אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בע"מ נ' אלקטרו סטור פלוס בע"מ ואח'

בע"מ נ' אלקטרו סטור פלוס בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 19/01/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
3980-12-10
19/01/2011
בפני השופט:
נמרוד פלקס

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
1. אלקטרו סטור פלוס בע"מ
2. עמיקם מאזוז
3. רומינה מאזוז

החלטה

1. בפני בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל על פי צד אחד; בקשה לדחיית או מחיקת התביעה על הסף; בקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר"; בקשה למתן רשות להתגונן למתן רשות להגשת תביעה שכנגד.

2. עסקינן בתביעתו הכספית של בנק, הוא התובע (להלן – "הבנק"), כנגד חברה, היא הנתבעת מס' 1 (להלן – "החברה"), שהינה לקוחתו; וכן כנגד שני ערבים לחובה. בכתב התביעה נטען, כי החברה לא פרעה את החזרי ההלוואה שניתנה לה בהתאם למוסכם, ולפיכך ביטל הבנק את מסגרת האשראי שניתנה לחברה בחשבון העובר ושב וכן העמיד את יתרת ההלוואה לפירעון מיידי. החברה נתבעת איפוא לפרוע את מלוא יתרת החוב בחשבון העובר ושב, יתרת חוב הפיגורים בהלוואה וכן את יתרת ההלוואה שלכאורה טרם בא מועד פירעונה, אך הועמדה כאמור לפירעון מיידי.

3. הנתבע מס' 2 (להלן – "עמיקם") הינו בעל עניין בחברה וערב לחובותיה כלפי הבנק, מכח כתב הערבות שצורף לכתב התביעה. הנתבעת מס' 3 (להלן – "רומינה") ערבה אף היא לחובות החברה כלפי הבנק, מכח כתב ערבות שצורף אף הוא לכתב התביעה.

4. בבקשה להטלת עיקול זמני נטענו עילות התביעה כאמור וכן נטען, כי מצבם הכלכלי של הנתבעים אינו טוב ובאם לא יוטל העיקול הזמני לא יהיה בידי הבנק להיפרע את חובו, אם וכאשר בסופו של יום יינתן לטובתו פסק דין. הבנק פירט, כי סך חובות החברה עולה על מליון וחצי שקלים חדשים ואילו חובותיו האישים של עמיקם, ככל הנראה יחד עם רומינה, הינם כמיליון שקלים חדשים. זאת בנוסף על חובות עמיקם ורומינה מתוקף ערבותם לחובות החברה.

כן נטען, כי למעט הנכסים נשוא בקשת העיקול (זכות לקבלת סכומי כסף מאת חברת בסט ביי, זכויות בדירת המגורים ורכבה של רומינה) אין לנתבעים נכסים מהם יוכל הבנק להיפרע באם תתקבל תביעתו.

5. הנתבעים אינם חולקים על החוב נשוא התביעה. כן אין חולק, כי עד למועד הגשת התביעה לא פרעה החברה שלושה מהתשלומים החודשים אותם היה עליה לפרוע בהתאם להסכם ההלוואה.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים, אשר דומה שהכרעה בה הינה המפתח להכרעה בתביעה בכללותה, הינה האם אי פירעון שלושת תשלומי ההלוואה האמורים היה מוסכם על הבנק או לא.

6. אין חולק, כי עמיקם פנה אל מנהל סניף הבנק בבקשה לדחות את פירעון תשלומי ההלוואה, מחמת קושי תזרימי אליו נקלעה החברה והבנק אף נעתר לבקשתו. ראו: סעיפים 20-23 לתצהיר עמיקם התומך בבקשה לביטול העיקול הזמני; וכן עדות מנהל סניף הבנק מר גלעד אבנרי (להלן – "אבנרי") בש' 20-25, עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 16.1.11.

נקודת המחלוקת בין הצדדים הינה משך הדחייה לה הסכים הבנק. אליבא דעמיקם, הבנק הסכים לדחייה בת כשלושה חודשים ואילו לגרסת אבנרי הסכים הבנק לדחיית תשלום אחד או שניים בלבד.

7. אבנרי העיד, כי במהלך תקופת הפיגור בתשלומי ההלוואה פנה בעל פה אל עמיקם והתריע בפניו בדבר הפיגור ולבסוף אף הורה לשלוח את נספח ג' לכתב התביעה בו בוטלה כאמור מסגרת האשראי בעו"ש. ראו: עמ' 3-6 לפרוטוקול הדיון מיום 16.1.11.

כן יאמר, כי ביום 25.11.10 הודיע הבנק לחברה על ביטול מסגרת האשראי בחשבון העו"ש (נספח ג' לכתב התביעה), התביעה הוגשה אל בית המשפט ביום 2.12.10 ואילו צו העיקול הזמני ניתן ביום 8.12.10.

8. לטענת הבנק, הטעם להגשת התביעה, ביטול מסגרת האשראי בחשבון העו"ש והעמדת ההלוואה לפירעון מיידי היה אי פירעון תשלומי ההלוואה. ברי, כי ככל שיעלה בידי הנתבעים להוכיח את גרסתם, לפיה אי הפירעון היה בהסכמת הבנק, תעמוד להם הגנה מפני התביעה ודי בכך בכדי להיעתר לבקשתם למתן רשות להתגונן וכך אני מורה.

9. בשולי הדברים אומר, כי הואיל וכאמור ניתנה רשות להתגונן מטעם אחד, המקים הגנה כנגד כלל התביעה, ניתנת רשות להתגונן בגין כלל טענות ההגנה, שכן אין בכך הכבדה בלתי סבירה על הבנק. לאור האמור, איני מוצא טעם לדון ביתר טענות ההגנה אותן העלתה רומינה. השוו: 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות (פורסם במאגרים); ע"א 3300/04 צול נ' בנק המזרחי המאוחד (פורסם במאגרים).

10. נוכח החלטתי בדבר קבלת הבקשה למתן רשות להתגונן מתייתר למעשה הצורך לדון בבקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר". למעלה מן הצורך אציין, כי בבקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" אין ממש. הנתבעים סומכים בקשתם למחיקת הכותרת על ליקוים לכאורה שנפלו בטופס "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן" שצורף שנספח לכתב התביעה. אף אם אניח, כי אכן נפלו בטופס זה ליקויים, הרי שאין בכך כדי להצדיק את מחיקת הכותרת. עילת התביעה כנגד רומינה הינה כתב הערבות להחזר ההלוואה עליו חתמה. עסקינן בחוזה בכתב שדי בו כדי להכשיר את התביעה להידון בסדר דין מקוצר (אין מחלוקת באשר לקציבות הסכום). טופס "גילוי המידע לערב יחיד או מוגן" כלל אינו חלק מעילת התביעה ולמעשה לא היה כל צורך לצרפו לכתב התביעה. טופס זה נועד להוות ראיה לעמידת הבנק בחובות הגילוי החלות עליו בהתאם לדיני הערבות והבנקאות, אך אין הוא מסמך קונסטיטוטיבי המקים את עילת התביעה, או הנדרש לשם הכשרתה להידון בסדר דין מקוצר. השוו: ע"א 688/89 הילולים נ' בנק המזרחי, פ"ד מה(3) 188, 196.

הבקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" נדחית בזה.

11. הנתבעים אף ביקשו כאמור לדחות או למחוק על הסף את התביעה. דין הבקשה למחיקת התביעה על הסף להידחות. בהתאם להוראת תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 רשאי בית המשפט או הרשם למחוק תביעה על הסף מטעמי אגרה ושומה אך דומה שהנתבעים אינם מכוונים טענתם לעניין זה ולמצער אין כל נימוק מטעמים אלה בבקשתם. כן מוסמך בית המשפט למחוק תביעה באם, מכתב התביעה, עולה, כי היא טרדנית או קנטרנית או שאינה מגלה עילה. הנתבעים אינם מנמקים מדוע לטעמם אין כתב התביעה מגלה עילה וכל טענותיהם הינן טענות הגנה. ככל שיעלה בידי הבנק להוכיח את הטענות הנטענות בכתב התביעה הוא יהיה זכאי לסעד המבוקש. בחינת קיומה של עילת תביעה נעשה אך על פי כתב התביעה וכאמור הנתבעים לא פירטו מדוע הכתב, כשלעצמו, אינו מגלה עילה. באופן דומה אף לא מצאתי, כי כתב התביעה, עצמו, מצביע על היות התביעה טרדנית או קנטרנית. די באמור כדי לדחות את בקשת הנתבעים למחיקת התביעה על הסף.

12. באשר לבקשה לדחיית התביעה על הסף, הרי, שהדיון בבקשה כגון דא חורג מסמכות רשם שאינו שופט, ולפיכך לא אדון בעניין זה. יחד עם זאת, הואיל וכאמור בקשת הנתבעים אינה מבחינה כדבעי בין הטעמים המצדיקים לשיטתם מחיקה על הסף, דחייה על הסף, מחיקת הכותרת או מתן רשות להתגונן לא ניתן לדון בבקשה לדחייה על הסף כפי שהוגשה. ככל שהנתבעים עומדים על בקשתם לדחייה על הסף, יתכבדו להגישה בשנית כשהיא ערוכה כדבעי.

13. סיכום הביניים עד כה הינו, כי הבקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" והבקשה למחיקה על הסף נדחות. הבקשה למתן רשות להתגונן מתקבלת באופן והתצהירים התומכים בה יהוו כתבי הגנה. הבקשה לדחייה על הסף תדון על ידי שופט באם תוגש כשהיא ערוכה כדבעי.

איני מוצא מניעה לאפשר לנתבעים להגיש תביעה שכנגד, ככל שימצאו לנכון לעשות כן. לפיכך רשאים הנתבעים להגיש תביעה שכנגד בתוך 15 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ