אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט סניף מרכנת ואח' נ' ת.ג.י בע"מ ואח'

בנק מרכנתיל דיסקונט סניף מרכנת ואח' נ' ת.ג.י בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 05/12/2013 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2613-08
25/11/2013
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. בניהו לאבל
2. עו"ד
3. כונס נכסים

הנתבע:
1. בנק מרכנתיל דיסונט בע"מ
2. בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

לפניי בקשת כונס הנכסים של חברת ת.ג.י. בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) (להלן: "החברה"), לאשר לו שכר ניהול בגין תקופה של ארבע שנים, מיום 1.12.2008 ועד ליום 1.12.2012 בסכום כולל של 692,297 ₪.

על פי הנטען בבקשה, מאז יום 1.12.2008 ועד היום לא שולם לכונס שכר ניהול משום שלא היו בקופת הכינוס כספים לצורך כך. כעת, משעברה קופת הכינוס ליתרת זכות, הגיעה העת לבקש את פסיקת שכר הניהול. יצויין כי נכון לחודש יולי 2013, היה בקופת הכינוס סכום של 926,000 ש"ח.

המשיבים לבקשה הם הנושים המובטחים, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק מרכנתיל"), ובנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי").

בנק לאומי לא הגיב לבקשה ומכאן שהוא איננו מתנגד למבוקש בה.

בנק מרכנתיל מתנגד לבקשה. הבנק טוען כי כבר שילם לכונס סך של 435,000 ₪, לפנים משורת הדין, בגין ערבויות בנקאיות של הבנק שכונס הנכסים חילץ מפרוייקטים שונים של החברה (להלן: "שכר חילוץ"), וזאת לפי החלטה מיום 30.10.2011. הבנק מוסיף וטוען כי השכר המבוקש כיום על ידי הכונס הוא בדיוק עבור אותן פעולות שבגינן כבר שולם לו שכר חילוץ, ולכן מדובר הלכה למעשה בכפל שכר. עוד טוען בנק מרכנתיל כי שכר החילוץ ששולם לכונס, צריך לבוא על חשבון שכר הניהול לו זכאי הכונס לפי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א- 1981 (להלן: "התקנות"), ולא בנוסף לו. כמו כן, הבנק טוען כי אם היה יודע מראש שהכונס לא יסתפק בשכר חילוץ ויבקש בנוסף שכר ניהול לפי התקנות, הוא לא היה נותן את הסכמתו לתשלום שכר חילוץ.

בתשובה לטענותיו של בנק מרכנתיל, טוען הכונס כי מעולם לא נוצרה זיקה בין תשלום שכר החילוץ, שבוצע לפנים משורת הדין, לבין זכותו לקבלת שכר ניהול לפי התקנות, ובנק מרכנתיל גם לא התנה את הסכמתו לתשלום שכר חילוץ, בויתור של הכונס על שכר הניהול לפי התקנות. הכונס טוען כי הסיבה היחידה בגינה ביקש מהבנקים לשלם לו שכר חילוץ, לפנים משורת הדין, היתה משום שלפי הפסיקה והתקנות הוא איננו זכאי לשכר בגין עבודה זו. הכונס מוסיף וטוען כי שכר הניהול המבוקש כעת איננו בגין אותה עבודה שבוצעה לצורך שחרור הערבויות אלא בגין עבודה אחרת, שהולידה תקבולי ניהול בקופת הכינוס.

הבקשה נקבעה לדיון באולם. מטעם הכונס זומן לעדות ברוך שוסטר, אשר שימש עד לאחרונה כראש ענף ועוזר מנכ"ל בבנק לאומי וליווה את תיק הכינוס מטעם בנק לאומי מאז פתיחתו. מר שוסטר תמך בעדותו בטענותיו של הכונס והסביר כי מעולם לא הותנתה הסכמתם של הבנקים לשלם לכונס שכר חילוץ, בויתור של הכונס על זכותו לשכר ניהול לפי התקנות.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לאשר את בקשתו של הכונס ברובה.

ראשית לכל, יש ליתן משקל של ממש לעובדה שבנק לאומי איננו מתנגד לבקשה. בעניננו, שני הבנקים נהגו במגעיהם עם הכונס בענין שכר החילוץ באופן מתואם ומשולב, ובנק מרכנתיל אף התנה את הסכמתו לשלם שכר חילוץ בהסכמתו המקבילה של בנק לאומי. לכן העובדה שבנק לאומי איננו מתנגד לבקשה, אומרת דרשני בענין אומד דעתם המשותף של הבנקים עובר להסכמה על תשלום שכר החילוץ והעדר ההתנייה של הסכמה זו בויתור של הכונס על שכר ניהול בעתיד.

זאת ועוד, עיון במכתב ההסכמה של בנק מרכנתיל מיום 27.3.2011, לפיו נתן הבנק את הסכמתו לשלם לכונס שכר חילוץ, מגלה כי אין בו כל התנייה או הסתייגות, לפיה שכר החילוץ יבוא במקום או על חשבון שכר הניהול. כל שנאמר באותו מכתב הוא שמדובר בתשלום לפנים משורת הדין. ודוק: מדובר במסמך משפטי שניסח הבנק, וחזקה על הבנק שאם היתה התנייה כלשהי מצידו בנוגע לאותה הסכמה, הוא היה מעלה אותה על הכתב, גם אם המכתב לא נוסח על ידי עו"ד. בהחלט יתכן שהבנק סבר שהכונס לא יבוא בעתיד בדרישה כספית נוספת לשכר ניהול, אלא שהוא לא טרח לתת ביטוי חיצוני לכוונה זו, ואומד דעתו הסובייקטיבי- אם אכן היה זה אומד דעתו- אין בו די, משלא נמצא לו כל ביטוי חיצוני:

"הלכה פסוקה היא מימים ימימה, שאת רצונם ואת כוונתם של הצדדים להסכם יש למצוא בדברים שנאמרו במפורש באותו הסכם שנכתב ונחתם על-ידיהם, ואין בית-משפט ממהר להוסיף על דרך של פירוש תנאים נוספים כלשהם." (ע"א 144/77 סעדיה מנדל אדריכלים נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי פ"ד לא(3), 449 ,עמ' 451-452).

ראה גם רע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ פ"ד נג (4) 804 (פורסם בנבו, 05.09.1999):

"לא די בגיבוש גמירות-דעת פנימית. נדרש ביטוי חיצוני לאומד-הדעת ואומד-דעת זה צריך שייקלט על-ידי 'הצד השני'"

מקובלת עלי טענתו של הכונס, לפיה הסיבה היחידה בגינה ביקש לקבל שכר חילוץ, לא היתה העדר כספים בקופת הכינוס לצורך תשלום שכר ניהול, אלא העדר זכות, לפי הפסיקה והתקנות, לקבלת שכר בגין חילוץ ערבויות. פעולה כזו, הגם שהיא מיטיבה עם הנושים המובטחים בדרך של הקטנת נשייתם בחברה חדלת פרעון (הפחתת האובליגו), אינה מזכה בשכר ניהול משום שאין בצידה תקבולי הכנסות לחברה. הואיל וכך, ובשים לב לעבודה הרבה שהשקיע הכונס לשם חילוץ הערבויות, ולפנים משורת הדין בלבד, הסכימו הבנקים הנושים לשלם לו שכר חילוץ, שלא על פי התקנות.

יש לדחות גם את טענתו של בנק מרכנתיל כאילו בעת שניתנה הסכמתו לתשלום שכר חילוץ, לא היתה כל ציפיה שביום מן הימים יגיעו לקופת הכינוס תקבולים כלשהם, שמהם אפשר יהיה לגזור שכר ניהול. הבנק ידע היטב כי מתנהלות תביעות כספיות בשמה של החברה נגד חייבים שונים בהיקף העולה על 20 מליון ש"ח, משום שהכונס דיווח לבנק אודות קיומן של תביעות אלה, והבנק אף השתתף במימון אותן תביעות. אכן, אין כל וודאות מה תהא תוצאתו של הליך משפטי, אך במקרה דנן היה סיכוי סביר, שגם התממש, כי יגיעו לקופת הכינוס כספים בעקבות אותם הליכים, ובודאי שלא ניתן לקבל את עמדת הבנק כאילו לא היתה ציפייה לתקבולי הכנסה כלשהם בעת שאושרה בקשתו של הכונס לקבלת שכר חילוץ. בצדק טוען איפוא הכונס כי אם היה מדובר בתשלום על חשבון או במקום שכר ניהול עתידי, ולא בנוסף לשכר ניהול עתידי, לא היה בכך משום תשלום חריג או תשלום לפנים משורת הדין, כפי שהיה כאן.

גם הטענה לפיה הכונס מבקש למעשה כפל שכר, דינה להדחות ברובה. הכונס הבהיר כי מרבית הפרוייקטים שבגינם חולצו הערבויות, אינם הפרוייקטים שהניבו הכנסות לקופת הכינוס, וממילא לא מדובר בשכר בגין אותה עבודה ממש.

מאידך, כעולה מתגובתו, הכונס חילץ ערבויות בסכום כולל של 21.6 מליון ש"ח. מתוכן, ערבויות בסך של כ- 18.3 מליון ₪ חולצו ללא קבלת כספים כלשהם בגין הפרוייקטים הקשורים אליהן, ורק ערבויות בסך של כ- 3.3 מליון ₪ חולצו מפרוייקטים שהניבו הכנסות. החלק היחסי של ערבויות אלה לעומת כלל הערבויות שחולצו הינו 15%, לפי החישוב הבא: 3.3/21.6 = 0.15.

ודוק: לא ניתן לקבוע באופן נחרץ כי ישנה כפילות מוחלטת בין עבודת הכונס שבוצעה לצורך חילוץ אותן ערבויות בפרוייקטים המניבים, לבין עבודת הכונס שהניבה תקבולי הכנסה באותם פרוייקטים, אך סביר להניח כי ישנה חפיפה מסויימת, שהרי השלמת העבודה באותם פרוייקטים, שהביאה לשחרור הערבויות, מן הסתם היא שאיפשרה קבלת הכנסות מאותם פרוייקטים ולא רק את שחרור הערבויות. די בכך כדי לבצע הפחתה מתאימה בשכר הניהול. מכאן שמתוך הסכום הכולל של שכר חילוץ ששולם לכונס, יש לזקוף סך השווה ל- 15% כתשלום על חשבון שכר הניהול המגיע לכונס לפי התקנות, ובהתאמה, להפחית את שכר הניהול בסכום זה. הפחתה כזו אינה נובעת מהסכמה או אי הסכמה של הבנק והכונס, אלא מהעקרון שאין משלמים לכונס שכר כפול בגין אותה עבודה ממש.

בשולי הדברים אציין כי עצם העובדה שהנושים המובטחים עדיין לא זכו לקבל כספים בגין נשייתם המובטחת, הגם שהיא מצערת כשלעצמה, אין בה כדי לשלול מן הכונס את הזכות לקבלת שכר ניהול. תקנה 7(א) לתקנות קובעת כי הזכות לשכר ניהול נגזרת מקיומם של תקבולי הכנסה. זכות זו אינה מותנית בתשלום כלשהו לנושים המובטחים, ואף אינה מותנית בקיומו של רווח. לעומת זאת, תקנה 7(א1) לתקנות קובעת כי במקרים מסויימים זכאי הכונס לשכר ניהול נוסף שישולם מתוך הרווח שהופק בתקופה שבעדה הוא ישולם. מתוך כך אתה למד כי תקנה 7(א) מזכה את הכונס בשכר ניהול, אף אם הפרוייקט איננו רווחי, ובלבד שהוא מניב הכנסות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ