אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק ערבי ישראלי בעמ נ' נ.ר.חכים חברה לבניין ויעוץ הנדסי בע"מ ואח'

בנק ערבי ישראלי בעמ נ' נ.ר.חכים חברה לבניין ויעוץ הנדסי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 04/04/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
10786-04-09
29/03/2010
בפני השופט:
אחסאן כנעאן

- נגד -
התובע:
רים חכים
הנתבע:
1. בנק ערבי ישראלי בע " מ
2. נ.ר.חכים חברה לבניין ויעוץ הנדסי בע"מ
3. נאסר חכים

החלטה

רקע כללי:

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף. המבקשת הינה הנתבעת ואילו המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב"), הינו תאגיד בנקאי, התובע בתביעה לחוב כספי.

החייבת העיקרית אשר על שמה התנהל החשבון הינה המשיבה מס' 2. המבקשת והמשיב מס' 3 היו בזמן הרלוונטי בעלי מניות במשיבה מס' 2 כאשר המבקשת החזיקה ב- 1% מכלל מניות המשיבה מס' 2 והיתרה הוחזקה על ידי המשיב מס' 3. יצוין עוד כי, המבקשת והמשיב מס' 3 הינם אחים.

המבקשת חתמה ביום 29.4.1999 ביחד עם המשיב מס' 3 על ערבות מתמדת לטובת המשיבה מס' 2 (להלן: "כתב הערבות") והעילה בגינה הגיש המשיב תביעה נגדה נסמכת על אותו כתב ערבות. הערבות עליה חתמה המבקשת איננה מוגבלת בסכום או בזמן.

המבקשת טוענת בבקשתה כי היא עונה להגדרת "ערב יחיד" כמשמעו בחוק הערבות, תשכ"ז – 1967 (להלן "חוק הערבות") ולכן על פי הרואות סעיף 21 (ב) משלא ננקב סכום בכתב הערבות פטור ערב יחיד מערבותו.

המשיב טוען בתגובתו כי, מאחר והערבות נחתמה באפריל 1999 ,תיקון תשנ"ב אינו חל עליה. המשיב טוען עוד כי המבקשת והמשיב 3 הינם אחים ולכן על פי הגדרת חזקה בחוק ניירות ערך יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עימו או שפרנסתו האחד על האחר כאחד. לכן יש לראות במבקשת ובמשיב מס' 3 אדם אחד.

דיון והכרעה:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני סבור כי דין הבקשה להידחות.

ביום 14.11.1997 תוקן חוק הערבות, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק הערבות"), תיקון מס' 2 והוכנס לחוק הערבות לראשונה המושג "ערב יחיד".

בהגדרת "ערב יחיד" נקבע כי היה החייב תאגיד לא יחשב ערב יחיד מי שהוא בעל עניין בתאגיד. להגדרת בעל עניין מפנה חוק הערבות לחוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968. "בעל ענין" בחוק ניירות ערך מוגדר כדלקמן:

"בעל ענין", בתאגיד –

(1)מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי, או תאגיד שאדם כאמור מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק שלו, או מכוח ההצבעה בו, או רשאי למנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מהדירקטורים שלו;"

ממשיך חוק ניירות ערך וקובע כי "החזקה" ו"רכישה", לענין ניירות משמעה "בין לבד ובין ביחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי חברה - גם בידי חברה בת שלה או חברה קשורה שלה במשמע, וכשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד - יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסת האחד על האחר, כאדם אחד;" (ההדגשה שלי א.כ.). בעוד שבן משפחה מוגדר בחוק ניירות ערך, בין היתר, כאח. לכן טוען המשיב כי יש לראות במבקשת והמשיב מס' 3 כאחד ושניהם מחזיקים יותר מ- 5% ולכן היא נחשבת לבעלת עניין ואינה "ערב יחידה".

מאידך המבקשת טוענת בתשובה לתגובה כי הגדרת "ערב יחדי" קובע כי הוא כל מי שאינו תאגיד ולמעט בן זוג של החייב. מאחר וחוק הערבות אינו כולל אח משמע כי המחוקק התכוון להכליל אח בהגדרת ערב יחיד ולכן מדובר בהוראה ספציפית הגוברת על הוראה כללית בחוק ניירות ערך.

לדעתי המבקשת מבלבלת בטיעוניה המשווים את הוראות חוק הערבות להוראות חוק ניירות ערך. כאשר החייב אינו תאגיד אזי במידה והערב הוא בן זוגו של החייב לא יחשב כערב יחיד. אולם במידה והחייב הוא תאגיד, כאשר מחזיקי המניות הם בני משפחה, כמשמעם בחוק ניירות ערך הם יחשבו למחזיק אחד וכפועל יוצא מכך לא יחשבו "ערב יחיד". בשתי סיטואציות אלו אין כל סתירה.

אולם בהגדרת בן משפחה בחוק ניירות ערך דרוש תנאי נוסף לצורך קיום ההגדרה של "החזקה" והוא כי בן המשפחה יתגורר על המחזיק האחר או פרנסתו תהיה עליו. קרי על המשיב להוכיח כי המבקשת התגוררה עם המשיב מס' 3 או פרנסתה עליו על מנת שתחשב כבעלת עניין וככזו לא תחשב כערב יחיד. ההגיון מאחרי תנאי זה כמו הוא זהה להגיון של חייב ובן זוגו לפיו אנשים הנחשבים כיחידה ככלית אחת לא יהיו זכאים להגנת חוק הערבות בדבר "ערב יחיד".

קיום תנאי זה דורש ליבון ובירור עובדתי שמקומו על פי ההלכה הפסוקה אינו בבקשה לסילוק על הסף.

בשים לב לכך הנני מורה על דחיית הבקשה. לאור העובדה כי מרבית טענות המבקשת התקבלו ונותר על הפרק בירור עובדתי אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מההחלטה לבאי כח הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ