אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט תל אביב ראשי 17654 נ' בדארנה ואח'

בנק מרכנתיל דיסקונט תל אביב ראשי 17654 נ' בדארנה ואח'

תאריך פרסום : 31/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
40376-03-10
31/08/2011
בפני השופט:
וויליאם חאמד

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט תל אביב ראשי 17654
הנתבע:
1. טארק בדארנה ( ניתן פסק דין ).
2. יוסף שעבאן

פסק-דין

נתבע משיב טארק בדארנה ( ניתן פסק דין ). יוסף שעבאן

פסק דין

ביחסים שבין המבקש לבין המשיב

מבוא:

ביום 15/2/10 הגיש המבקש ( שייקרא להלן – "התובע" ) תביעה כספית כנגד הנתבע ( להלן - "טארק" ), ובצידה בקשה להטלת עיקול זמני על נכסיו ו/או זכויותיו של טארק המוחזקים אצל המשיב ( שייקרא להלן – "הנתבע" ), שעה שהתובע ידע כי הנתבע מחזיק או אמור להחזיק בכספים השייכים לטארק, מכוח פסק דין שחייב את חברת הביטוח הפניקס לשלם לטארק סך של 205,000 ש"ח, באמצעות הנתבע, שייצג את טארק בתובענה הנזיקית כנגד חברת הביטוח הנ"ל. בית המשפט, בהחלטה מיום 16/2/10, נעתר לבקשה להטיל עיקול זמני, וההחלטה נמסרה לנתבע ביום 17/2/10, במשרדו של ב"כ התובע ועל ידו של זה, וביום 18/2/10 השיב הנתבע כי הוא אינו מחזיק בכספים השייכים לטארק. ביום 23/3/10 הוגשה בקשה מאת התובע לאישור העיקול הנ"ל. כתב הגנה מטעם הנתבע, כנגד הבקשה, הוגש ביום 20/5/10.

טיעוני הצדדים:

טוען התובע, בבקשה לאישור העיקול ובסיכומיו בכתב, כי צו העיקול נמסר לנתבע ביום 17/2/10, במשרדו של ב"כ התובע, עו"ד גמיל נעאמנה, וכי במעמד זה הודה הנתבע כי טארק אכן זכה בתביעתו כנגד חברת הביטוח וכי הוא אמור לקבל כספים מאת חברת הביטוח. משכך, ומאחר והנתבע ידע, ביום קבלת צו העיקול, כי אמור הוא להחזיק בכספים השייכים לטארק, ומאחר ובהמשך הוא אכן קיבל כספים אלה, אותם העביר לטארק, בניגוד לצו עיקול של בית משפט, הרי שחייב הוא לשלם לתובע את סכום התביעה, בגינו הוטל צו העיקול הנ"ל. עוד נטען כי, הנתבע לא הוכיח כי השיק הדחוי, שלטענתו שולם לטארק בטרם נמסר לו צו העיקול, הוסב לצד שלישי, וכי ההסבה לצד שלישי, במידה והייתה כזו, בוצעה לפני מועד מסירת צו העיקול לידי הנתבע, היינו, לפני יום 17/2/10.

טוען הנתבע כי, הוא אכן ייצג את טארק בתביעה נזיקית שהוגשה כנגד חברת הביטוח הפניקס בע"מ, וכי ביום 18/1/10 הושג בתובענה זו הסכם פשרה, לפיו, התחייבה החברה לשלם לטארק, באמצעות הנתבע, סך של 205,000 ₪, תוך 30 ימים מיום אישור ההסכם ע"י בית המשפט, בהעברה בנקאית לחשבון הנתבע. הסכם הפשרה אושר ע"י בית המשפט ביום 19/1/10, וביום 22/1/10 טארק פנה לנתבע בבקשה לקבל ממנו שיק דחוי, בסכום המגיע לו מחברת הביטוח, לפי הסדר הפשרה הנ"ל, ובניכוי שכ"ט הנתבע והוצאות, וזאת בשל מצבו הכלכלי הקשה של טארק. מאחר והנתבע האמין כי חברת הביטוח תבצע את התשלום לפני מועד חלוף 30 הימים, הוא נענה לבקשת טארק ומסר לידיו שיק דחוי בסכום של 180,000 ₪, לפקודתו של טארק, ושזמן פירעונו הינו ליום 10/2/10. לפי הידוע לנתבע, טארק הסב את השיק לצד שלישי, חלפן כספים בשם אבו חליל, במסגרת עסקת ניקיון שיק. החברה שילמה את הכספים לטארק, באמצעות המחאה לחשבון הנתבע, אך ביום 28/2/10. הנתבע מאשר כי צו העיקול נמסר לידיו ביום 17/2/10, ע"י ב"כ התובע, וטוען כי כבר ביום 18/2/10 הוא הגיש הודעה לבית המשפט, לפיה הוא לא מחזיק ולא אמור להחזיק בכספים השייכים לטארק, כיוון שלטענתו הוא שילם לטארק את הכספים המגיעים לו מחברת הביטוח, בשיק הדחוי הנ"ל, כחודש ימים לפני מתן צו העיקול, ולכן, צו העיקול אינו תקף כלפיו. לטענת הנתבע, הצד השלישי, לידיו סוחר השיק מטארק, זכאי לפרוע את השיק הדחוי, המשוך מחשבון הנתבע, בהיותו אוחז כשורה, כנגדו אין לנתבע טענות הגנה כלל. על כן, יש לראות בנתבע כמי ששילם את הכספים המגיעים לטארק מחברת הביטוח, לפני מתן צו העיקול, בעוד שביום מתן הצו הוא לא החזיק ולא אמור היה להחזיק בכספים השייכים לטארק. הנתבע מכחיש כי הוא אמר לעו"ד נעאמנה, באותו מעמד ביום 17/2/10, כי הוא אמור לקבל את כספי הביטוח בהקדם, השייכים לטארק. עוד נטען כי הבקשה לאישור העיקול הוגשה בחלוף 40 ימים לאחר שהנתבע מסר לו את תגובתו לצו העיקול, ביום 17/2/10, בעוד שלפי הדין, עליו להגיש את הבקשה לאישור העיקול תוך 15 ימים מיום מקבלת תגובת המחזיק, בהתאם לתקנה 378 לתקנות סד"א.

דיון והכרעה:

אין חולק כי צו העיקול ניתן ביום 16/2/10, ונמסר לנתבע ביום 17/2/10, במשרדו של ב"כ התובע, עו"ד גמיל נעאמנה. כן מוסכם כי הנתבע, שייצג את טארק בתובענה נזיקית כנגד חברת הביטוח הפניקס בע"מ, קיבל מאת חברה זו כספים, במסגרת הסכם פשרה שהושג בתובענה זו, על סך של 205,000 ₪, בהמחאה שהופקדה בחשבון הנתבע ביום 1/3/10. משכך, במועד מסירת צו העיקול לידיו, ביום 17/2/10, הנתבע לא החזיק, בפועל, בכספים השייכים לטארק, והשאלה היא, האם במועד זה אמור היה הנתבע להחזיק בהמשך בכספים שיגיעו מחברת הביטוח והשייכים לטארק, או שמא יש לקבוע כי הנתבע כבר שילם לטארק, עוד בחודש ינואר 2010, את הכספים המגיעים לו מחברת הביטוח, בשיק דחוי מחשבונו. עוד טעונות בירור והכרעה השאלות שלהלן: האם הנתבע מסר שיק דחוי לטארק לפני יום 17/2/10, היינו, לפני שקיבל לידיו צו העיקול, או שמא היה הדבר במועד לאחר מכן, ובהנחה והנתבע אכן מסר לטארק שיק דחוי, במועד לפני יום 17/2/10, היינו, לפני שידע על קיומו של צו העיקול, האם יש בתשלום זה כדי להוות העברת הכספים המגיעים לטארק מחברת הביטוח, או שמא היה על הנתבע לנקוט בצעד לפי הדין על מנת למנוע את פירעון השיק ע"י טארק, ועל מנת לכבד את צו העיקול, זאת בטרם הוסב השיק לצד שלישי, אם בכלל.

אציין כבר עתה כי מושך שטר, המקבל לידיו צו עיקול על כספים המוחזקים אצלו והשייכים למוטב לפי השטר, נמצא חשוף לסיכון של תשלום כפול, שעה שהשטר סוחר לצד שלישי, הנמצא אוחז כשורה בשטר. תשלום אחד, לזכות המעקל, שעה שמושך השטר מתעלם מצו העיקול, ותשלום שני לזכות הצד השלישי, מכוח חיוב לפי השטר, לפי דיני השטרות. נקבע כי, במידה וצו העיקול ניתן לאחר שהשיק סוחר לצד שלישי, הרי שצו זה אינו מחייב עוד את מושך השטר, וזה חייב לקיים את חיובו לפי דיני השטרות, היינו, להימנע מכל פעולה שיש בה כדי להביא לחילול השטר. לעומת זאת, במידה וצו העיקול הומצא למושך השטר לפני שהשיק סוחר לצד שלישי, הרי שעל מושך השטר לקיים אחר צו העיקול, ולנקוט בפעולה לפי הדין על מנת למנוע את פירעון השיק, בטרם הכרעה שיפוטית בגורל צו העיקול. פעולה כאמור הינה ע"י פנייה בטען ביניים לבית המשפט ובבקשה לקבלת הוראות באשר לטיב הצעדים שעליו לנקוט, לרבות הפקדת סכום השיק בהוצל"פ, על מנת שבית המשפט יכריע האם להעבירם לאוחז בשטר או לצד שלזכותו ניתן צו העיקול, ובכך יימצא מושך השטר פטור מתשלום כפול, הן לזה והן לזה.

עו"ד גמיל נעאמנה הגיש תצהיר מיום 18/3/10, התומך בבקשה לאישור העיקול, ובו הוא מתאר, בסעיפים 2-3, כי הוא מסר את צו העיקול לידי הנתבע ביום 17/2/10, ובמעמד זה, במשרדו, הודיע לו הנתבע כי אכן ניתן פסק דין בתובענה של טארק כנגד חברת הביטוח, ביום 28/1/10, וכי טרם נתקבלו הכספים מחברת הביטוח. בסעיף 4 לתצהירו מציין עו"ד נעאמנה כי הנתבע הודיע לו ביום 18/2/10 כי הוא לא מחזיק בכספים השייכים לטארק, אך נמנע מלציין כי הוא אמור לקבל כספים השייכים לטארק. ב"כ הנתבע בחר שלא לחקור את עו"ד נעאמנה אודות הנטען בתצהירו הנ"ל.

הנתבע העיד כי, הסכם הפשרה, בתובענה הנזיקית בה ייצג הוא את טארק, נחתם ביום 18/1/10, ובמסגרתו היה על החברה לשלם לטארק סכום של 205,000 ₪, ולהסכם זה ניתן תוקף של פסק דין ביום 19/1/10, כאשר סוכם כי הסכום יועבר לטארק באמצעות הנתבע. כן העיד הנתבע כי מאוחר יותר טארק :

" פנה אלי ודרש ממני לאחר התערבות אנשים למסור לו המחאה דחויה וזאת על מנת להראות את ההמחאה לאנשים שהוא היה חייב להם כספים ועל מנת שירגיע אותם עד זמן פרעון השיק".

( עמוד 6 שורות 14-16 לפרוטוקול ישיבת יום 3/10/10 ).

לפי העדות הנ"ל, הנתבע האמין כי השיק הדחוי שהוא מסר לטארק לא יוצג לפירעון בבנק לפני מועד קבלת הכספים מחברת הביטוח. מכאן המסקנה לפיה, הנתבע מסר את השיק מתוך אמונה כי טארק לא יסחר את השיק לצד שלישי, עד לקבלת כספיו מחברת הביטוח, שכן, הוא ציין כי מטרתו של טארק בקבלת השיק הדחוי מהנתבע הייתה אך "להרגיע" את נושיו, כדבריו, עד למועד קבלת הכספים מחברת הביטוח, בעוד שהסבת השיק לצד שלישי, לפני מועד קבלת כספי הביטוח, לא עולה בקנה אחד עם דבריו לעיל של הנתבע, שכן, צד שלישי שיקבל את השיק הדחוי מטארק עשוי להציג את השיק לפירעון בבנק, לפני מועד קבלת הכספים מחברת הביטוח.

הנתבע העיד כי בפגישה שהתקיימה במשרדו ביום 22/1/10, בנוכחות אחיו, עו"ד מוחמד שעבאן וחברו של טארק, הוא מסר לטארק את השיק הדחוי ליום 10/2/10, וכל הנוכחים חתמו על מסמך המתעד את הפגישה הנ"ל, ואשר הוגש וסומן נ/1, במהלכה נמסר השיק הדחוי, ואשר חתם אף הוא על המסמך נ/1 ( עמוד 6 שורות 17-20 לפרוטוקול ). הנתבע לא העיד את חברו של טארק, שנכח, לטענתו, בפגישה הנ"ל וחתם על המסמך לעיל, ולא הציג הסבר סביר להימנעותו מכך, על מנת לתמוך בטענה כי הוא אכן מסר שיק דחוי לטארק, וכי זה היה ביום 22/1/10, בנוכחות אחרים. כמו כן, הנתבע לא הגיש את העתק של השיק הדחוי, שלטענתו, הוא מסר לטארק ביום 22/1/10. עיון במסמך נ/1, שהינו סיכום פגישה במהלכה נמסר, לפי הנטען, שיק זה, מגלה כי לא תועדו בו פרטיו המהותיים של שיק זה, לרבות מספרו של השיק והחשבון ממנו נמשך. הנתבע אף נמנע מלהגיש ראיה אחרת, לרבות מסמך בנקאי, המלמד על משיכת שיק כאמור, מספרו של השיק, זהותו של הנפרע לפיו והאם בסופו של יום נפרע, אם לאו.

הנתבע העיד כי הוא הסכים למסור לטארק שיק דחוי שזמן פירעונו ליום 10/2/10, אף שלפי הסכם הפשרה, חברת הביטוח אמורה להעביר לו את הכספים עד ליום 18/2/10, היינו, לאחר מועד פירעון השיק הדחוי, מאחר ולפי ניסיונו, חברות הביטוח מעבירות את הכספים תוך ימים ספורים ממועד אישור הסכם הפשרה, ולא נדרש להם פרק זמן של 30 ימים. כן הסביר כי הוא הסכים למסור לטארק את השיק למועד פירעון של יום 10/2/10, לאחר שהתייעץ עם עורכת הדין המייצגת את חברת הביטוח ( עמוד 6 שורות 21-22 לפרוטוקול). הנתבע לא העיד מטעמו את עורכת הדין מטעם חברת הביטוח הפניקס בע"מ, על מנת לתמוך בטענתו, לפיה, היא הודיעה לו כי כספי הביטוח יועברו לחשבונו לפני יום 10/2/10, היינו, לפני מועד פירעון השיק הדחוי, כאשר פרק הזמן של 30 ימים לתשלום החוב הפסוק על ידי חברת הביטוח, לפי הסכם הפשרה, אמור היה להסתיים ביום 18/2/10.

הנתבע העיד כי את ההמחאה מאת חברת הביטוח קיבל ביום 28/2/10, היינו, למעלה משבועיים ממועד פירעון השיק הדחוי. המסקנה היא כי הנתבע ידע, במועד בו חל מועד פירעון השיק הדחוי, היינו, ביום 10/2/10, או עובר למועד זה, כי טרם הועברו לחשבונו הכספים מאת חברת הביטוח. חרף זאת, הוא נמנע מלפנות לטארק על מנת להודיעו עניין זה, ולבקשו לא להציג את השיק הדחוי לפירעון במועד הנ"ל או לסחרו לצד שלישי, אלא לעכב זאת עד לקבלת ההמחאה מחברת הביטוח, שכאמור, טרם נתקבלה ביום 10/2/10. התנהלות זו של הנתבע מעוררת תהייה של ממש, שכן, הוא ידע כי הוא נוטל סיכון כי השיק יוצג לפירעון בבנק לא יכובד או שיוסב לצד שלישי, וחרף זאת, הוא לא פנה לטארק להודיעו דבר השיהוי בקבלת כספי הביטוח. עת היה מודע לכך כי הסבת השיק הדחוי לצד שלישי תטיל עליו חיוב שטרי לפרוע את השיק לצד זה, שהינו אוחז כשורה, ללא כל זיקה ליחסים שבינו לבין טארק ולטענות ההגנה שיהיו לו כנגד טארק, בהמשך. התנהלותו הנ"ל של הנתבע מעוררת, כאמור, תהייה בלתי מוסברת, ונוטלת מכנות גרסתו. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח דברי הנתבע, לפיהם, עשרה ימים לאחר מתן אישור הסכם הפשרה בפסק דין, שניתן ביום 19/1/10, התקשרו אליו ממשרדה של ב"כ חברת הביטוח, עו"ד ינקו, והודיעו לו כי תשלום הכספים יתעכב למועד מעבר ליום 1/2/10 ( עמוד 8 שורות 16-17 לפרוטוקול ). גם לנוכח הודעה זו לא נקט הנתבע בכל פעולה על מנת לעכב את הצגת השיק הדחוי לפירעון או העברתו לצד שלישי. התובע נדרש לפשר הדבר, ולכך שלא הורה על ביטול השיק בהגיע מועד פירעונו, שעה שטרם קיבל את כספי הביטוח מחברת הביטוח, והעיד כך:

" לא נתתי הוראת ביטול לשיק שניתן על חשבוני כי אני כעו"ד לא רציתי להסתבך וסברתי שהלקוח יפנה לבנק לפדות את השיק ואז יתברר שאין כסף ואז יגידו לו שאין כסף...".

( עמוד 8 שורות 20-21 לפרוטוקול ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ