אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ נ' מדינת ישראל

בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 15/09/2013 | גרסת הדפסה
המ"ש
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
9935-08-13
11/09/2013
בפני השופט:
נאיל מהנא

- נגד -
התובע:
בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

מונחת בפניי בקשה שהוכתרה בכותרת "בקשה לביטול הליכי גביה".

מעיון בבקשה עולה, כי המבקשת הינה חברה העוסקת בהשכרת רכב לנהיגה עצמית. כנגד החברה נרשמו 137 דו"חות, מכוח חזקת הבעלים, בגין עבירות תעבורה שבוצעו ברכבים הרשומים על שמה בין השנים 1998 – 2011.

המבקשת עותרת לביטול הליכי הגביה בגין כל אחד מהדו"חות הנ"ל. לטענתה, טרם חלפו המועדים להישפט ו/או שהדו"חות התיישנו, בין היתר, מאחר ובחלקם לא נשלחו למבקשת, ולגבי אלה שנשלחו לה במועד, המבקשת פנתה לטענתה למשטרה לגבי כל עבירה על מנת להסב אותה על שם המחזיק ברכב במועד הרלוונטי לביצועה, אך לא נענתה ועל כן טרם חלפו המועדים להישפט בגין הדו"חות.

דיון והכרעה

בטרם דיון לגופו של עניין בבקשה, אני מחליט לדחות את הבקשה מטעמים פרוצדוראליים שיורדים לשורשו של ההליך.

המבקשת הגישה בקשה הכוללת 137 דו"חות תוך שהיא משתיתה את בקשתה על טענות כלליות חלופיות. המבקשת לא פירטה טענותיה באופן פרטני לגבי כל דו"ח, לא כל שכן לגבי המיקום שבו נעברה העבירה או פרטי המחזיק ברכב במועד הרלוונטי לגבי כל דו"ח. כמו כן, לפי מספרי הדוחות, נראה על פניו כי חלקם אינו קשור לסמכות השיפוט המקומית של בית משפט זה.

על המבקשת היה להגיש בקשה נפרדת בגין כל דו"ח ולפרט את טענותיה לגבי כל דו"ח בנפרד, ולהגישם כל אחד במחוז אשר לו מסורה הסמכות המקומית לדון בעבירה.

בנוסף, על המבקשת לצרף לכל אחת מהבקשות תצהיר חתום כדין לאימות הטענות האמורות בה, לרבות חוזה ההשכרה ופרטי השוכר או המחזיק ברכב.

לגופו של עניין:

מעבר לצורך, אציין כי דין הבקשה כפי שהוגשה להידחות גם לגופו של עניין, כפי שיוסבר להלן.

הבקשה נפתחה במזכירות בית המשפט כבקשה להארכת מועד להישפט. זוהי הדרך לדיון מחדש בדוחות שעבר המועד לתשלומם ולא הוגשה בגינם בקשה להישפט.

הסמכות לדון בבקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") מסורה לאותו בית משפט שבסמכותו לדון בעבירות באם הבקשה תתקבל.

סמכות השיפוט המקומית נקבעת בהתאם לסעיף 6(א) לחסד"פ, כדלקמן:

"דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם".

"סעיף זה קובע את סמכות המאשימה לבחור היכן יוגש כתב האישום, אך אין בו כדי להעניק לנאשם זכות הבחירה לאיזה בית משפט יפנה בבקשה, שמוגשת על ידו, להארכת מועד להישפט" (עפ"ת 27124-06-10 לם נ' מ"י (פורסם בנבו, 21.08.10) ורע"פ 66/10 מיום 03.11.10)

עיון ברשימת הדוחות מעלה כאמור כי חלקם אינו בסמכות השיפוט המקומית של בית משפט זה. ומשכך, היה על המבקשת להגיש את הבקשה בנוגע לכל דו"ח לבית המשפט המוסמך.

לא זו אף זו, באם טענת המבקשת מכוונת לעניין התיישנות העונשים הרי שהסמכות לדון בטענה זו מסורה לבית המשפט השלום הדן בעניין אזרחי.

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון בע"פ 3482/99 פסי נ' מ"י פ"ד נג(5) 715 "ראשית, ... קנס שהוטל בהודעת תשלום קנס על עבירת ברירת משפט, כמוהו כפסק דין מרשיע של בית משפט לתעבורה שהטיל על המורשע עונש קנס. כפי שאין בית משפט שסיים מלאכתו נדרש לפסק הדין שנתן בהעדר הוראה חוקית מפורשת (ראו: ע"פ 1100/91 מדינת ישראל נ' מחמד עלי חן ג'עפרי, פ"ד מז(1) 418, 430), כך - מקל וחומר - שאין הוא נדרש להליכים של ביצוע פסק הדין שנתן, ובמקרה דנן, גביית הקנס. .... משכך ולאור העיקרון האמור, אין בית המשפט לתעבורה מוסמך לדון בטענת התיישנות של קנס שנגזר על פי פסק דין שנתן ושל קנס שהוטל על פי הודעת תשלום קנס, שכמוהו כעונש שנגזר בבית המשפט לתעבורה. שנית, גביית קנס שלא שולם במועדו נעשית על פי פקודת המסים (גבייה), כאילו היה מס. לפיכך, הואיל ומדובר בשלב של הוצאתו לפועל של עונש הקנס שהושת, שבמסגרתו נטענת טענת התיישנות, לא ראוי שהוא יטופל על ידי בית משפט שגדר סמכותו הוא טיפול בעניינים פליליים בלבד. שלישית, בקשה להצהיר על התיישנותו של עונש קנס היא במהותה בקשה למתן סעד הצהרתי ועל פי סעיף 75 לחוק בתי המשפט, הסמכות להעניק סעד הצהרתי מוגבלת לבית משפט הדן בעניין אזרחי. רביעית, נושא ההתיישנות מעלה שאלות שונות, הן במישור המשפטי והן במישור העובדתי. הברור העובדתי של סוגיית ההתיישנות יפה לבית המשפט האזרחי לערכאותיו..." (ההדגשה שלי- נ.מ).

המבקשת לא פירטה בבקשתה באיזו עילה היא מבקשת לבטל הליכי הגבייה, האם בעילה של התיישנות העבירות או בעילה של התיישנות עונשים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ