אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' מרים וליד ואח'

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' מרים וליד ואח'

תאריך פרסום : 26/09/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נצרת
37681-10-10
22/09/2011
בפני השופט:
אוסילה אבו-אסעד

- נגד -
התובע:

הנתבע:
1. אבו אחמד מרים וליד
2. נביל אבו אחמד

החלטה

ההליך:

מונחת בפני בקשת המבקשים למתן רשות להתגונן כנגד תביעה כספית שהוגשה כנגדם על ידי המשיב (להלן אף: "הבנק"). במסגרתה של זו נתבעו המבקשים 1 ו- 2 לשלם למשיב את הסך של 102,359 ₪ המהווה יתרת החוב בחשבון משותף המתנהל על שמות המבקשים 1 ו- 2 בבנק. מתוך הסך הנ"ל, נתבע המשיב מס' 3, לשלם למשיב סך של 95,339 ₪, הוא ערכה הריאלי של הערבות עליה חתם לטובת המשיב, לשם הבטחת חובם של המבקשים 1 ו- 2.

סקירת טענות המבקשים בבקשותיהם למתן רשות להתגונן:

במסגרת הבקשות שהוגשו מטעמם למתן רשות להתגונן, העלו המבקשים את הטענות שלהלן:

המבקשים 1 ו- 2 ניהלו חשבון משותף אצל המשיב במסגרתו הם נהנו מאחוזי ריבית 'נמוכים יחסית'. לימים, נוצר חוב בחשבון והבנק 'הכריח' את המבקשים 1 ו- 2 לחתום על חוזה הלוואה באחוז ריבית גבוה מהריבית שבה חוייב החשבון קודם לכן. מטרת ההלוואה, כך נטען, הסדרת 'סגירת' החוב;

המבקשת מס' 1 , הגם שהינה שותפה עם בעלה - המבקש מס' 2, בחשבון, לא ידעה אודות היווצרות החוב וחישובי הריבית ולא קיבלה כל הסבר על כך מהבנק. בפועל, מי שניהל את החשבון היה בעלה – המבקש מס' 2. המבקשת מס' 1 אינה מבינה את המשמעות של חשבון דביטורי ובעת החתמתה על מסמכי פתיחת החשבון לא ניתנו לה הסברים על ידי הבנק;

החוב הנתבע הינו גבוה בהרבה מן החוב בפועל, משכך, בכוונת המבקשים לפנות למומחה אשר יבדוק אופן היווצרות החוב וחישובי הריבית בחשבון. בעניין זה נטען כי התנאי בהסכמי פתיחת החשבון לפיו מנועים המבקשים מלטעון כנגד הרישומים בדפי החשבון הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו להתבטל;

המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה הם בלתי קריאים והבנק נדרש להמציא עותקים למבקשים עותקים ברורים יותר. בעניינם של המסמכים נשלח מכתב לב"כ המשיב שנכון למועד הגשת התצהיר טרם נענה;

המבקש מס' 2 פנה מספר פעמים למשיב על מנת להסדיר את תשלום החוב ברם המשיב לא נענה בחיוב לפניותיו. ב"כ המבקשים פנה אף הוא לב"כ המשיב בדרישה להסדרת העניין מחוץ לכותלי בית המשפט ברם ב"כ המשיב התעלם מן הפנייה;

בנוסף לטענות הנ"ל, הועלתה מפי המבקש מס' 3 טענה להיותו ערב מוגן כהגדרת המונח בחוק הערבות, התשכ"ז –1967. בהיותה ככזה, חובה היתה על המשיב למצות את ההליכים כנגד המבקשים 1 ו- 2 (הם החייבים העיקריים), בטרם נקיטת ההליכים כנגד המבקש מס' 3 (הערב).

זוהי תמצית הטענות שהעלו המבקשים בבקשותיהם. דיון בבקשה התקיים בפני אמש ובמסגרתו ולאחר דיון לא פורמלי, ומבלי להודות בטענות המועלות על ידי המבקשים בבקשותיהם, ויתרה ב"כ המשיב על זכותה לחקור את המצהירים על תצהיריהם. בעקבות כך, סיכמו ב"כ הצדדים כל אחד את טענותיו והתיק נדחה למתן החלטתי זו.

המתווה הנורמטיבי החל על הבקשות:

אף שאין בין הצדדים מחלוקת לעניין המתווה הנורמטיבי החל על הדיון בבקשה, אציין למען הסדר הטוב להלן, עיקריו של המתווה האמור.

קיומו של הליך מסוג ההליך דנן נועד למנוע דיון מיותר בתובענה אך ורק כאשר נעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. בעניין זה נקבע כי די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת בדוחק (ואפילו דוחק רב), על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן. נקבע, כי בשלב זה אין צורך לפסוק בדבר טיב הטענות והזכויות לגופן, אלא אך ורק לבחון אם מתצהירו של הנתבע בצירוף חקירתו הנגדית (ככל שמתקיימת), קיימת עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות כלשהי אשר אם תוכח, תוכל לשמש מגן וצינה בפני טענותיה של התביעה (ראה ע"א 478/75 אנגלרד נ' אשכנזי, פ"ד ל(3) 437, 443).

ואולם, וזאת חשוב להדגיש, על אף קיומם של כללים קפדניים אלו לזכותו של נתבע, עדיין אין לנו לעשות הליך זה סרק, בדרך לבירורה של כל תובענה באופן המוציא שכר בהפסד (ראה ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי בע"מ, פ"ד מה(1) 69, 70). בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענת סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות שלענין ושעליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נ"ב (1) 390, 400 וכן ראה ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט (3), 41).

דיון והכרעה:

ומן הכלל אל הפרט בענייננו.

חרף קיומם של הכללים קפדניים הנ"ל לזכותם של המבקשים – הנתבעים בסדר דין מקוצר, חוששני כי לא עלה בידי המבקשים להצביע בבקשתם על טענות הגנה אפשריות כלשהן המזכות אותם בקבלת הבקשות למתן רשות להתגונן.

טענת המבקשים בעניין נספחיו הבלתי קריאים של כתב התביעה, אינה יכולה לעמוד יותר על הפרק נוכח טענת ב"כ המשיב, במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, לפיה עותק קריא של אותם הנספחים הומצא למבקשים (באמצעות בא כוחם). זה האחרון לא טען אחרת בעניין זה ולא חזר על טענה זה במסגרת סיכומי טענותיו. בכך ניתן לקבוע כי טענה זו נזנחה ואינה עומדת יותר לדיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ