אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' קדמני את סח בע"מ

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' קדמני את סח בע"מ

תאריך פרסום : 13/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חדרה
61610-06-13
07/03/2014
בפני השופט:
קרן מרגולין-פלדמן

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ח.פ.520029281 הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ ח.פ. 520029083
הנתבע:
קדמני את סח בע"מ ח.פ. 511826778

החלטה

במסגרת שלושת התיקים שבכותרת הוגשו בקשות לביצוע שטרות, אשר משוכים על ידי הנתבעת.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע כל השטרות באותם תיקים, ומכאן החלטה זו.

ראוי להקדים ולהבהיר כי בשניים מהתיקים שבכותרת מבוצעים שטרות המשוכים לטובת חברת תנופורט בע"מ, ובאחד מהם מבוצע שטר המשוך לטובת חברת טרנסקייד בע"מ.

כך- בתיק 46728-07-13 מבוצע שטר על סך של 20,255 ₪, ז.פ. 13/5/13 לפקודת תנופורט בע"מ;

בתיק 46322-07-13 מבוצעים 4 שטרות על סך כ- 25,000 ₪ כל אחד, שזמן פרעונם בחודש אפריל 2013 (25,820 ₪ ז.פ. 10/4/13; 25,253 ₪ ז.פ. 15/4/13; 25,254 ₪ ז.פ. 18/4/13 ו- 25,288 ₪ ז.פ. 29/4/13), לפקודת תנופורט בע"מ;

ובתיק 61610-06-13 מבוצע שטר על סך 25,254 ₪, ז.פ. 20/5/13 המשוך לפקודת חברת טרנסקייד בע"מ.

הצדדים עתרו לאחד הדיון בהתנגדות בכל שלושת התיקים כאן, וכן הגיעו להסכמה כי ההחלטה תינתן לאחר שביהמ"ש יעיין בפרוטוקולים ובהחלטות שנערכו בקשר עם בקשות דומות שהוגשו מטעם הנתבעת בחמישה תיקים אחרים, אשר נדונו והוכרעו זה מכבר על ידי כב' הרשם מוראני וכב' הרשם קבאני, בקריות.

במסגרת ההתנגדויות שלפניי טענה הנתבעת כי את כל השיקים המפורטים מעלה ביחד עם שיקים אחרים ונוספים מסרה היא לחברה ניופורט בעבור עסקה לרכישת משאיות. לשיטתה, מדובר היה בעסקה כוללת לרכישת 4 משאיות על ידה ועל ידי חברה נוספת – חברת המוביל לשינוע ומסחר בע"מ, במסגרתה הוסכם כי תמורת המשאיות תשולם בתשלומים, כאשר לאחר פרעון השיק הראשון עבור המשאית הראשונה – תימסר המשאית לידי הנתבעת, ותיוותר בידה עד לפרעון כל ההמחאות שנמסרו בקשר עם תמורתה, לאחר מכן, עם פרעון השטר הראשון לסילוק תמורת המשאית השניה תימסר השניה לידיה – עד לפרעון מלוא תמורתה של זו. כך, לשיטתה, העבירה הנתבעת שיקים בסך כולל של כ- 800,000 ש"ח עבור שתיי משאיות ראשונות, מתוך עסקה לרכישת ארבע כאמור.

לשיטתה, אף שנפרע סך כולל של 400,000 ₪ לא העבירה חברת ניופורט את המשאית הראשונה, ואף הודיעה באמצעות בעל המניות בה, כי לא תוכל לעמוד בהתחייבותה לספק את המשאיות. במצב דברים זה הוסכם על ביטול כל יתר ההמחאות שנמסרו וחברת ניופורט התחייבה אף להשיב את הכספים שנפרעו בחשבונה ללא תמורה. כך, טוענת הנתבעת, ביטלה את סידרת השיקים על סך כולל של 360,441 ₪ לאחר שסדרת השיקים הראשונה נפרעה זה מכבר.

בדיעבד, טוענת הנתבעת, התברר כי הולכה שולל על ידי בעליה של תנופורט לא רק במובן של אי מסירת החזקה במשאיות ואי העברת הבעלות אלא שלמעשה אף לא ניתן היה להשלים העסקה בדרך המוצעת שכן המשאיות היו משועבדות, ובעלי השעבוד, וביניהם התובעים כאן, לא הסכימו להסיר את השעבוד לצורך העברת הבעלות במשאיות.

עוד טוענת הנתבעת כי השיקים נשוא תובענות אלו הועברו לתובעות לצורך ניכיונן, והיה על התובעות לדעת כי מצבה של ניופורט בכי רע, וכי הנתבעת עשויה שלא לקבל את התמורה המוסכמת בשל כך, בין היתר בשים לב לשעבודים הרובצים לטובתם על המשאיות נשוא העסקה. למעשה הנתבעת טוענת כי התובעות ידעו כי ניופורט לא תוכל לעמוד בעסקה שנערכה עם הנתבעת, ובכל זאת סייעו לניופורט לגבות מאת הנתבעת סך כולל של 400,000 ₪ מבלי שנתנה תמורה לכך, כאשר אחד התובעים כאן משמש אף כסניף הבנק של הנתבעת עצמה, ועל כן שומה שהיה עליו לוודא עם הנתבעת כי זו אמנם מקבלת את תמורתה בעבור השיקים שנמסרו לו לניכיון.

מכל אלו, מבקשת הנתבעת ליתן לה את הרשות להתגונן.

כאמור, הסכימו הצדדים כי ביהמ"ש יעיין ויבחן את פרוטוקולי הדיון שנערכו לפני כב' הרשמים קבאני ומוראני ובחומר שהוצג שם, ולאחר שעיינתי בכל אלה נראה כי למעשה אין מדובר בעיסקה לרכישת ארבע משאיות בלבד, כי אם בעיסקת שותפות שנערכה בין החברות תנופורט וטרנסקייד מצד אחד לבין חברת המוביל לשינוע ומסחר בע"מ מן הצד השני, במסגרתה הוסכם בין היתר על תשלום שיבוצע על ידי האחרונה לטובת שתי הראשונות, בעצמה או באמצעות חברות אחרות הקשורות אליה (דוגמת הנתבעת כאן) בעבור 5 משאיות ומוניטין. נראה אם כן כי במסגרת שיקולים עסקיים של הנתבעת ושל חברות אחרות הקשורות אליה הוחלט להרחיב את הפעילות העסקית על ידי היצמדות לחברת ניופורט, שלשיטתה היתה גדולה ממנה בשוק, והכל מתוך כוונה להפעיל 12 משאיות בסה"כ להובלת בטון, בשיתוף פעולה וכשותפות. מתוך מטרה גדולה זו הוחלט על ביצוע תשלומים על ידי הגוף הקטן יותר (הנתבעת וחברותיה) לגוף הגדול מבין הצדדים המתקשרים בעיסקה, ולצורך הקמת השותפות. כך, הוסכם כי התמורה האמורה תשמש הן להעברת בעלות על חלק מהמשאיות לשמה של הקטנה מבין השתיים – ליצירת איזון במשאבים וברכוש, והן עבור המוניטין ממנו תהנה זו הקטנה במסגרת השותפות האמורה.

נדמה אם כן כי בפרטים רבים אין פרטי התצהיר תואמים את המציאות, והמצהיר מטעם הנתבעת ניסה להסביר את הדברים באחד מהפרוטוקולים בכך, שכיוון שהנתבעת כאן היתה מעין שותפה סמויה לעיסקה, מטעמים מסחריים, הוחלט שחלוקת המשאיות והבעלות בהן בין השותפות הסמויות (החברות הקשורות לצד ב' לעיסקה – חברה שבבעלות המצהיר) כמו גם חלוקת הכיס המממן תבוצע לאחר החתימה על ההסכם ובהסכמות שנערכו בעל פה. כך, בין היתר – לשיטתו – הוסכם כי העיסקה בכל הקשור לנתבעת ולחברת בטון קדמני בע"מ תתייחס לארבע מבין המשאיות בלבד, והעברת הבעלות בהן אמורה היתה להתבצע רק בשלב מאוחר יותר.

כך או אחרת, נראה כי עיקר העיקרים בבקשה לא נשתנה על אף גילוי המידע הרב, והוא – כי התמורה נועדה לשמש בין היתר להעברת הבעלות והחזקה במשאיות, כי החזקה כאמור לא הועברה וכי העיסקה בוטלה, כך שלמעשה לא נתקבלה הלכה למעשה תמורה בעד העיסקה ובעד השטרות שניתנו.

משאין ביהמ"ש בוחן בשלב זה של הדיון מהי מהימנותו של המצהיר, וכיצד יוכיח את טענותיו, נדמה כי ניתן לקבוע שעל פניו נהנית הנתבעת כאן מטענת הגנה ראויה שאם תתקבל כנכונה יכולה לשמש כטענת הגנה טובה כנגד הצד הקרוב לעיסקת היסוד, וכי בעיסקת היסוד נפל כשל במלוא התמורה המוסכמת, תהא זו – השותפות, המוניטין או המשאיות עצמן.

כלל הוא כי כאשר לנתבע טענת הגנה ראויה כנגד הצד הקרוב לעיסקת היסוד – יתיר לו ביהמ"ש להתגונן כנגד התובענה השטרית, וזאת מבלי לברר בשלב זה טענותיו לעניין זכות האחיזה והתביעה של הצד הרחוק – האוחז בשטר –

"בשלב הדיון בבקשה לרשות להתגונן לא דנים בשאלה אם התובע אוחז בשטר כשורה או לא. בשלב זה אנו שואלים האם הראה הנתבע הגנה לכאורה בה יכול היה להתגונן בפני תביעתו של הנפרע אשר נטל ממנו את השיק."

ראה ספרו של דוד בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה שמינית בעמ' 236.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ