אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' אהרוני תפאורות ותערוכות בע"מ ואח'

בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' אהרוני תפאורות ותערוכות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 11/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
43337-01-13
30/06/2013
בפני השופט:
דורון יעקבי

- נגד -
התובע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ
הנתבע:
שמעון אהרוני

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק-דין שניתן ביום 24.4.2013 בהיעדר בקשה למתן רשות להתגונן:

עסקינן בתביעה שהגיש המשיב, תאגיד בנקאי, כנגד אהרוני תפאורות ותערוכות בע"מ (להלן – "החברה") והמבקש, בעל המניות בחברה ומנהלה. פסק-הדין ניתן כנגד החברה והמבקש, בעוד שהבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה מטעם המבקש בלבד.

אין מחלוקת שכתב התביעה נמסר למבקש ואף ניתנה הסכמת המשיב לפיה בקשה למתן רשות להתגונן תוגש עד ליום 21.4.2013. ביום 24.4.2013, משלא הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן, הגיש המשיב בקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה ופסק-הדין ניתן באותו היום.

המבקש אפוא זומן כדין ובנסיבות כאמור ביטול פסק-הדין נתון לשיקול דעת בית המשפט. בהתאם לדין, על בית המשפט לבחון מהו הסבר המבקש למחדל מלהתגונן במועד ומהם סיכויי ההגנה.

הסבר המבקש למחדל מלהתגונן במועד: המבקש טוען שהמשיב נהג בחוסר תום לב, עת הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן, כאשר הצדדים מנהלים משא ומתן. איני מקבל את הטענה. בפני המבקש עמד פרק זמן ממושך לצורך גיבוש טענות ההגנה, זאת בשים לב לעובדה שהמשיב נתן הסכמתו להארכת המועד. כל עוד לא הגיעו הצדדים להסכם מגובש, ערוך בכתב המוגש מטעם שני הצדדים לבית המשפט, היה על המבקש להגיש את הבקשה למתן רשות להתגונן או בקשה מתאימה להארכת המועד. אין כל יסוד להעלאת טענות כנגד הצד שכנגד. על אף האמור, מחדלו של המבקש מלהתגונן במועד אינו עולה כדי התעלמות מדעת מההליך ומהחובה כלפי הצד שכנגד.

ככל שהיו למבקש טענות הגנה הראויות להתברר, ניתן היה ליתן לו את יומו בבית המשפט, כאשר בגין המחדל היה על המבקש לשאת בהוצאות הצד שכנגד.

סיכויי ההגנה: כאמור, אין מחלוקת שהחברה חבה את מלוא החוב הפסוק למשיב. המבקש חתום על ערבות לחובות החברה שאינה מוגבלת בסכום. גם עובדה זו אינה שנויה במחלוקת. אלא שהמבקש טוען שכאשר נטלה החברה ביום 7.4.2011 הלוואה נוספת – המובטחת בערבות המדינה – לא הבין המבקש אשר "איננו בנקאי, איננו איש כספים , אלא איש כפיים המתמחה בעבודות פרזול ונגרות, אשר בוודאי הבין ככל אדם אחר שהלוואה "הערבות המדינה" .... הינם הלוואת שהמדינה ערבה להן ולא הוא. על המשיב היה להפיג חוסר הבנה זו, אולם הוא לא עשה כן אף לא במעט, אלא להפך דאג להעצים חוסר הבנה זו, עת לא החתים את המבקש על ערבות ספציפית עם הבקשה לקבלת ההלוואה וחזר שוב על כך שהמדינה היא העברה (צ"ל - "הערבה") להשבת ההלוואה" (סעיף 15 לבקשה לביטול פסק הדין).

המשיב, אשר לא ידע מהי טענת ההגנה שיעלה המבקש, הגיש – בהתאם לאופי התביעה (תביעה בהליך של סדר דין מקוצר) כתב תביעה הכולל את מסמכי ההתקשרות העיקריים – מסמכי פתיחת החשבון וכתב הערבות הכללי, ללא הצגת מסמכי קבלת ההלוואה המובטחת בערבות המדינה. המבקש טען את טענותיו כשהוא מצרף מסמכים שונים, לרבות מסמכים המתייחסים להלוואה המובטחת בערבות המדינה. עם זאת – מסמך מהותי, רלבנטי ויסודי – אשר יש בו כדי לסתור מניה וביה את טענות המבקש – לא צורף על ידו. מסמך כאמור הוגש כראיה בדיון – מש/4.

מוצג מש/4 מהווה אחד ממסמכי ההלוואה המובטחת בערבות המדינה. מדובר במסמך קצר, הכולל שני עמודים ומחזיק 10 סעיפים בלבד. המסמך חתום על ידי המבקש, כבעל מניות בחברה. במסמך מצוין בברור, כדלקמן: "ידוע לנו כי העמדת ההלוואה כפופה לערבות אישית של הבעלים על מלוא סכום ההלוואה" (סעיף 7 למוצג מש/4). בעצם החתמת המבקש על מסמך כאמור יצא המשיב ידי חובתו בכל הקשור להסברים הנדרשים למבקש. היה על המבקש להבין מהן ההשלכות הכרוכות בנטילת ההלוואה. ערבות המדינה הינה ערבות שיורית ומהמסמך עליו חתום המבקש עולה בבירור ובאופן חד משמעי שהוא משמש ערב גם לפירעונה של ההלוואה האמורה.

אין למבקש כל טענת הגנה בפני התביעה שהוגשה כנגדו.

בנסיבות כאמור, הבקשה נדחית; המבקש ישא בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיב ע"ס 2,000 ₪. סך כאמור מופקד בקופת ביהמ"ש ואני מורה על העברתו למשיב באמצעות ב"כ המשיב. במסגרת קביעת הוצאות ההליך הבאתי בחשבון את העובדה שבקשה לסילוקה על הסף של הבקשה לביטול פסק-הדין נמחקה.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מההחלטה אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ