אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בסל נ' סמעאן

בסל נ' סמעאן

תאריך פרסום : 26/02/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום עכו
34720-01-10
22/02/2012
בפני השופט:
ג'מיל נאסר

- נגד -
התובע:
מוהיב בסל
הנתבע:
סמעאן סמעאן
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך 28,330 ₪. לפי התביעה, בחודש אוגוסט 2004 או בסמוך לכך, בהיותם תושבי איטליה, הלווה אחיו של התובע, נביל באסל (להלן: "נביל"), לנתבע, עקב מצוקה כלכלית אליה נקלע הנתבע, סכום בסך 3,500 יורו. נביל החתים את הנתבע על שטר ביטחון בגובה ההלוואה להבטחת החזר ההלוואה. הנתבע לא פרע את שטר הביטחון, ובמועד מסוים התחייב הנתבע להשיב את ההלוואה לאחיו של נביל המתגורר בישראל (הוא התובע) לכשישוב הנתבע לישראל עפ"י המחאת זכות שנתן נביל לאחיו (התובע) ובהסכמת הנתבע. חרף התחייבותו המפורשת של הנתבע לא נפרעה ההלוואה/השטר עד היום. לאור האמור, עותר התובע לחייב את הנתבע לשלם את סכום קרן ההלוואה בסך 19,740 ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד ההלוואה המסתכמת בסך של 8,590 ₪.

הנתבע מודה כי לווה מנביל באיטליה סכום בסך 3,500 יורו ולשם הבטחת הפירעון מסר לנביל שיק דחוי משוך מחשבונו, אשר לא כובד ע"י הבנק באיטליה; לטענת הנתבע דין התביעה להידחות על הסף כיוון שלביהמ"ש בארץ אין סמכות עניינית לדון בתביעה זו מאחר ומקום יצירת החוב והמקום שנועד לקיום ההתחייבות הוא באיטליה; באותה תקופה מונה כונס נכסים, במסגרת הליכי פשיטת רגל, על העסק שהיה בבעלות הנתבע באיטליה, ולפיכך היה על נביל לפנות אל כונס הנכסים שמונה על נכסי הנתבע בנוגע לפירעון החוב, אך הוא לא עשה כן; הנתבע מכחיש כי התחייב לנביל לשלם את החוב לתובע כשיחזור הנתבע לארץ שכן הנתבע התגורר באיטליה במשך שנים ארוכות ורק לפני כשנתיים חזר לארץ.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה יוגשו סיכומים בכתב ללא שמיעת ראיות.

הנתבע טוען בסיכומיו כי לביהמ"ש בישראל אין סמכות עניינית לדון בתביעה שכן נביל והנתבע הם הצדדים להסכם ההלוואה, וכל ההסכמות ביניהם וכן שטר החוב, נעשו בתקופה בה היו נביל והנתבע תושבי איטליה, שטר הביטחון הוכן ואושר ע"י שלטונות איטליה, ולבטח אין יריבות בין התובע (אחיו של נביל) לבין הנתבע. שקלתי טענה זו ואני מחליט לדחות אותה. הסמכות העניינית לדון בתובענה נקבעת עפ"י הסעד הנדרש. בעניינו, הסעד הנדרש הוא כספי ושוויו מקנה סמכות עניינית של בית משפט השלום. מעבר לכך, אוסיף ואציין כי עילת התביעה של התובע, להבדיל מעילות התביעה המוקנות לנביל מכוח הפרת הסכם ההלוואה או חילול השיק שנמסר לו ע"י הנתבע, מתבססת על כתב המחאת זכות שניתן לתובע ע"י אחיו נביל (הנושה המקורי עפ"י הסכם ההלוואה ו/או עפ"י השטר).

לפי המצוין בכתב המחאת הזכות שהעתקה צורף כנספח לתצהיר עדות ראשית של התובע, המחה נביל לאחיו (התובע) ביום 15.1.06 את זכותו לקבלת סך של 3,500 יורו מהנתבע עקב חילול השטר שנמסר לנביל ע"י הנתבע וכי המחאת זכות זו היא סופית ומוחלטת ובלתי ניתנת לביטול והיא נעשתה על דעתו והסכמתו של הנתבע.

בהתאם לסעיף 1 לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט- 1969 (להלן:"חוק המחאת חיובים"), זכותו של נושה ניתנת להמחאה לצד ג' ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם שבין החייב לבין הנושה. כך שגם ללא הסכמת הנתבע, היה באפשרות נביל להמחות לתובע את זכותו לקבלת הכסף מהנתבע. יש להוסיף כי בהתאם לסעיף 2 לחוק המחאת חיובים, המחאת זכות אין בה כדי לשנות את הזכות או תנאיה, ולחייב יעמדו כלפי הנמחה (הנושה החדש) כל הטענות שהיו לו כלפי (הממחה) הנושה המקורי, בעת שנודע לו על ההמחאה. בעניינו, הנתבע אינו מכחיש את זכותו של הנושה המקורי (דהיינו הוא מודה כי לא פרע עד היום את ההלוואה), ואינו מעלה כל טענה לגופו של עניין לעניין קיומו של החוב או כנגד תוקפה של המחאת הזכות.

יובהר כי הנתבע טוען בכתב הגנתו כי חזר לארץ לפני שנתיים, דהיינו בשנת 2008, ואילו לפי הודעתו במשטרה מיום 25.8.06 עולה כי חזר לארץ מאיטליה "לפני כ 3 חודשים", דהיינו במאי 2006, אם כי ייתכן שמדובר בביקור ולא בחזרה לארץ לצמיתות. בכל מקרה, גם לפי גרסת הנתבע בכתבי טענותיו, הרי הוא תושב ישראל לכל הפחות בשנתיים האחרונות. התובע הנו תושב ישראל (מתגורר בכפר יאסיף), כך שלבית משפט כאן סמכות לדון בתביעה.

למעלה מן הדרוש יצוין כי הנתבע מעלה בסיכומיו טענה לפיה בנסיבות תיק זה בית משפט זה אינו "הפורום הנאות" לבירור התביעה עפ"י מבחן מירב הזיקות לענין נשוא התובענה. בענין זה הנתבע נתפש לכלל טעות שכן שאלת הפורום הנאות מתעוררת בסיטואציה שבה התובע מגיש תביעה בארץ נגד נתבע זר ואז עולה השאלה האם להחיל על הנתבע הזר את סמכותו של בית המשפט בישראל, או לעכב את ההליכים בבית המשפט בישראל לשם העברת התובענה לבית המשפט בחו"ל. בעניינו, מדובר בנתבע תושב ישראל ששהה בחו"ל ושב ארצה, ובתובע שאף הוא תושב ישראל, כך שטענת העדר "פורום נאות" אינה רלבנטית.

יצוין כי הנתבע מכחיש כי בשלב מסוים סיכם עם נביל שההלוואה תוחזר על ידו כשישוב לישראל, טענה הסותרת את הודעתו במשטרה מחודש אוגוסט 2006 שם העיד בחקירתו כי סיכם עם נביל שהוא יחזיר את הכסף לאחיו של נביל המתגורר בכפר יאסיף, דהיינו לתובע (שורות 5-7 להודעה), דבר התומך בטענת התובע לפיה המחאת הזכות נעשתה בין נביל לתובע על דעת הנתבע ובהסכמתו, על אף שבהתאם לסעיף 1 לחוק המחאת חיובים כאמור לא נדרשת הסכמת החייב לשחלוף הנושים כתנאי לתוקפה של ההמחאה.

הנתבע טוען כי לאור הליכי פשיטת רגל שהתנהלו נגדו באיטליה היה על נביל להגיש תביעת חוב, בגין ההלוואה ו/או שטר החוב שחולל לכונס הנכסים שנתמנה על נכסיו באיטליה ומשלא עשה כן אין לו אלא להלין על עצמו. אף טענה זו הנני דוחה. הנתבע לא הוכיח בדרגת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי החוב, נשוא התביעה, הוא בר תביעה במסגרת הליכי הפש"ר שהתנהלו באיטליה נגד הנתבע ואת אופן הליכי הגשת תביעות חוב לנאמן על נכסי החייב בפשיטת רגל עפ"י הדין הזר (איטליה), ודי בכך כדי לדחות טענתו בעניין זה.

התובע עותר לביהמ"ש לחייב את הנתבע לשלם לו בנוסף על קרן ההלוואה (השטר) בסך 3,500 יורו גם תוספת של ריבית והצמדה מחודש אוגוסט 2004 ועד למועד הפירעון בפועל. עם זאת, התובע עצמו טוען כי הוסכם במועד מסוים לאחר מתן ההלוואה בין הנתבע לנביל בעת שהותם באיטליה כי קרן ההלוואה בסך 3,500 יורו תוחזר ע"י הנתבע לתובע כשישוב הנתבע לישראל וכך גם מעיד תוכנו של כתב המחאת הזכות ומכאן שהתובע לא יהיה זכאי לתוספת הצמדה וריבית ממועד ההלוואה אלא ממועד חזרתו של הנתבע לארץ.

סיכומו של דבר אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום בשקלים השווה לסך של 3,500 יורו לפי שערו היציג של היורו ביום 1.5.06 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.06 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישלם הנתבע לתובע החזר אגרת משפט בצרוף הפרשים כחוק וכן יישא בשכ"ט עו"ד לתובע בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ