אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ח'ואלד

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ח'ואלד

תאריך פרסום : 06/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חיפה
36705-04-13
30/12/2013
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
הנתבע:
חוסין ח'ואלד

החלטה

העניין שבפני, התנגדות הנתבע לבקשה לביצוע שטר אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, תיק 02-11209-13-3.

השטרות אשר הוגשו לביצוע הינם שני שטרות: המחאה מס' 5000741 ע"ס 15,000 ₪, מועד פירעונה 23.7.2011, והמחאה מס' 5000773 ע"ס 20,000 ₪, מועד פירעונה 28.7.2011. שתי ההמחאות עשויות לפקודת "בני חאלדי (2000) בע"מ" ומוסבות על ידה, ההמחאות סחירות וללא הגבלת עבירות או כיתוב/שרטוט מגביל אחר.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות, ולגישתו התובע לא נתן כל תמורה בעד השטרות, אשר נמסרו לצורך כיסוי הלוואה שהבנק נתן לנפרעת. הנתבע ציין כי החבות על פי השטרות שולמו אצל התובע, לאחר שחוללו, ולאחר שבוצע התשלום פנה לבני משפחתו המנהלים את הנפרעת, בבקשה לקבל את השטרות בחזרה לידיו, ומשלא בוצע הדבר, העביר לתובע את הסכום הנקוב בשטרות, ולפיכך טען כי אינו חב לתובע דבר.

יצוין כי הנתבע הינו עו"ד במקצועו, והשטרות מכילים את הכיתוב "עו"ד חואלד חוסין בנאמנות פקדונות".

הנתבע צירף להתנגדותו דף חשבון המעיד על כך כי העביר כספים רבים לתובע, לאחר מועד פירעון ההמחאות, ובהם סך 16,000 ₪ ביום 23.4.2012, 18,000 ₪ ביום 16.7.2013, 20,000 ₪ ביום 16.8.2012.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה דנן יש לקבל את ההתנגדות ואולם יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדה כספית משמעותית, ואבהיר טעמי:

לנתבע היו שתי טענות הגנה עיקריות: האחת, כי התובע לא נתן תמורה בעד השטרות המוחזקים בידיו, והאחרת, כי ביצע תשלום אשר הסדיר החיוב על פי אותם שטרות.

בכל הנוגע לשאלת מתן תמורה בעד השטרות, נחה דעתי כי התובע הינו "אוחז בעד ערך" וכי מדובר בטענת סרק. טוען הנתבע כי השטרות נמסרו לצורך פירעון תשלום הלוואה אשר נטלה החברה השייכת לבני משפחתו, משמע, בעצם העלאת הטענה, מאשר הנתבע כי התשלום בהמחאות מגלם פירעון אשראי אשר ניתן על ידי מוסד בנקאי.

בכל מקרה, במסגרת חקירתו של הנתבע, הוצג הסכם פשרה אשר נכרת ביום 8.9.2013, בין התובע לבין הנפרעת בשטר, הסכם פשרה אשר מבהיר מהו הערך אשר ניתן בהתבסס, בין היתר, גם על השטרות, המוחזקים בידי התובע (ואציין כי בהסכם אף ישנה התייחסות לאותם שטרות כחלק ממערך הביטחונות אשר מסרה הנפרעת לתובע).

מששאלת התמורה יורדת מן הפרק לאור היות התובע מוחזק כ"אוחז בעד ערך", נותרת השאלה, האם התשלומים אשר בוצעו בחודשי הקיץ, פרעו את החיוב המובטח על פי אותם שטרות. גרסתו של הנתבע בהקשר זה, לא הייתה מפורטת דיה, וזאת בלשון המעטה.

אמנם, נפסק כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).

על המבקש רשות להתגונן להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש הוא, ורק הוא, כתב הגנה בתיק (ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ מב(1) 721).

בע"א 2242/10 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 21/12/2011 [פורסם במאגר "נבו"] חזר לאחרונה בית המשפט העליון ואישר את ההלכה בעניין זה, וקבע כי: "...המבקש רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו, ועליו לציין את פרטי העובדות שעליהן מבוססות טענות ההגנה שלו. זאת בהתאם לכלל שעל המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט את מהות הגנתו"

ואילו הנתבע במקרה זה, אינו מציג גרסה מלאה, אלא גרסה כללית וסתמית, לפיה בני משפחתו (אשר בשמם נמנע מלנקוב) הבטיחו לו כי ישיבו לידו את אותם שטרות המוחזקים בידי התובע. פניה בכתב בהקשר זה לא הייתה. תיעוד לכך כי התשלומים אשר בוצעו על ידו בדרך של העברה בנקאית, נוגעים לשטרות, גם הוא אינו קיים. לא רק זאת, אלא שהנתבע קיבל מכתב התראה המבהיר כי השטרות עומדים להיות מוגשים לביצוע, ואפילו לכך, נמנע הנתבע מלהגיב בכתב.

יש לזכור כי הנתבע הינו עו"ד במקצועו, ואין זה סביר כי אינו מודע לחשיבות ולמשמעות אשר קיימת למסירת עמדתו ב"זמן אמת" בהקשר של השטרות, על אחת כמה וכמה כאשר הנתבע טוען שפדה את החיוב בשטרות לא פעם אחת, אלא פעמיים. ויוצא, כי הנתבע פורע את החיוב פעם אחת, ופעם שניה, אינו פונה בכתב לא לנפרעת ולא לתובע, לא מתריע על כך, אלא ממשיך ומסתמך על הבטחות בני משפחה ששמם אינו ידוע כלל.

יש לזכור, כי לתובע ישנה זכות עיכבון בשטרות מכח ס' 11 לחוק המיטלטלין, ויתר על כן, לטענת התובע, הזכות על פי השטרות שועבדה לתובע (אם כי נתון זה לא הוכח, אם כי אינו מהותי בנסיבות העניין). ואם הנתבע אינו יוצר קשר בין ההעברות לבין השטרות, ואינו מביע כל טענה בהקשר זה בזמן אמת, כאשר לתובע זכות עיכבון על פי הדין, כיצד יוכל הנתבע לטעון להסכמה אחרת (אשר לכאורה גורעת מזכות מהותית של התובע), כאשר הוא עצמו נמנע מלדון בנתונים אלה?

הנתבע אישר במסגרת עדותו, כי לא פנה בכתב לנפרעת, אישר כי לא הגיש תביעה כנגד הנפרעת (למרות טענתו כי פרע את השטרות יותר מפעם אחת), כאשר נתבקש להציג אישור לפיו התשלומים היו קשורים להמחאות טען שכל המסמכים הינם במשרדי הנפרעת ונלקחו משם; יש לזכור שמדובר בהמחאות שמסר התובע מחשבון "נאמנות פקדונות" המנוהל על ידו, ולא ברור מה הקשר שבין חשבון זה לספרי הנפרעת, והדברים אינם פועלים לזכותו של הנתבע.

לא ראיתי לפיכך, בהעברות אשר בוצעו מבלי שיש ראיה שהן קשורות לאותן המחאות, מבלי שהנתבע מציג כל ראיה לדרישתו להשבת ההמחאות, אפילו כאשר נדרש לפרוע אותן בחודש ינואר 2013 (ראה מכתב ההתראה מוצג ת/1), אינו יכול לספר מי הבטיח לו כי הן יושבו לידיו, כאשר לתובע ישנן זכות עיכבון ושיעבוד לגבי הזכות שבשטרות (אם כי השיעבוד הינו במישור מול הנפרעת ולא מול עושה השטר), ואין ספק שנתן תמורה בעד אותם שטרות (כהצהרת הנתבע) כמו גם אין ספק שהחיוב אותו מבטיחים אותם שטרות טרם נפרע (ראה הסכם הפשרה מוצג ת/2);

דלותן של הטענות, עומדת לבדה מול אמירה אחת רלוונטית שהעלה הנתבע, והיא הטענה כי מנהל הסניף (מר שאוקי) התחייב בפניו כי ההמחאות נשוא המחלוקת לא תוגשנה לביצוע אלא תושבנה לידיו. נקודה זאת, טעונה בירור עובדתי, אולם אינה נזכרת במלואה בתצהיר אלא ברמז בלבד, ודלות הטענות, מצדיקה התניית מתן רשות להתגונן בהפקדה כספית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ