אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק ערבי ישראלי בעמ נ' בח'ית יועצים פיננסים בע"מ ואח'

בנק ערבי ישראלי בעמ נ' בח'ית יועצים פיננסים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 16/03/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
19000-09-09
16/03/2011
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
אליאס בחית
הנתבע:
בנק ערבי ישראלי בע " מ ע"י ב"כ עו"ד מ. טמבור

החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן של ערב, כנגד תביעה ליתרת חוב בחשבון עו"ש.

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשות המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם של המבקשים, אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

לעניין זה ראה ע"א 2418/96 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, ובספרו של כב' השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", (מהדורה עשירית), בעמוד 403: בדיון בבקשת רשות להתגונן, ביהמ"ש אינו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירם של המבקשים נכונות הן; עליו לצאת מן ההנחה, שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנותו ע"א 356/85 משה מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז.

ועוד נפסק באחרונה: "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים (האינטרס של מתן הגנה לתובע שזכותו עפ"י התביעה שהגיש אינה מוטלת בספק ואינטרס ציבורי בקידום יעילותה של המערכת השיפוטית ביחס לתביעות שתוצאתן האופרטיבית מתבקשת מאליה), את ההכרה בזכותו להתגונן". כב' השופטת א. פרוקצ'יה בע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (מופיע במאגר נבו).

דיון בטענות ההגנה של המבקש

תחשיב חוב לא נכון, אי צירוף מסמכי ההלוואה (הסכם ההלוואה, תנאיה, לוח סילוקין, גובה הריבית).

שינוי תנאי ההלוואה ואי עידכונם במערכת הבנקאית.

הגשת התביעה בניגוד להסכם, שכן הנתבעים עמדו בתנאי ההלוואה ובניגוד לחובת ההודעה עפ"י סעיף 26 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות").

1.תחשיב חוב לא נכון לרבות חיובי קנסות וריבית. המבקש טוען בתצהירו כי גובה החוב אינו נכון, וכי חישוב ריבית הפיגורים שגוי. המבקש אף פנה למשיב בבקשה לקבל מסמכים הנוגעים להלוואות אותן הציג המשיב לפירעון, אך לא קיבל ממנו דבר. כפי שניתן לראות מנספח ת' 2 אותו צירף המשיב, שכותרתו יתרות חוב, ניתן לראות כי רובו של החוב הינו תוצאה של העמדת הלוואות לפירעון. המשיב לא מסר את כל הפרטים הנדרשים על מנת לאשש טענה זו, יחד עם זאת המבקש שהינו רו"ח במקצועו לא התייחס לריבית המוסכמת בחוזה ההלוואה, ולא הציג תחשיב נגדי. בטענה זהה נקבע בע"א (מחוזי חיפה) 88/96 אגבריה נ' בנק ערבי, תקדין-מחוזי, כרך 96(4), 431: "בנושא הריבית, למשל היה עליו לפרט בתצהירו מה בדיוק סוכם בינו לבין פקידי הבנק לגבי שיעור הריבית, הן במסגרת האשראי והן לגבי משיכות היתר ובמה חוייב ומה ההפרש שביניהם". למרות שלא הוצג תחשיב אחר ע"י המבקש, אפשר שהדבר נובע מהימנעותו של הבנק מלהמציא את המסמכים הספציפיים אותם ביקש המבקש. לאור הגישה המקלה, כפי שצוטט בהרחבה לעיל, אקבל את בקשת הרשות להתגונן, בהנחה שהמסמכים יגולו בהמשך, וניתן יהיה להעלות את הטענה בצורה מדוייקת יותר.

2.שינוי תנאי ההלוואה ואי עידכונם במערכת הבנקאית. המבקש טוען כי במהלך חודש 12/08 פנה לבנק ובפגישה שערך עם מנהל סניף הבנק של המשיב, (מר ג'רייב הישאם, להלן: "מנהל הסניף"), ביקש לשנות את תנאי ההלוואה, ולהקטין את ההחזר החודשי ע"י הגדלת מס' התשלומים. לטענתו מנהל הסניף הבטיח לבדוק ולהחזיר לו תשובה, לאחר פנייתו להנהלת המשיב חזר אל המבקש ואמר שבקשתו אושרה, הוא אף החתים את המבקש והחברה על הסכם לשינוי אותם תנאים. המשיב לא חקר על כך בחקירה נגדית ואף לא סתר טענה זו בדרך אחרת כלשהי, משכך טענה זו מתקבלת, ותינתן רשות להתגונן בגינה.

3.חובת הודעה ע"פי ס' 26 לחוק הערבות. החובה להודיע לערב על אי קיום חוב החייב העיקרי ותוצאותיה נקובות בחוק הערבות, ובכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992. עיקר טענות המבקש נסבו סביב אי קיום הוראות סעיף 26 לחוק הערבות. המבקש טוען כי לא עודכן בפיגוריו של החייב העיקרי כמתחייב בחוק. בנוסף טוען כי לא היו כל פיגורים בהלוואה ובהמשך לבקשתו התשלומים שולמו כסדרם ע"י החברה, כמו כן לא ניתנה לו הזדמנות להמשיך לפרוע את ההלוואה בתשלומים ולהיכנס בנעלי החייב העיקרי. המשיב טוען כי הינו רשאי להעמיד את ההלוואה לפירעון משתשלום חזר. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה פעולות התובע, והאם פעל בהתאמה לדרישות החוק.

סעיף 26 (א) קובע כי יש להודיע לערב על אי קיום החייב את חובו, תוך 90 יום, כמו כן סעיף קטן (ב) קובע את התוכן והפירוט בו מחוייב התובע במשלוח מכתביו.

אף אחד מהצדדים לא הציג מכתב כלשהו שהוציאה המשיבה למבקש.

אני קובעת כי לא נסתרה טענת המבקש לפיה התובע לא קיים את הוראות סעיף 26(ד)(1) לחוק הערבות. התובע לא הציג כל הודעה שנשלחה לנתבע על כוונה לבצע פרעון מוקדם של ההלוואה ועל הזמנתו לפרוע את ההלוואה בתנאיה בהתאם לסעיף 26(ד)(1) לחוק.

בדברי ההסבר להצעת חוק הערבות (תיקון מס 2) (ערבויות מוגנות), התשנ"ו–1995, (ה"ח 2443 מיום 13 נובמבר 1995), הושם דגש על משלוח שתי הודעות לערב: האחת, קיום חיוב לחייב, והשניה, הודעת הנושה מראש לגבי כוונתו להאיץ את התשלומים ע"מ לאפשר לערב לפרוע את החוב באותו זמן ולמנוע מצב שמלוא החוב יעמוד לפירעון מיידי. המחוקק אף איבחן בין הסנקציות עקב אי משלוח הודעות אלו לערב, בסעיף 26(א) הערב יהיה פטור מהנזק שיגרם לו בשל אי ההודעה, ובסעיף 26(ד)(1) הערב היחיד לא יהיה חייב בפרעון מוקדם.

לאור המפורט דלעיל אני קובעת כי כל עוד לא נסתרה טענת המבקש כי הבנק לא עמד בחובותיו, יש לקבל את בקשתו, ולברר את הטענות לאשורן. על כן בטענה זו שהינה טענה מהותית ומגלה הגנה בפני הגשת התביעה לפרעון מלוא ההלוואה, מתקבלת הרשות להתגונן.

הסיכום הינו שאני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן של הערב בטענת חישוב לא נכון של סכום התביעה, שינוי תנאי ההלוואה ואי עידכונם במערכת הבנקאית וכן בטענה כי המשיב הפר את חובת ההודעה עפ"י סעיף 26(ב) לחוק הערבות.

יוער כי קבלת הטענה לגופה תזכה את המבקש בביטול התביעה לפרעון מיידי, ותחייבו להצטרף להחזר ההלוואה לפי תנאיה המקוריים, ומומלץ לו להתחיל ולפרוע את החוב לשיעורין, על מנת שלא יצבור ריביות נוספות.

מאחר והבקשה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, וממילא גם לפי טענת המבקש לא יופטר מהחוב לחלוטין, איני מוצאת מקום לחייב את מי מהצדדים בהוצאות הבקשה, אלא בסוף ההליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ