אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט סניף יהודה ואח' נ' יואל נחום ואח'

בנק מרכנתיל דיסקונט סניף יהודה ואח' נ' יואל נחום ואח'

תאריך פרסום : 22/07/2013 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1207-06
14/07/2013
בפני השופט:
ורדה אלשייך

- נגד -
התובע:
אליסמה אינטרנשיונל בע"מ
הנתבע:
1. עו"ד יעקב ישראליבתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב יואל נחום
2. כונס הנכסים הרשמי

פסק-דין

פסק דין

מונח בפני ערעור על הכרעת המנהל המיוחד אשר דחה את שלוש תביעות החוב שהגישה חברת אליסמה אינטרנשיונל בע"מ (להלן: "המערערת") וזאת בנימוק כי הוגשו באיחור וללא טעם מיוחד המצדיק קבלתן בדיעבד.

אלה הם, בקצרה, הפרטים הנדרשים לענייננו:

ביום 10/05/2006 ניתן צו כינוס לחייב וזאת לבקשת נושה. פרסום צו הכינוס בעיתונות נעשה ביום 14.06.2006 וכחודש לאחר מכן ביום 03.07.2006 פורסם אף ברשומות. עובר לצו הכינוס הפעילה המערערת הליכי הוצאה לפועל במסגרת שלושה תיקים שונים. דא עקא, שתיים מתביעות החוב שהגישה המערערת הוגשו ביום 30.05.2011 ואילו התביעה השלישית הוגשה רק ביום 14.03.2012.

יוצא, כי על-פניו, תביעות החוב הוגשו כחמש שנים לאחר המועד הקבוע בפקודת פשיטת הרגל ומשכך, לדידו של המנהל המיוחד, דינן להידחות.

הצדדים העלו נימוקים וטענות מטענות שונות, הן בדבר הצדקת האיחור בהגשת תביעת החוב הנובע מ"טעם מיוחד" כנדרש בסעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת הרגל, הן בדבר סוגיית הידיעה הקונסטרוקטיבית אודות ההליכים בהם נמצא החייב, וכלה בשיקולים הנוגעים לקניין ולמאזן הנוחות הן של המערערת והן של כלל הנושים, שעה שהאינטרס האישי של כל אחד ואחד מהם, כבר מצוי בכור ההיתוך של ההליך הקיבוצי ונשקלו בהתאם.

אמנם, מצב הדברים האמור, בו נוכח פרק הזמן המשמעותי עובר להגשת תביעות החוב, מעלה ספק גדול בדבר זכאותה של המערערת כי תביעת חובה תתקבל, בכל זאת מצאתי כי יש מקום במארג הנסיבות המצטבר, לקבל את ערעורה.

מן המקובץ עולה, כי לא מדובר בנושה אשר רשלנותו גרידא הביאה אותו להתמהמהות בהגשת תביעת חובו, והראיה לכך, מצויה בניהול שלושה הליכי ההוצאה לפועל שונים כנגד החייב ערב מתן צו הכינוס ולאחריו. מושכלת יסוד היא, כי נושה החס על ממונו אינו יכול לשקוט על השמרים בבחינת "שב ואל תעשה", אלא שומה עליו לפעול ככל אשר לאל ידו, לגביית חובו הן במישרין והן בעקיפין. המערערת, לאור אי ידיעתה הפורמאלית בדבר מתן צו הכינוס, המשיכה לנהל את תיקי ההוצאה לפועל והטילה עיקולים מעיקולים שונים דבר המוכיח כי לא נרפו ידיה מגביית חובה. לא זו אף זו, כי יש מקום לתת את הדעת על העובדה כי החייב לא טרח ליידע את הנושה כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, גם אם לא הייתה עליו חובה חוקית ערב ההליך ליידע את נושיו. זאת, שכן ההליכים נפתחו לבקשת נושה, בכל זאת, שומה עליו מכוח עיקרון תום הלב לכל הפחות ליידע את מי מנושיו אשר נוקט נגדו הליכי הוצאה לפועל בדבר הסטאטוס החדש בו הוא מצוי ועל כך כבר עמדתי בהרחבה בעניין פשר 2440/99. ודוק; ביום 28.02.2013 הוגשה לבית משפט זה, בקשתו של החייב (בקשה מספר 14) לבטל את הליכי ההוצאה לפועל החוסמים אותו מביצוע פעולות שונות חרף היותו בצו כינוס. מכך נלמד, כי ניהול ההליכים המקבילים הן מכוח צו הכינוס והן מכוח ההוצאה לפועל יש בהם כדי לעמעם את אותה ידיעה קונסטרוקטיבית הנטענת בנידון דנן.

לא מצאתי מקום להתייחס לכל הטענות הנטענות מצד המערערת ודי אם אומר כי בא-כוח כונס הנכסים הרשמי, סתם את הגולל על שלל האסמכתאות והתימוכין בה כל אחד מהצדדים "שלף" מאמתחתו.

צודקת המערערת כי הפסיקה אכן נוקטת בקו גמיש יותר, וההלכה שנקבעה מפי בית המשפט העליון ברע"א9802/08 א.ר מלונות רותם (להלן: "הלכת מלונות רותם") המצוטטת בתגובתו של כונס הכנסים הרשמי, יש בה כדי לצבוע את אותו "רף נוקשה" בגוונים רכים יותר, והכל בכפוף לתכלית האמורה, קרי, קידום יעילותם של ההליכים בתיק.

מעבר לדרוש אעיר; גם בהתאם לפסיקה המחמירה יותר בבית משפט זה ששונתה והוקלה בהלכת מלונות רותם, דומה כי העובדה שהחייב המשיך להתנהל בעצמו בהליכי הוצאה לפועל, יש בה כדי להקים "טעם מיוחד" בגינו המערערת תוכל להגיש תביעתה באיחור.

בנסיבות העניין, ולנוכח העובדה כי אין בקבלת תביעות החוב לטרוף את הקלפים בתיק ולפגוע בקידום ההליך, ובמיוחד, שעה שטרם הונחה הצעת הסדר נוספת וקונקרטית נכון ליום זה, לא מצאתי סיבה בגינה יש לדחות את הערעור.

טרם אניח עטי, אין לי אלא לחזור על העובדה כי ערה אף ערה אני, כי למתרס שני צדדים; לנושים אשר הגישו תביעתם במועד זכות לוודאות ויציבות ובמיוחד שעה שטרחו להגיש תביעתם כדין, אך ממאזן השיקולים המצטברים במקרה זה, אני מוצאת כי האינטרס המדובר לא ייפגע ועל כן נעתרתי באופן חריג לקבל את הערעור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות;

המזכירות תודיע החלטתי.

ניתן היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ