אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק ערבי ישראלי עראבה 34036 נ' בני מוסטפה נעאמנה בע"מ ואח'

בנק ערבי ישראלי עראבה 34036 נ' בני מוסטפה נעאמנה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
12612-03-12
10/03/2013
בפני השופט:
ניר זיתוני

- נגד -
התובע:
אחמד נעאמנה
הנתבע:
בנק ערבי ישראלי עראבה 34036

החלטה

בענין : בקשת רשות להתגונן

1. ביום 7/3/12 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 1,289,876 ₪ נגד חברת בני מוסטפא נעאמנה בע"מ (להלן: "חברת מוסטפא"), בטון נעאמנה בע"מ (להלן: "חברת בטון"), עלי נעאמנה (להלן: "עלי"), פהים נעאמנה (להלן: "פהים") והמבקש. החלק הארי של סכום התביעה עניינו חוב בחשבונה של חברת מוסטפא המורכב מיתרת חובה בחשבון חח"ד, יתרה בלתי מסולקת של אשראי בסך של 1,068,047 ₪ ויתרת חשבונות פיגורים. שאר החוב עניינו חוב בחשבון חח"ד על שם חברת בטון, אשר סולק בינתיים כפי שעולה מהצהרת באי כוח הצדדים בדיון מיום 24/2/13.

2.עילת התביעה כנגד המבקש נובעת מכך שחתם, יחד עם עלי ופהים , ביום 11/2/99 על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובות חברת מוסטפא.

3.אין מחלוקת כי בחודש אוקטובר 2011 הוכן הסכם שאמור היה להיחתם מבחינת התובע על ידי על ידי כל הנתבעים , אך נחתם בפועל רק על ידי חברת מוסטפא , עלי ופהים.

4.ביום 16/5/12 ניתן פסק דין בהעדר נגד חברת מוסטפא , עלי ופהים. ביום 30/10/12 דחיתי במנומק את בקשת הנתבעים 1, 3 ו – 4 לביטול פסק הדין. באשר לחברת בטון, ישנה בקשת רשות להתגונן, שעודנה תלויה ועומדת, כאשר לדיון שנקבע לבקשה ביום 24.2.13 התייצבה רק אחת משני המצהירים.

5.ביום 1/7/12 הגיש המבקש בקשת רשות להתגונן. ביום 20/9/12 הגיש המבקש תצהיר משלים לאחר שקיבל מסמכים נוספים מהתובע. לצורך ההחלטה שבפניי אתייחס לתצהיר המקורי ולתצהיר המשלים כבקשה אחת. במסגרת הבקשה העלה המבקש מס' טענות, אשר ידונו להלן לפי סדרן, תוך התייחסות לחקירתו הנגדית של המבקש, כפי שהתקיימה בפניי היום.

6.הטענה הראשונה של המבקש הינה כי חתימתו על הערבות היא תוצאה של טעות, הטעייה מצידו של פקיד הבנק וחוסר תום לב של הבנק התובע. נטען כי המבקש הבין מהשיחה עם פקיד הבנק שחתימתו על הערבות נדרשת כביטחון למסגרת האשראי שהיתה באותה עת לחברת מוסטפא למקרה בו השיעבודים לא יכסו את מסגרת האשראי בשל ירידת ערכם או בשל חריגה מהמסגרת. עוד נטען לעניין זה כי המבקש הבין שמדובר בערבות משותפת של חמשת האחים אשר הקימו את חברת מוסטפא. המבקש טען כי רק בדיעבד גילה כי אחיו ג'מיל לא חתם על הערבות ואחיו פהמי הופטר מערבותו.

7.במסגרת חקירתו הנגדית העלה המבקש גרסה חדשה לפיה נאמר לו על ידי פקיד הבנק שהערבות מוגבלת ל – 10% מהאשראי ולכן סבר כי הערבות מוגבלת לסך של 20 אלף ₪. גם לאחר שניתנה למבקש ההזדמנות להסביר כיצד ייתכן כי טענה מהותית שכזו מועלית לראשונה בחקירה הנגדית, התקשה המבקש ליתן הסבר מניח את הדעת. המבקש בחר לספר לעניין זה כי במסגרת ביקוריו בבנק שנועדו להפקדת שיקים לניכיון, נאמר לו כי כאשר יש חריגה של 10% ממסגרת האשראי לא עושים יותר ניכיון שיקים (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 23-28). דהיינו, לא רק שמדובר בגרסה כבושה ולא ניתן הסבר לכבישת הגרסה, אלא קיימת סתירה פנימית בעדות עצמה בין הטענה לפיה הגבלת היקף הערבות נלמדה מדברי פקיד הבנק (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 5-6) לבין הטענה כי הגבלת היקף הערבות נלמדה מהניסיון הבנקאי שרכש המבקש בעקבות ביקוריו בבנק.

8.אי התאמה נוספת בגרסת המבקש נמצאה בכל הנוגע לעדותו ביחס לכותרת כתב הערבות לפיה מדובר בערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום. המבקש אישר כי חתם ליד כותרת המסמך. המבקש אישר כי ראה את כותרת המסמך כאשר חתם לידה (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 11-13). יחד עם זאת, מיד לאחר דברים אלו חזר בו המבקש מגרסתו וסיפר כי לא קרא את הכותרת לפני שחתם על ידה שכן הוא נותן אמון בפקיד הבנק, כפי שנתנו בו אמון כאשר מילא טפסים לאזרח בתקופה בה עבד במשרד הפנים (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 15-22). בהמשך חקירתו, סיפר המבקש כי חתם על ערבות גם עבור חברת בטון בשנת 2008 (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 10-20) וכן על ערבויות ללא הגבלה בסכום לטובת חברת מוסטפא בבנק הפועלים ובנק מרכנתיל (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 22-32). המבקש אף אישר כי חתימה של בעל מניות על ערבות ללא הגבלה בסכום היא פעולה סטנדרטית המתבצעת בכל הבנקים.

9.מן המקובץ עולה כי הטענות שהעלה המבקש כנגד התובע בכל הנוגע לטעות, הטעייה וחוסר תום לב במעמד החתימה על הערבות, הן טענות הגובלות בהגנת בדים במידה המצדיקה התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה. יש קושי לא מבוטל לגבש גרסה אחת עקבית מתוך האמור בתצהירים ובחקירה הנגדית. אם מנסים לסכם את גרסתו של המבקש נכון להיום, ניתן לומר כי המבקש לא קרא את תוכן הערבות לפני שחתם עליה כיוון שמדובר במסמך סטנדרטי וכיוון שפקיד הבנק היה עסוק עם לקוח אחר ואפילו לא נתן לו לשבת. שני החלקים של הגרסה לא מתיישבים זה עם זה. אם מדובר במסמך סטנדרטי עליו כל הבנקים מחתימים בעלי מניות, לא ברור מדוע המבקש מצא לנכון להלין על פקיד הבנק על שלא איפשר לו לקרוא את המסמך לפני שהוא חותם עליו. אם אכן פקיד הבנק היה עסוק עם לקוח אחר, לא יכול היה לתת מענה רציני לשאלותיו של המבקש, לא ברור מדוע המבקש לא הציע לבוא פעם אחרת לבנק ולחתום על המסמך לאחר שעיין בו.

10.גם מהפן המשפטי הטענה של המבקש לפיה תוכן כתב הערבות לא מחייב אותו כיוון שלא ניתנה לו האפשרות לקרוא אותו לפני שחתם עליו, מעוררת קושי כבר בשלב הזה לאור ההלכה הידועה לפיה מי שחתם על מסמך מבלי לקרוא אותו, אין לו אלא להלין על עצמו.

11.הטענה השנייה של המבקש, אשר שלובה בטענה הראשונה, הינה כי התובע לא נתן לו לעיין בכתב הערבות לפני שחתם עליו, לא שלח לו העתק מכתב הערבות, לא הסביר לו על היקף החיוב הגלום בערבות ולא שלח לו הודעות על קיומה של הערבות אחת לשנה ועל שינויים שנעשו בערבות (אי החתמת ג'מיל, הפטרת פהמי וחתימת חברת מוסטפא על ערבות לחברת בטון).

12.במסגרת החקירה הנגדית נשאל המבקש האם ביקש מפקיד הבנק לקבל את כתב הערבות לאחר שחתם עליו כדי לקרוא אותו. המבקש השיב "לא ביקשתי. מה הוא ייתן לי. אני ביקשתי העתק והוא אמר לי שאין" (עמ' 11 שורות 22-23). ראשית, ברי כי ישנה סתירה פנימית בתוך התשובה עצמה בכל הנוגע לשאלה האם המבקש ביקש או לא ביקש לקבל העתק מכתב הערבות. שנית, אין זה מתקבל על הדעת כי פקיד הבנק לא יסכים לתת למבקש העתק מכתב הערבות עליו חתם, לא במעמד החתימה ולא במועד מאוחר יותר. גם אם אניח לטובת המבקש, כמקובל בשלב זה, כי כל הדברים שאמר ולא נסתרו הינם אמת לאמיתה, לא ברור מדוע המבקש לא ניצל את אחד מביקוריו בסניף הבנק הסמוך למקום מגוריו כדי לחתום על מסמכים ולהפקיד שיקים לניכיון או לכל מטרה אחרת, כדי לבקש העתק מכתב הערבות במהלך 11 השנים שחלפו מאז חתם המבקש על כתב הערבות ועד שהודיע על ביטולו כאמור בנספח ב' לבקשה.

13. עם זאת , הטענות לפיהן המבקש לא קיבל מהבנק התובע הודעות על הערבות אחת לשנה ועל שינויים שחלו בהיקף החיוב הנערב , לא נסתרו משום שהמבקש לא נשאל לגביהם בחקירה הנגדית .

14.הטענה השלישית הינה כי הערבות בוטלה במכתבו של המבקש מיום 8.11.10 , כאשר החוב נשוא התביעה נוצר לאחר מכן , בשנת 2011 . עוד נטען לענין זה כי התובע נתן למבקש להבין כי אינו ערב עוד כאשר לא החתים אותו על ההסכם משנת 2011 .

טענה זו קרסה לחלוטין במסגרת החקירה הנגדית , במידה המצדיקה דחייתה כבר בשלב זה

. המבקש לא ידע ליתן מענה מניח את הדעת לשאלה שהופנתה אליו בענין זה והפנה את ב"כ התובע לקבל הסברים מעלי ( ע' 18 לפרוטוקול , ש' 4 עד 9 ) . על פני הדברים , אין כל יסוד למסקנה הגלומה בטענת המבקש לפיה החוב של חברת מוסטפא לתובע נעלם לפתע בסוף שנת 2011 . ההסבר היחיד ל"העלמות" יתרת חובה של כ 431 אש"ח מחשבון העו"ש הוא ההסכם שנחתם ע"י הנתבעים 1 , 3 ו 4 במסגרתו הועמדה להם הלוואה שנועדה להסדיר את החוב מבלי להיזקק להגשת תביעה משפטית .

15. הטענה הרביעית הינה כי הוראות מסוימות בכתב הערבות מהוות תנאי מקפח בחוזה אחיד והאמור בהן מנוגד להוראות חוק הבנקאות , כללי הבנקאות , חוב הערבות והוראות המפקח על הבנקים . בענין זה הפנה ב"כ המבקש לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת גמבש ( ע"א 118/93 ) . בפרשת גמבש נקבע כי לאחר שניתנה רשות להתגונן לערב בטענה של חוסר תום לב של הבנק , היה מקום ליתן רשות להתגונן גם בטענה שהבנק החזיר את הערבות הבנקאית לערב אחר שעזב את הארץ באופן המעיד על חוסר תום לב . נקבע כי אין מקום לדחות כבר בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן את טענת הערב לפיה התניה בכתב הערבות המאפשרת לבנק לשחרר בטחונות או לעשות הסדר עם ערב אחר , אינה יכולה להוות תנאי מקפח בחוזה אחיד . מנגד הפנה ב"כ התובע להחלטתי מיום 30.10.12 במסגרתה נדחתה טענה דומה של הנתבעים 1 , 3 ו 4 על יסוד פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת בן צבי ( ע"א 465/89 ) ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בפרשת הס

( ע"א 2726/01 הס נ' בנק איגוד ) .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ