אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט מעליא 17625 נ' מעלות הלחם בע"מ ואח'

בנק מרכנתיל דיסקונט מעליא 17625 נ' מעלות הלחם בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/05/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
41030-03-13
27/04/2014
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט מעליא 17625
הנתבע:
1. מעלות הלחם בע"מ
2. דוריס חכמון
3. קלימו חכמון

החלטה

העניין שבפני, הינו בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בפני תובענה אשר הוגשה כנגדם בסדר דין מקוצר.

התובענה הינה תובענה ע"ס 44,140 ₪ (נכון ליום 20.3.2013), בגין יתרת חובה בלתי מסולקת אשר נותרה בחשבון בנק אשר נוהל על שמה של הנתבעת 1 אצל התובע. הנתבעים 2 ו- 3 הינם מי שערבו לחובות הנתבעת 1 (הנתבעת 2 ערבה ללא הגבלה בסכום, הנתבע 3 ערב עד חבות מירבית של 200,000 ₪).

הנתבעת 1 לא הגישה בקשה למתן רשות להתגונן.

הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן. מקדמית טען הנתבע מס' 3 כי לא מוצו ההליכים כנגד החייבת העיקרית (היא הנתבעת 1) מעמדו הינו כשל "ערב מוגן" לפי חוק הערבות תשכ"ז 1967, הרי שיש לדחות התובענה כנגדו על הסף; לגופו של עניין טענו הנתבעים 2 ו- 3 כי התובע הפר את הוראות סעיף 26 לחוק הערבות, בכל הנוגע להיעדר יידוע הערבים אודות אי עמידת הלווה העיקרי בהתחייבויותיו, וזאת תוך פרק הזמן הקבוע בחוק, באופן שהסב לנתבעים לטענתם, נזקים, וכן טענו הנתבעים כי הופרה חובת הגילוי בטרם נחתם כתב הערבות, ולא נמסר להם מסמך גילוי כנדרש על פי חוק הערבות והתקנות אשר הותקנו מכוחו;

בכל הנוגע לטענה המקדמית של הנתבע מס' 3, דינה להידחות; הנתבע מס' 3 נתן ערבות מוגבלת בסכום, שהיקפה הכולל עולה הסכומים אשר יכולים או אמורים להציבו במעמד של "ערב מוגן" לפי סעיף 19 לחוק הערבות, בהלוואה עסקית שאינה לצורך מימון נכס מקרקעין, והנתבעת 2 העמידה ערבות שאינה מוגבלת בסכום, ולכן מעמד שני הנתבעים אינו כשל "ערב מוגן", אשר התובע אינו זקוק ואינו צריך למצות את ההליכים מול הלווה בטרם נקיטת ההליכים כנגד הערבים.

יתר על כן, הנתבעת 2 אישרה כי היא הייתה בעלת החברה (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 14), ולפיכך ספק רב אם אפילו מעמד של "ערב יחיד" עומד לזכותה. הנתבע 3 אישר בעדותו שהוא היה מורשה חתימה ומיופה כח בחשבון (עמ' 3 לפרוטוקול שורות 12-15) ולכן גם הוא עונה על המעמד של "בעל עניין". לכאורה.

לגופן של טענות ההגנה, מצאתי כי אין בהן כדי להעלות הגנה כלל.

הנתבעים 2 ו- 3 היו מי ששימשו ככלי משחק בידי בנה של הנתבעת 2, שהוא דודו של הנתבע 3, אשר עסקיו קרסו והם פנו ליטול אשראי מבנק מסחרי, להפעלת עסקו של בנה של הנתבעת 2; הנתבעת 2 אישרה שלא נכחה בבית העסק, לא ניהלה את החברה שהיא בעלת מניותיה, אישרה שהדברים נעשו על מנת לסייע לבנה, שלא יכול היה לפתוח חשבון בנק על שמו; הנתבע 3 אישר שלא ניהל את חשבון הבנק, לא הלך לסניף, לא עקב אחרי הפעילות בחשבון, אלא שני הנתבעים הותירו את העניין בשליטת בנה של הנתבעת 2.

במסגרת ההליכים שבפני, הובהר כי כשנה לאחר שנפתח חשבון הבנק (החשבון נפתח בשנת 2010), לא עמדה הנתבעת 1 בהתחייבויותיה, והתובע פנה במכתב התראה מיום 8.7.2011 המופנה אל הנתבעים 2 ו- 3, ובעקבות אותם הליכים נכרת בין התובע לשלושת הנתבעים, הסדר חוב מפורט ביום 17.11.2011;

ככל שהנתבעים טענו להיעדר ידיעה אודות החיוב, אי העמידה בהתחייבויות או הפרת חובת היידוע, הרי שטענותיהם מתאיינות לנוכח לשונו המפורטת מאוד של הסדר החוב, אשר הודו כי חתמו עליו. גם אם היה נטען שהסכמתם הראשונית הייתה תוך הפרת חובת היידוע, הרי שאותו פגם (אותו ניתן להטיל בספק לאור דברי הנתבעת 2 כי בנה לחץ עליה לחתום על כתב הערבות) נתרפא ממילא לאור הסדר החוב.

במסגרת הסדר החוב, עולה כי הנתבעים 2-3 יודעו אודות היקף החוב שבהסדר, וחתמו פעם נוספת, לאחר מכתבי ההתראה, על הסדר חוב. לפי סעיף 5.1 להסדר החוב, נטלו על עצמם הנתבעים 2-3 אחריות מלאה להסדר החוב כהלוואה, ואין זה הגיוני שכעת יטענו להפרת חובת היידוע או חובת הגילוי, כאשר נטלו על עצמם "הלוואה חדשה" במסגרת הסדרת החוב. גם אם נפל פגם בערבות המקורית, הרי הערבות הנוספת שבהסדר החוב, מרוקנת מתוכן את כל טענות הנתבעים, שהינן בסתירה מוחלטת למסמכים אשר נחתמו על ידם.

טענות הנתבעים בהקשר זה, לא היו יותר מטענות סרק המועלות בעלמא, מבלי שיש בהן להקים הגנה אפשרית, ולו תהא זאת ההגנה הדחוקה ביותר; הטענה בדבר היעדר קיום חובת היידוע או חובת הגילוי, נסתרות בצורה מוחלטת מהסדר החוב ודברי הנתבעים לגבי נסיבות החתימה על הסדר החוב; אוסיף כי גם לגופו, נדמה שהנתבעים 2-3 לא ייחסו משמעות רבה לחובת הגילוי והיידוע, מקום בו נפתח חשבון בנק לחיוביו הם ערבים, במסגרת סיוע לבן משפחה אחר, כל זאת כאשר חשבון הבנק נפתח בסניף בצפון הארץ בעוד הנתבעים מושבם בבאר שבע; בדרך כלל אין משמעות לדברים, אולם במקרה דנן, המרחק הרב, חוסר המעורבות, היעדר ההתעניינות וההסכמה לשמש ככלי שרת, אומרים דרשני.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן.

ב"כ התובע יגיש פסיקתא מתאימה לחתימה, הוצאות ההליך תיפסקנה באותה המסגרת.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ