אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט סניף בית מ נ' סלור אייל

בנק מרכנתיל דיסקונט סניף בית מ נ' סלור אייל

תאריך פרסום : 14/06/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1890-06
14/06/2011
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט ע"י ב"כ עו"ד אביבי
הנתבע:
סלור אייל ע"י ב"כ עו"ד פרסלר
פסק-דין

פסק דין

1. חברת שירותי השומרים (1989) אבטחה שמירה וניקיון בע"מ (להלן: "החברה") ניהלה חשבון בנק בבנק התובע (שיכונה להלן: "הבנק").

ביום 13.3.06, מונה עו"ד רונן מטרי ככונס נכסים לחברה מטעם הבנק ובנק הפועלים. ביום 13.6.06 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת אלשייך) צו פירוק לחברה. הנתבע היה בעל מניות עיקרי בחברה, ומנהל בה. הנתבע חתם על כתב ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום לפיו הוא ערב לכלל התחייבויות החברה כלפי הבנק.

2.בתביעה דנן, נתבע הנתבע כערב לחובות החברה. כפי שעולה מהסיכומים שהגיש הנתבע, הוא מעלה שתי טענות כנגד התביעה - הטענה לפיה על פי הסכם עם הבנק הוא הופטר מערבותו; והטענה לגבי הפסקת מסגרת האשראי של החברה על ידי הבנק.

טענות הצדדים יפורטו ויידונו להלן.

טענות הבנק

3.הבנק טען כי ממחצית שנת 2005 ואילך, גדלו יתרות החובה של החברה, והיא נעזרה לכן בשירותיה של רו"ח עליזה שרון, לצורך התייעלות. הבנק טען כי רו"ח שרון היתה נציגה של הנתבע ולא של הבנק. היא הועסקה על ידי הנתבע, כדי לסייע לו בניהול חשבון החברה, והנתבע הוא ששילם את שכרה.

רו"ח שרון התריעה בפני הבנק, כי החברה אינה יכולה לעמוד בהיקפי האשראי הקיימים. היא אף הודיעה כי הוצאו שיקים בחברה ללא אישורה, וכי החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. במכתבה לבנק, היא ציינה כי קיימת בחברה הוצאה של מזומנים, וכי הבעלים לא הזרימו את ההון העצמי אותו הם התחייבו להזרים.

כתוצאה מכך, נפגע האמון של הבנק בחברה. ביום 21.2.06, פנה הבנק לחברה במכתב, בו נאמר כי אם החברה לא תוכיח תוך 7 ימים כי לא נמשכו כספים מהחברה, תבוטל מסגרת האשראי לאלתר. ביום 1.3.06 בוטלה מסגרת האשראי של החברה.

4.הבנק הוסיף וטען כי חשבון החברה לא התנהל כראוי, ולכן כשהחברה חרגה ממסגרת האשראי, ולאחר שהבנק התרשם מהודעתה של רו"ח שרון בדבר הפגיעה באמון – לא היה הבנק מוכן להמשך החריגה ממסגרת האשראי, ונאלץ להחזיר שיקים של החברה. הבנק כפר בטענתו של הנתבע לפיה החברה היתה סולבנטית. לגישתו, אילו היתה טענה זו נכונה, לא היו נותרים לחברה חובות, והנושים היו נפרעים את מלוא חובם. אולם, בפועל היה הדיווידנד לנושים בשיעור של 51% בלבד.

הבנק טען כי ההסכם במסגרתו הועברו נכסי החברה לחברה אחרת - חברת השמירה, נחתם ללא הסכמתו, והיה בו כדי להיטיב עם הנתבע לאור הסכם הניהול שנחתם עמו במסגרת הסכם זה.

5.באשר לטענת הנתבע לפיה הובטח לו הפטר מערבותו, טען הבנק כי הטענה מבוססת על עדותה של מי שהיתה באת כוחו של הנתבע, עו"ד פוזנר, כאשר עדותה אינה נתמכת במסמך כתוב. לטענת הבנק, עו"ד פוזנר לא העידה כי היה הסכם מחייב, והיא לא זכרה את כל הפרטים של ההסכמות שהיא טענה שהושגו בינה לבין עו"ד מטרי. היא לא טענה כי הוסכם על הפטר של הנתבע, אלא רק על הקטנת החשיפה שלו.

הבנק טען כי על פי טיוטת הסכם אותה הגיש עו"ד מטרי במסגרת עדותו, אין הסכמה על הפטר של הנתבע מערבותו. עו"ד מטרי העיד כי ההליכה לקראת הנתבע לא היתה בהפטר שלו, אלא בשחרור כספים על פי מדרגות. על כל פנים, כך העיד עו"ד מטרי, הטיוטה אותה הוא הציג לא אושרה, והיא נזנחה כי האירועים "הקדימו אותה". הוא הוסיף כי מסמך הסכמה כזה, כפוף לאישורים רבים. גם אם עו"ד פוזנר הבינה כי קיימת הסכמה בין עורכי הדין, הרי עורך דין של בנק אינו יכול להחליט על מחיקת חובות. עו"ד מטרי הבהיר כי הטיוטה לא השתכללה לכדי הסכם.

6.עוד טען הבנק, כי אף לו היה הסכם כמו זה לו טוען הנתבע, הרי הוא הותנה בכך שהבנק יגבה סכום של מעל 15 מיליון ₪ נטו, בעוד שבפועל נגבה עבור הבנקים סכום של 9.5 מיליון ₪ בלבד. הבנק הוסיף וטען כי הנתבע לא הפקיד סכום של מיליון ₪ כפי שהתחייב. גם מטעם זה אין מקום לקבוע כי הנתבע הופטר מערבותו.

טענות הנתבע

7.מנגד, טען הנתבע כי מחומר הראיות ובעיקר מעדותה של עו"ד פוזנר, עולה כי הוכח קיומו של הסכם בין הנתבע, ידי עו"ד פוזנר, לבין הבנק, על ידי עו"ד מטרי. לטענת הנתבע, יש לקבל בהקשר זה את עדותה של עו"ד פוזנר, ולהעדיף אותה על פני עדותו של עו"ד מטרי. עו"ד פוזנר העידה כי הנתבע הסכים לשתף פעולה עם הליך הכינוס, וכי לאור זאת הוסכם על ידי עו"ד מטרי כי אם הגבייה תעלה על סכום של 13 מיליון ₪, יועבר המיליון הבא לכיסוי חובותיו של הנתבע האישיים לרשויות המס.

עו"ד פוזנר העידה כי היא בקשה כי הסיכום עם עו"ד מטרי יועלה על הכתב, אולם עו"ד מטרי סירב, אך נתן את מילתו כי ההבנות יכובדו. היא טענה שנתנה אמון בעו"ד מטרי, אותו היא הכירה שנים רבות קודם לכן, ורק משום כך היא הסכימה להותיר את הסיכום עמו כסיכום בעל פה. עו"ד פוזנר העידה כי היא הבינה כי קיים הסכם עם הבנק, וכי היא הבינה מעו"ד מטרי כי ההבנות הן סופיות, וכי הן מקובלות על הבנק. לטענת הנתבע, הוא פעל על סמך ההבנות ושיתף פעולה עם עו"ד מטרי ככונס. לטענתו, ההתנהגות יוצרת סיכום מחייב.

עוד טען הנתבע כי עו"ד מטרי לא כפר בכך שהתקיים דיון ביחס לאפשרות של שיתוף פעולה של הנתבע עם הליך הכינוס, כנגד הפטר שלו. בניגוד לעדותה העקבית של עו"ד פוזנר, עדותו של עו"ד מטרי היתה לטענת הנתבע עדות מוטה וחד צדדית. הנתבע טען כי השכל הישר מחייב את המסקנה כי הנתבע לא ינהל משא ומתן ביחס לסכום שיועבר לצד ג' (רשויות המס), אלא אם כן הנושה (קרי הבנק) יוותר לו על חובו כלפיו. עוד נטען כי אם אכן נזנחה ההבנה לה טוען הנתבע, אין הסבר לכך כי הנתבע אכן שיתף פעולה עם הכונס.

8.הנתבע טען כי מסמך ההבנות שעו"ד מטרי הציג במהלך הדיון בבית המשפט, לא גולה על ידי הבנק קודם לכן, אף שמדובר במסמך מהותי שהבנק היה צריך לגלות אותו. הוא הוסיף כי תוכנו של מסמך זה אינו עולה בקנה אחד עם ציפיות הצדדים לפני שהחברה נכנסה להליך הכינוס, ולכן המסמך אינו אמיתי. זאת משום שעו"ד מטרי העיד כי לפני הכינוס ההנחה היתה כי יש סיכוי לגבייה מלאה של החוב למערכת הבנקאית. גם תוכנו של המסמך הוא תמוה, משום שאשתו של הנתבע – גב' אביבה סלור – היא צד למסמך, אף שהיא שלא היתה ערבה לחובות החברה, ולא נתבעה על ידי הבנק.

הנתבע טען כי יש לדחות את עמדתו של עו"ד מטרי לפיה המסמך היה כפוף לאישור, בין היתר משום שבמסמכים אחרים הוא כתב זאת מפורשות. לטענת הנתבע, גרסתן של נציגות הבנק סותרת את עמדת עו"ד מטרי, שכן הן כפרו בכך שידעו על קיומו של מו"מ או הסכם עם הנתבע. עוד נטען כי גם אם תתקבל גרסתו של עו"ד מטרי לפיה ההבנות היו כפופות לאישור הבנק, הרי לא נטען כי הבנק הודיע שההבנות אינן מקובלות עליו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ