי הגורם לתאונה הוא חצץ שהונח על הכביש.

התובעת לא זימנה לעדות מטעמה את מח"ט הגזרה שלפי גירסתה הבחין בחצץ שעל הכביש במועד התאונה.

התובעת הציגה בפני תמונות של הנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה ומעיון בתמונות ניתן להתרשם כי מדובר בנזק מאסיבי שנגרם לחלקו הקדמי של הרכב. תמונות אלו ממחישות את טענת התובעת כי נהגת הרכב איבדה שליטה על הרכב עד כי הועף לתוך התעלה שבשולי הכביש.

עם זאת, מגירסאותיהם של הצדדים עולה כי מדובר בקטע כביש המצוי באזור הררי ומפותל, וגם הנהגת תיארה בעדותה כי "תנאי השטח, זה עיקול חד וירידה חדה" (עמ' 3 לפרוטוקול). נוכח עדות זו, ומשלא נשללה האפשרות לקיומו של גורם אחר שיכול היה לגרום לאיבוד השליטה כגון הירידות המרובות בקטע הכביש המדובר וקיומו של עיקול חד, המסקנה הינה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי התאונה נגרמה כתוצאה מחצץ שהיה בכביש.

זאת ועוד, איני סבורה כי הנתבעת התרשלה במילוי חובותיה לתחזק באופן ראוי את הכביש שבו ארעה התאונה. לעניין זה אין מחלוקת שקטע הכביש נתון לאחריותה של מע"צ, וגם אין מחלוקת על חובתה של מע"צ לדאוג לבטיחות ולתקינות הכביש.

התובעת טוענת בסיכומיה כי לו הנתבעת היתה נוקטת באמצעי תחזוקה ראויים ומפקחת בצורה סבירה על הכביש ועורכת סיורים כנדרש, אזי כי התאונה היתה נמנעת. בתגובה לטענה זו השיבה הנתבעת כי היא נוקטת באמצעים לאיתור מפגעים, כמתואר בעדות העד מטעמה, וכי נערך סיור במקום שבו ארעה התאונה יום קודם לכן. עוד היא טוענת כי הצבת פקחים מסביב לשעון בכל מקום בשטח המוחזק על ידה היא בלתי סבירה ויהיה בכך משום הכבדה משמעותית של הקופה הציבורית. לעניין טענה זו נסמכת הנתבעת על תא"מ 18637-03-09 רבאח נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בע"מ (1.1.12) שם נפסק כי "אין זה סביר לדרוש מהנתבעת שתדע בכל זמן נתון אודות כל מפגע שקיים בשטחה מבלי שקיבלה התראה כלשהי בעניין האמור, ולפיכך ברי כי לא היה סיפק בידה של הנתבעת לתקן מפגע בטיחותי מבלי שקבילה התראה כלשהי אודותיו. [...] ציפייה שכזו תחייב את הנתבעת בהצבת פקחים מטעמה סביב לשעון בכל מקום שבשטחה ומיותר לציין כי נקיטת אמצעי כזה הינו כמעט אינו אפשרי והיה בו כדי להכביד באופן משמעותי על הקופה הציבורית והציבור כולו".

לאור המפורט לעיל, לא שוכנעתי כי הנתבעת לא פעלה כנדרש למניעת קיומם של מפגעים על הכביש, ולא הוצגה בפני תשתית מספקת שעל יסודה ניתן לקבוע כי האמצעים הננקטים על ידי הנתבעת לאיתור ולמניעת המפגעים, הכוללים עריכת סיורים יזומים כשלוש פעמים בשבוע, אינם מהווים אמצעים סבירים ומספיקים לאיתור מוקדם של מפגעים. מקובלת עלי בהקשר זה טענת הנתבעת כי היא פועלת תוך התחשבות באילוצי התקציב העומדים לרשותה וכי לא ניתן לצפות ממע"צ שתימנע כל מפגע בכל רגע נתון ובכל מקום בכל קטע כביש באחריותה.

לאור האמור התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ