אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נ' גינזבורג

בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ נ' גינזבורג

תאריך פרסום : 02/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
12348-03-13
22/05/2013
בפני השופט:
סיגל אלבו

- נגד -
התובע:
שלי גינזבורג
הנתבע:
בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לתביעה על סכום קצוב בצירוף התנגדות.

המשיב הגיש כנגד המבקשת, כנגד חברת אנטר מחשבים וציוד בע"מ (להלן: "החברה") וכנגד מר גיזנבור מאיר תביעה לתשלום יתרת החוב בחשבונה של החברה המתנהל אצל המשיב. בכתב התביעה נטען כי המבקשת ומר גינזבורג חתמו כערבים לחובות החברה כלפי המשיב. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשת ביום 31.8.09 בדרך של הדבקה וביום 31.1.13 בדרך של מסירה מלאה. ההתנגדות הוגשה ביום 3.3.12.

בתצהיר התומך בבקשה טוענת המבקשת כי קיבלה את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל רק ביום 31.3.13 וכי לא הומצאה לידיה אזהרה ביום 31.8.09, אשר לגביה נטען כי בוצעה בדרך של הדבקה.

לגופה של התביעה, טוענת המבקשת כי היא נשואה למר גינזבורג, אשר החברה הינה בבעלותו היחידה והמבקשת אינה בעלת עניין בה. המבקשת מכחישה כי חתמה על כתב הערבות לטובת המשיב וטוענת כי חתימתה על כתב הערבות זויפה.

המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי האזהרה הומצאה למבקשת עוד ביום 31.8.09 והמבקשת אף הגישה שאלון ביום 17.1.11 אליו צורפה רשימת תיקים הכוללת את התיק נשוא התביעה. בסמוך להגשת השאלון פנה בא כוח המשיבה אל ב"כ המשיב בהצעה לסגירת חובותיה של המבקשת למשיב. בפנייה זו לא התכחשה המבקשת לחתימתה על כתב הערבות ואף לא טענה כי לא קיבלה את מסמך האזהרה. בתגובה לפנייה זו, נשלח מכתב מאת ב"כ המשיב בו פורטו חובות המבקשת בכל אחד מן התיקים. יתר על כן, ביום 24.1.12 הגישה המבקשת שאלון גם בתיק נזוא בקשה זו. המבקש מוסיף וטוען כי המבקשת ניצלה את העובדה כי המשיב ביצע מסירה מלאה ביום 31.3.13 על מנת לטעון כי ההתנגדות הוגשה במועד. עוד טוען המשיב, כי הגנת המבקשת היא הגנת בדים, שכן כל התקופה לא הכחישה המבקשת את חתימתה על כתב הערבות.

בתשובה טוענת המבקשת, כי האזהרה שהומצאה בדרך של הדבקה לא הגיעה לידיה. אשר למכתבים שנשלחו למבקשת לטענת המשיב, טוענת המבקשת, כי המשיב לא טרח לעדכן את מועד האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ועל כן אין לו אלה להלין על עצמו. עוד טוענת המבקשת, כי העובדה שניסתה להסדיר את חובותיה אינו צריך למנוע ממנה את יומה בבית המשפט.

השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא האם ההתנגדות הוגשה במועד. כאמור, המבקשת טוענת כי לא קיבלה את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ביום 31.8.09 וכי האזהרה הומצאה לה רק ביום 31.3.13.

גם אם אקבל את טענת המבקשת כי לא קיבלה את האזהרה ביום 31.8.09, הרי שאין ספק שהמבקשת ידעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל הרבה לפני יום 31.1.13, הוא המועד בו הומצאה לה האזהרה בשנית במסירה מלאה. כך, לשאלון שהוגש ביום 17.1.11 בתיק הוצאה לפועל אחר צורפה רשימת התיקים הפתוחים נגד החייבת ובהם מופיע תיק ההוצאה לפועל נשוא בקשה זו. אף במכתבו של ב"כ המשיב אל ב"כ המבקשת מיום 9.2.11, פורט באופן מפורש התיק נשוא בקשה זו, לרבות גובה החוב בתיק. אך החשוב מכל הוא כי מהמסמכים שצורפו לתגובת המשיב, עולה כי ביום 24.1.12 הגישה המבקשת בקשה למתן צו תשלומים בצירוף שאלון בתיק ההוצאה לפועל נשוא בקשה זו ובמועד זה ידעה אף ידעה בוודאות על קיומו של תיק ההוצאה לפועל נגדה. לפיכך, אין בידי לקבל את טענת המבקשת כי נודע לו על קיומו של התיק רק ביום 31.3.13 הוא המועד בו הומצאה לה האזהרה במסירה מלאה. לעניין זה יש להזכיר את סעיף 7(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הקובע כי הגיש החייב בקשה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אחא אם כן הוראה רשם ההוצאה לפועל אחרת. לא מצאתי בתשובת המבקש התייחסות כלשהי לשאלון שהוגש.

זאת ועוד, העובדה כי בוצעה מסירה מלאה של האזהרה אינה שוללת תוקפה של מסירה קודמת או את ידיעתה של המבקשת על קיומו של התיק, שכן הצורך בהמצאת אזהרה במסירה מלאה נחוץ על מנת לנקוט הליכים מסויימים נגד חייב בתיק הוצאה לפועל, שתנאי לנקיטתם הוא מסירה מלאה של האזהרה. המבקשת אינה יכולה להסתתר מאחורי העובדה כי האזהרה הומצאה לה במסירה מלאה, על מנת לטעון כי ההתנגדות הוגשה במועד, וזאת כאשר מהמסמכים עולה מפורשות כי לכל המאוחר ביום 24.1.12 ידעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל נגדה. לאור האמור, אני קובעת שההתנגדות אשר הוגשה ביום 3.3.12 הוגשה באיחור.

האם יש מקום להאריך למבקשת את המועד להגשת התנגדות? המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ע"א 8547/96 אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור – ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04 ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח', תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה לא מצאתי בבקשה טעם ממשי להארכת המועד. אך יחד עם זאת, מוכנה אני לבוא לקראת המבקשת ולהניח כי אי הגשת ההתנגדות במועד נבעה מטעות ולא מזלזול בהליך המשפטי, וזאת על מנת לאפשר לה את יומה בבית המשפט.

אשר לטענות שמעלה המבקשת בהתנגדות לגופה, הרי שהמבקשת טוענת כי חתימתה על כתב הערבות זויפה. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה שטענה זו הועלתה בשלבים מאוחרים, לאחר שמשך כל התקופה בה ידעה המבקשת על קיומו של התיק לא העלתה טענה זו, הרי שהגעתי למסקנה כי סיכויי הגנתה של המבקשת אינם גבוהים ועל כן יש מקום להתנות את קבלת הבקשה להארכת מועד וההתנגדות בתנאים. לאור האמור, אני קובעת כי הבקשה תתקבל בכפוף להפקדת סך של 7,000 ₪ בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום.

לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.

הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ