אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בסיל נ' מדינת ישראל

בסיל נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 03/02/2012 | גרסת הדפסה
ה"ת
בית משפט השלום ירושלים
54763-11-11
30/01/2012
בפני השופט:
מירית פורר

- נגד -
התובע:
עדואן בסיל
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להורות על החזרת תפוס.

ביום 19.10.11 נתפס רכב מסוג פורד מספר רישוי 83-837-15 (להלן:"הרכב") שרשום על שמו של המבקש וכאשר נהג בו אביו של המבקש, מר מוסה עדואן (להלן:"האב"), ובו עשרה שוהים בלתי חוקיים.

המבקש טוען, כי הנו הבעלים הרשום של הרכב ומשכך עתר להורות על השבתו לידיו. במענה לבקשתו הודיעה המשיבה, כי בכוונתה להגיש כתב-אישום ולעתור בסיומם של ההליכים המשפטיים לחילוט הרכב.

המסגרת המשפטית הנוגעת לעניין לבקשה מצויה בסעיף 12א1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – החוק), המורה כי רכב שהסיע תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, לא יוחזר לפני תום ההליכים המשפטיים, אלא אם כן הורה בית-המשפט אחרת מנימוקים מיוחדים שיירשמו. סעיף זה מאזן בין הפגיעה הפוטנציאלית בקניינו של אדם בטרם הורשע בדין, לבין המטרות שביסוד חקיקתו של הסעיף האמור, וביניהן ההגנה על ביטחון הציבור מפני ביצוע פיגועי טרור על-ידי שוהים בלתי חוקיים.

במקרה דנן לא קיימות נסיבות חריגות ומיוחדות העשויות להצדיק סטייה מן הכלל בדבר תפיסת הרכב עד לתום ההליכים. יתרה מכך, נמצאו נסיבות המצדיקות את המשך תפיסת הרכב, על-מנת לאפשר לתביעה לעתור לחילוטו עם סיום ההליכים המשפטיים.

בין הנסיבות המחמירות אציין את עברו הפלילי של החשוד, עת הורשע בדין בשני מקרים שונים של הסעת תושבים זרים שלא כדין וגם למבקש תיק תלוי ועומד על עבירה דומה ושני תיקים נוספים באותה עבירה שנסגרו מחוסר עניין לציבור.

בנוסף, עיון בתיק החקירה שנפתח בעקבות האירוע, אשר נמסר לי על ידי המשיבה, מעלה כי הרכב רשום אמנם על שם המבקש אך בפועל הוא משמש גם את אביו של המבקש, אשר הודה במיוחס לו.

המבקש טוען כי הפעלת הסמכות הנתונה לאיסור השימוש ברכב נעשתה שלא כדין ובצורה לא מידתית.

את השימוש בסמכות לאסור על השימוש ברכב יש להפעיל לאור מטרתו של החוק, אשר חוק על רקע הסכנה לביטחון הציבור הנובעת מהסעת שוהים בלתי חוקיים בתוך תחומי מדינת ישראל, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה:

"תיקוני חקיקה אלה, שבאו כאמור להחריף את התגובה העונשית לעבירות, הם בגדר אמירה מפורשת של המחוקק שאין אנו רשאים להתעלם ממנה. אולם גם ללא אמירה זאת אומרת לנו המציאות את דברה. לדאבון הלב, היו פיגועי הטרור למעשים שבכל יום והדבר הוא בבחינת מפורסמות שאינן צריכות ראיה. המעשים שפורטו בסעיף 12א לחוק הכניסה – הלנה, העסקה והסעה של תושב האזור שנכנס לישראל, יושב בה או עובד בה שלא כדין – הוגדרו מעשי עבירה שענשם בצדם כדי למנוע הגשת סיוע – ואפילו מתוך תמימות – למי שעלולים להיות מפַגעים. אם אין אוזנו של העבריין בכוח קשובה לקול דמי קורבנות הפיגועים, אולי יישמע לקול הסוגר והבריח הננעלים על העבריינים." (רע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (1) 769, 774).

מכאן, שהסעת שוהים בלתי חוקיים היא עבירה שהמחוקק ובתי המשפט מייחסים לה חומרה יתירה וכפועל יוצא מכך גם הענישה גם הסנקציה המינהלית הנלווות לה.

בחינת החומרה שבה פעל הנהג במקרה זה מחייבת את נקיטת הסנקציה המלאה אותה אפשר המחוקק להטיל על רקע מספרם של השוהים שנמצאו ברכב והידיעה הברורה של הנהג כי מדובר בתושבי שטחים שאין להם אישורי כניסה לישראל, כפי שעולה מהודעתו במשטרה.

על בית המשפט לראות לנגד עיניו את זכות היסוד של המבקש, לשמירה על קניינו ושימוש בו, שמצאה ביטויה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומנגד את הצורך בהשגת תכלית של האינטרס הציבורי, בנוגע לניהול ההליך הפלילי (בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, תק-על-2006 (1) 3416). זאת בפרט, כאשר טרם הוחלט אם להעמיד לדין את המבקש וגם אם המשיב מצוי, במסגרת הזמן המוקצב לו לתפיסה לפי הדין.

ואולם, אין במקרה שלפנינו נסיבות מיוחדות המצדיקות את החזרת הרכב בשלב זה למבקש. גם אם המבקש לא היה ער לשימוש שנעשה ברכב, מסירתו באופן בו נמסר, אינה יכולה לפטור אותה מהאחריות להיותו בעל הרכב ומהתוצאות הנלוות לשימוש שנעשה בו לצרכי הסעת שוהים בלתי חוקיים. בעלות המבקש על הרכב, כאשר הוא אינו נוהג בו כלל, ומוסר אותו לאחרים והם מבצעים בו עבירות, אינה יכולה להקנות חסינות מפני התוצאות שיש לשימוש אסור בו.

מכלול הנסיבות, לרבות עבירותיהם הקודמות של המבקש ואביו, מחייב השארתו של הרכב כתפוס, זאת הן בכדי למנוע המשך השימוש ברכב לביצוע עבירות דומות, והן על-מנת שיתאפשר לתביעה בסיום ההליכים המשפטיים לעתור לחילוט הרכב. בנסיבות אלו, החלופה שהציע המבקש, של התחייבות שהוא ישתמש בלעדית ברכב ולא ימסור אותו לשום גורם אחר ולא לאביו, לא תשיג את שתי המטרות האמורות.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים בפקס.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ב, 30 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ