אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק פועלי אגודת ישראל ( סניף ירושלים 185) נ' שור ואח'

בנק פועלי אגודת ישראל ( סניף ירושלים 185) נ' שור ואח'

תאריך פרסום : 18/06/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
166114-09
15/06/2010
בפני השופט:
רחמים כהן

- נגד -
התובע:
בנק פ ועלי אגודת ישראל בע"מ
הנתבע:
1. שור
2. שור אפרת

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן, שהוגשה בעקבות תביעה בסדר דין מקוצר על סך 87,599.6 ₪ אותה הגיש המשיב, בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (להלן – הבנק) נגד המבקשת. יצוין, כי התביעה הוגשה גם נגד בעלה לשעבר של המבקשת, אשר לא הגיש בקשה למתן רשות להתגונן (להלן – נתבע 1) וניתן נגדו פסק דין ביום 22.2.2010.

הרקע להגשת התביעה

ביום 20.11.1997 פתחה המבקשת יחד עם נתבע 1 חשבון בנק בסניף ירושלים של הבנק (להלן – החשבון). לצורך כך חתמו על חוזה דביטורי כללי עם המשיב. כמו כן פתחו המבקשת ונתבע 1 חשבון נפרד בו נוהל פיקדון על סך של כ- 350,000 ₪ (להלן – חשבון הפיקדון או – הפיקדון).

על פי טענת המשיב בכתב התביעה, נכון ליום 23.4.2009, היה החשבון ביתרת חובה בסך של 87,599.6 ₪ (בטרם הוספת ריבית מיום 1.4.2009).

לטענת הבנק בכתב התביעה, המבקשת ונתבע 1 לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפיו ולא שילמו את הסכומים אותם התחייבו לשלם ובכך הפרו את ההסכמים עליהם חתמו. פניות הבנק למבקשת ולנתבע 1 לתשלום החובות שנצברו בחשבון נשוא התביעה לא נענו. על כן, הועמדה יתרת החובה לפרעון מיידי.

על רקע זה הוגשו כתב התביעה והבקשה למתן רשות להתגונן (להלן – הבקשה).

תמצית טענות המבקשת בבקשה

לטענת המבקשת, הבנק טעה בחישובי הריביות ובחיובים הנלווים; הבנק טעה בחיובי העמלות; היתרה המשוערכת אינה נכונה, ועל הבנק להוכיח מהי היתרה הנכונה; הבנק שיחרר את הפיקדון לנתבע 1, ממנו התגרשה המבקשת, ללא הסכמתה; לאחר שהמבקשת גילתה, כי הפיקדון המשותף שוחרר ללא הסכמתה וללא ידיעתה לידי נתבע 1 אישר הבנק למבקשת, כי אם יוותר חוב, רק נתבע 1 ישלמו והמבקשת תהא מופטרת מהחוב; הבנק לא העמיד מסגרת אשראי לחשבון, שעמד בריבית חריגה גבוהה ללא כל הצדקה.

כמו כן טוענת המבקשת, כי על אף פניותיה, לא העביר לה הבנק את מלוא המסמכים אשר התבקשו על ידיה ונדרשים לה על מנת להוכיח את טענותיה.

המבקשת תמכה את בקשתה בחוות-דעת מומחה מטעמה, מר פולישוק דניאל, מנהל חשבונות, לפיה:

"א. כפי שעולה מהסכמים המצויים בידי נדרשו 2 חתימות לצורך העברת הפיקדון לחשבון אחר.

ב. באם אכן שימש הפיקדון כבטחון לאשראי וסביר בעיני שזה היה המצב, היה על הבנק לסלק את החוב ביום 12/9/04.

ג. הבנק גבה ביתר לפחות סכום של 42,814.74 ₪ ריבית חריגה מצטברת.

ד. אין כל הגיון כלכלי או מסחרי להחזיק פיקדון כספי הנושא תשואה מינימאלית מול אשראי חריג המחויב בריבית הגבוהה ביותר הקיימת בבנק.

ה. כאמור, שיחזור החשבון ייערך לאחר קבלת המסמכים הנדרשים" (ההדגשות במקור).

כמו כן, הבהירה המבקשת בבקשה, כי היא ונתבע 1 ניהלו שני חשבונות משותפים בסניף ירושלים של הבנק. כבטוחה לחשבונות הועמד פיקדון על סך של 350,000 ₪. לטענתה, עוד בתחילת הליכי הגירושין הופתעה לגלות, כי נתבע 1 משך מאחורי גבה באופן חד-צדדי את כספי החסכון המשותף והעביר ביום 12.9.2004 סך של 332,346 ₪ לחשבון חברת "יקבי הכורמים בע"מ", חברה הנמצאת בשליטתו או בשליטת משפחתו של נתבע 1 (להלן – חברת הכורמים). לטענת המבקשת, בעקבות פעולה זו שנעשתה ללא ידיעתה וללא הסכמתה, נותרו החשבונות המשותפים ביתרת חובה של למעלה מ- 100,000 ₪. פעולה זו נעשתה בגיבוי מלא של הבנק אשר אישר העברת 330,000 ₪ מחשבון משותף לחשבון אחר באותו הבנק, פעולה אשר הייתה כרוכה בשבירת תכנית חסכון או פיקדון.

לטענת המבקשת, כתוצאה מפעולה זו, גרם הבנק בעצמו לכך שחשבונות המבקשת עמדו ביתרת חובה של 100,000 ₪ ללא בטחונות. המבקשת מציינת, כי מחודש דצמבר 2004 היא אינה עושה שימוש בחשבון ואף הודיעה על כך לבנק וכי ביום 6.12.2004 בוטלה ערבותה לחברת הכורמים.

על כך מוסיפה המבקשת, כי משגילתה את דבר ההעברה, פנתה למנהל סניף הבנק לברר מדוע וכיצד נעשתה ההעברה. במהלך הפגישה שוחח מנהל הסניף עם אביו של נתבע 1, מבעלי חברת הכורמים ובסיום השיחה הודיע לה, כי אביו של נתבע 1 התחייב לשלם את יתרת החוב בחשבונות. משלא סולקה יתרת החוב כעבור מספר חודשים, פנתה שוב המבקשת לבנק ואחד הפקידים הודיע לה, כי לבנק לא תהיה כלפיה כל טענה או תביעה בקשר לחוב, שכן כל התביעות תהיינה כלפי נתבע 1 או כלפי חברת הכורמים.

המבקשת ממשיכה וטוענת, כי הבנק ביצע את הפעולה החד צדדית לאור הפעילות הענפה עם חברת הכורמים וסכומי הכסף שהחברה מגלגלת בחשבונותיה העסקיים, והכל על חשבון המבקשת, ללא הסכמתה ובניגוד לכללי בנקאות בסיסיים. על הבנק לשאת בתוצאות מעשיו כאשר אפשר לנתבע 1 להבריח 330,000 ₪. המבקשת לא יצרה את החוב ולא קיבלה מכספי החוב. על כן, ככל שיש לחייב את מי מהמעורבים, יש לחייב את הנתבע 1 אשר לקח את כספי הפיקדון לרשותו בהסכמת הבנק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ